ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, שכיהן בתפקידו במהלך המשחקים האולימפיים במינכן, גילה כי הוא אינו מצליח להשתחרר מן ההרגשה שהגרמנים התרשלו בהכנות הביטחוניות של האולימפיאדה.
"אני לא משתחרר מההרגשה שהאולימפיאדה כולה הייתה חסרת אחריות מאין כמוה, לפני האולימפיאדה הגרמנים ידעו כמו מדינות אירופה שהטרור באירופה מכוון קודם כל ליהודים. אני לא אתפלא שהגרמנים לא נענו ולו לבקשה אחת שהייתה לישראלים לפני האולימפיאדה. בידיעה שהטרור באירופה מכוון נגד ישראלים, שיקול דעת אלמנטרי היה אומר בוא נשקול איך אנו מאבטחים את הקיום הישראלי באולימפיאדה. זה היה כישלון כבד מאד, כישלון שניתן היה למנוע", אמר בכינוס משותף של הוועד האולימפי בישראל והמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה לציון 40 שנה להירצחם של הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים במינכן.
זמיר שיתף בעדות מדם ליבו כשסיפר כי הפינוי על כל ישראלי שהיה שם היה חיזיון כואב ומדכא. "הוא עד היום בעצמותיי. לראות את 11 הספורטאים קשורים יד ורגל ומסביבם אלפי אנשים וברקע דממת מוות. ליהודי, לישראלי לראות בגרמניה יהודים קשורים מובלים על-ידי טרוריסטים זה חיזיון שלקהל כולו היה זה כאב נוראי. זהו סיפורה של האולימפיאדה ב-72', של המשלחת הישראלית, של המשפחות ושל עם ישראל וזו פרשה שכל מי שהיה קרוב לה, לא משתחרר ממנה עד היום הזה", ציין.
לקראת אירועי אולימפיאדה 2012 שתיערך בלונדון אמר זמיר כי "אני משוכנע שהאולימפיאדה בלונדון תהיה מאובטחת כראוי. על ממשלת לונדון ועל המשטרה במקום להבין שהטרור היום הוא אינו נגד יחידים אלא טרור שאנחנו מצווים כמדינות להילחם בו. כל התכנסות בינ"ל לא כל שכן אולימפיאדה שהיה בה ניסיון מחפיר כזה צריך לקבל את הטיפול היעיל כדי להבטיח את ביטחונו של האירוע ושל הספורטאים המשתתפים בו.
פרופ' וולטר טרוגר, מנהל הכפר האולימפי במינכן 72' הדגיש את חשיבות הפקת הלקחים מהפיגוע באולימפיאדת מינכן כשאמר במסגרת האירוע "אני תמיד חוזר לפגוש את המשפחות השכולות כי אסור לשכוח מה קרה וצריך להזכיר זאת לעולם".
שמואל ללקין, ראש המשלחת הישראלית ב-72' הזכיר בדבריו כי הנושא שהטריד אותו בזמנו לפני הגעת המשלחת לגרמניה היה הביטחון במתחם "הבנתי כי המצב שבו המשלחת אינה בבית גבוה לא די בשביל המשלחת הישראלית. התרעתי בפני אנשי הביטחון בארץ באמצעות מכתב וכל מאמצי כשלו, לא קיבלו את עמדתי כי אמרו שאני שייך לתחום הספורט ולא לתחום הביטחון. אני אומר זאת בדיעבד בכעס רב".
אל"מ (במיל.) ליאור לוטן, לשעבר ראש המכון למדיניות נגד טרור סיכם את הדיון ואמר כי יש להסתכל על הפיגוע במינכן כאירוע מיקוח שבוצע על-ידי פלשתינים שבו השיגו הישג מול ישראל בדרישת שחרור אסירים, ועד היום ארגוני הטרור רואים בפיגועי מיקוח אסטרטגיה אל מול המדינות מולם הם נלחמים.
"ניתוח סיכונים של אירועי טרור מעתה לא צריך להיעשות על-פי עבר אלא על-פי העתיד. אי-אפשר לכסות הכל, לא ניתן לייצר מערכי הגנה מלאים באולימפיאדה, לכן צריך לעשות הערכת סיכונים כדי לדעת איפה לרכז את המאמץ ולשתף פעולה בין מדינות וארגונים, ובכל זאת עלינו לסמוך רק על עצמנו. גרמניה של 72 היא זיכרון רע אך צריך להפוך את אולימפיאדת מינכן לאתוס שמניע אותנו ויגרום לנו לפתח יכולות אל מול הטרור העולמי", ציין.
דיכטר: המהנדס היה עם ילדים ומבצע חיסולו התארך
ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, ציין בכינוס כי הפיגוע במינכן היה אירוע שעיצב, אולי באופן המשמעותי ביותר, את תפיסות אבטחה בישראל במשלחות, בשגריריות ובשדות התעופה בישראל.
לדבריו, המפתח בסיכול ותסכול הטרור הוא מעצרים וחקירות. "כאשר בודקים איפה ישראל הצליחה לכופף כיפוף אמיתי את הטרור זה בחקירות. בלחימה בטרור, יש פריבליגיה לעצור מחבלים משום שהסיכוי להוציא מידע שיביא לסיכולים גדולים ואיכותיים גדולים יותר הוא אדיר", אמר.
עוד הוסיף כי העולם של סיכול ממוקד הוא עולם בעייתי. "קשה מאד לסכל במקביל בכמה זירות והדבר דורש מיומנות וקשב", ציין והוסיף כי בישראל כל מבצע או סיכול ממוקד מטפס במעלה האישורים עד לשר הביטחון ולראש הממשלה, משום שישראל לא יכולה להרשות פגיעה בחפים מפשע.
"למרות שבחלק מהביצועים זה יכול לקרות, זה לא נתפס כהצלחה בעיננו. זוהי דילמה של מדינה שרוצה לעסוק בסיכול הטרור בצורה מקצועית ונאמנה לעקרונותיה. יחיא עייש, ['המהנדס' המיתולוגי של החמאס] לדוגמא, שהה בבית עם ילדים ולכן כל מבצע הסיכול השתנה והתארך. זה ההבדל בין תפיסה של מדינה דמוקרטית שנלחמת בטרור לבין מדינות אחרות", אמר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה