המונכון הפלשתיני: הכחשה רשמית לישראל

"שימוש במונח הישראלי הופך את מהות המפעל הציוני ממפעל קולוניאליסטי למפעל של הגדרה עצמית ועצמאות לעם היהודי".

משרד ההסברה של הרשות הפלשתינית פרסם לאחרונה ספר המנחה פלשתינים באלו מילים ומונחים עליהם להשתמש בדיבור ובכתיבה, במקום "המונחים המורעלים" שאותם מפיצות לדברי המשרד ישראל וארה"ב. הספר "המינוח - בתחום התקשורת והתרבות הפוליטית" כולל טבלה המפרטת את "המונחים המורעלים" ואת המונחים הפלשתינים שאמורים להחליף אותם.

הרשות הפלשתינית אינה מכירה בזכותה של ישראל להתקיים, ובהתאם לכך ההקדמה לספר של משרד ההסברה הפלשתיני מדגישה כי על הפלשתינים להימנע משימוש במונחים המתייחסים לקיום של ישראל כדבר "טבעי". על-פי המדריך, השימוש במינוח הישראלי הופך את "מהות המפעל הציוני (כלומר הקמת המדינה היהודית) ממפעל קולוניאליסטי גזעני, למפעל של הגדרה עצמית ועצמאות לעם היהודי".

אחד העקרונות באידיאולוגיה של הרשות הפלשתינית הוא סירוב להכיר בהתקפות של פלשתינים בהן נהרגו ישראלים, ובכלל זה פיגועי התאבדות נגד אזרחים, כטרור. לפיכך, הרשות הפלשתינית בחרה במונחים הבאים כדי להחליף את המונחים המתייחסים לטרור, המקובלים בישראל וברחבי העולם:

כך הפכה המילה טרור ל"התנגדות", מחבל הוא "איש ההתנגדות", פיגועי התאבדות הם "פעולות בקשת שהאדה", האלימות הפלשתינית הפכה ל"ההתנגדות הלגיטימית", הרוג הוא "שאהיד" ואלימות הדדית היא "תגובת ההתנגדות".

הרשות הפלשתינית מסרבת להכיר בכך שהמאבק של ישראל נגד הטרור הפלשתיני הוא הגנה עצמית. באמצעות המינוח, היא מנסה לעשות דה-לגיטימציה לכוחות ולאמצעי הביטחון הישראלים בכך שהיא מחליפה את המונחים הבאים:

שר הביטחון הישראלי הוא "שר המלחמה", כוחות הביטחון הישראלים הם "כוחות הכיבוש הישראלים" וגדר ההפרדה היא "גדר ההפרדה הגזענית".

הרשות הפלשתינית מסרבת גם להתייחס לאזרחי ישראל הערבים כ'ערבים ישראלים' או 'ישראלים ערבים'. משרד ההסברה הפלשתיני כותב בפירוש כי המונח החלופי ל'ערביי ישראל' הוא "העם הפלשתיני בשטחי 48'".

דוגמאות נוספות לשינויים הסמנטיים שעליהם ממליץ משרד ההסברה הפלשתיני: פריסה ישראלית מחדש היא "נסיגה מאדמות כבושות", הפלשתינים הם "העם הפלשתיני", הרשות הפלשתינית היא "הרשות הלאומית הפלשתינית", שטחי הרשות הם "השטחים הפלשתינים המשוחררים", ירושלים המזרחית היא "ירושלים הערבית", אדמות הסכסוך הן בכלל "האדמות הכבושות" והדרישות הפלשתיניות הן "הזכויות הפלשתיניות".

כחלק משלילת זכות הקיום של ישראל, מסרבת הרשות הפלשתינית להכיר באלפי שנות היסטוריה ותרבות יהודית בארץ ישראל. הספר כולל מונחים פלשתינים שמומלץ להשתמש בהם במקום המינוח הישראלי הקשור להיסטוריה ולמסורת:

מגן דוד הופך ל"כוכב בעל שישה קודקודים", הכותל המערבי הוא "כותל אל בוראק", הר הבית הוא "החראם (המתחם המקודש) הירושלמי הנכבד", הארץ המובטחת היא "ארץ פלשתין" ויהודה ושומרון הם "הגדה המערבית הכבושה".

אישוש לטענות על המסרים הפנימיים של הרשות

ארגון "מבט לתקשורת הפלשתינית", אשר פרסם את הנתונים, מציין כי הספר והמונחים הכלולים בו הם משמעותיים מאחר שהם משקפים - באופן מדויק ורשמי - את האמונות, האידיאולוגיה והמדיניות של הרשות הפלשתינית. "מבט לתקשורת פלשתינית" מתעד כבר כמה שנים כיצד השיח הפנימי של הרשות הפלשתינית, המופנה לבני עמה, שולל בעקביות את זכות הקיום של ישראל ומאדיר פעולות של רצח ישראלים ויהודים כמעשי גבורה של "התנגדות".

"מדריך מינוח זה, שפורסם על-ידי הרשות הפלשתינית, חוזר ומאשר את העמדות והמסרים של הרשות, שהתקשורת הבינלאומית ומדינות העולם לרוב אינן מבינות, מכחישות או מתעלמות מהם", אמרו ראשי הארגון.

עוד ציינו כי האוכלוסיה הפלשתינית התחילה להשתמש בהנחיות הללו, גם לפני שהן הפכו לרשמיות בספר.