פסיקה מקורית: פיצוי לאישה מדיני מקרקעין

קו מקורי מסתמן בפסיקת בתי משפט למשפחה, על-מנת למנוע מצב בו אישה תצא חסרת כל מהליך גירושין: שימוש בדיני המקרקעין כדי להעניק לה פיצוי במזומן. ככל הנראה את הקו הזה יצר לראשונה השופט ניצן סילמן מבית המשפט למשפחה בקריות, והוא אומץ (5.6.12) בידי עמיתו מירושלים, נמרוד פלקס.

בני זוג מוסלמים נישאו בשנת 1987 ונולדו להם ארבע בנות. השניים התגוררו בדירה שהייתה שייכת לאביו המנוח של הבעל, אשר הוריש אותה בימי חייו לבניו. פלקס קבע, כי אכן זהו המצב ולכן הדירה אינה נכללת באיזון המשאבים בין בני הזוג לצורך חלוקת רכושם המשותף. הסכום היחיד שלכאורה מגיע לאישה הוא 5,000 שקל שהשקיעה בשיפוץ הדירה.

ואולם, פלקס אינו משלים עם המשמעות המעשית של פסיקה זו. "בכך הייתה יוצאת האישה מקשר נישואין של למעלה מעשרים שנים, במהלכו נולדו ארבע בנות, עם ידיה על ראשה וכמעט רק בגדיה לגופה. הדעת ולמצער דעתו של בית משפט זה אינה סובלת תוצאה קשה מעין זו ולטעמי יש לנהוג באופן אחר", הוא אומר, ומאמץ את הצעתו של סילמן.

תחילה מסביר פלקס, שמגמת בתי המשפט היא לתת לשני בני הזוג "כרית ביטחון" כלכלית בעת פירוק התא המשפחתי, ולכן הנכסים שנצברו בעת החיים המשותפים מתחלקים ביניהם. אלא שיש מקרים, כמו הנוכחי, בהם "הסתפקות באיזון המשאבים בלבד תותיר את האישה חסרת כל, ללא אמצעי קיום מינימאליים לקיומה, לאחר סיום החיים המשותפים. בנסיבות אלה, אל לו לבית המשפט להותיר את האישה בלא כלום ושומה עליו לחפש את הפתרון הצודק, אשר יותירה עם אותה 'כרית ביטחון' להמשך חייה".

הפתרון: דמי רישיון במקרקעין, הניתנים למי שהייתה לו זכות לשימוש במקרקעין וכעת זכות זו נשללת ממנו. פלקס אומר, כי לאישה הייתה זכות להתגורר ללא תשלום בדירה המשותפת: "האישה קשרה גורלה בגורל האיש, הביאה עמו לעולם ארבע בנות ועברה להתגורר במתחם המגורים המשפחתי של האיש ומשפחתו המורחבת. בעשותה כן, חדלה האישה לעבוד לפרנסתה וכרתה את מטה לחמה, תוך שהיא שמה מבטחה באיש ובמצג שהוצג לה, בין על-ידי האיש ובין על-ידי משפחתו המורחבת, באשר לפרנסתה ומדורה בעתיד לבוא.

"כעת, משבוטלה רשות האישה להתגורר בדירת המגורים היא נותרה למעשה בלא כלום. בגיל מתקדם, בכל הנוגע ליכולתה לרכוש מקצוע, השכלה ולמצוא פרנסה, נותרת האישה אף ללא מדור. סבורני, כי זהו מקרה מובהק בו תחושת הצדק מחייבת מתן פיצוי לאישה בגין ביטול הרישיון". על-פי הערכת דמי השכירות בדירה דומה קבע פלקס, כי על הבעל ואחיו לשלם לאשתו 180,000 שקל.