בית המשפט הגבוה לצדק אסר (יום א', 14.9.03) על הממשלה להוציא לפועל החלטות הכוללות שינוי המדיניות בענף החלב, זאת עד לדיון בעתירה שהגישה המועצה לענף החלב בישראל. עם זאת, סירב השופט מישאל חשין להוציא צו-ביניים בעניין, והעביר את העתירה למותב של 3 שופטים.
ההחלטה התקבלה בעתירה שהגישו מועצת החלב, התאחדות מגדלי בקר
והמחלבות תנובה וטרה, בעקבות צעדים חד-צדדיים שביצעה הממשלה
ואשר עלולים לפגוע ביצרנים ובצרכנים.
שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, קבע כי "לא מצאתי הצדק למתן צו-ביניים, אשר יורה את המשיבים להימנע מקבלת החלטות שעניינן שינוי המדיניות הנוהגת בענף החלב. בה-בעת, אם תתקבלנה החלטות שעניינן שינוי המדיניות הנוהגת בענף החלב, כי-אז לא יעשה דבר להוצאתן של החלטות אלו מן הכוח אל הפועל, בין במישרין בין בעקיפין, עד להחלטה אחרת של בית-המשפט".
"למותר לומר כי זכויותיהם של העותרים שמורות להם לתקוף החלטה שתתקבל, אם תתקבל החלטה, בכל טענה שזכאים הם להעלות כהיום הזה", הוסיף חשין.
את העתירה הגישו מועצת החלב, התאחדות מגדלי הבקר בישראל ומחלבות תנובה וטרה, באמצעות עורכי הדין שאול פלס, רמי בן-נתן, דב רביד ואורית חמו, והיא כוונה נגד שר האוצר בנימין פוטין ושר החקלאות, ישראל כ"ץ, שלטענת העותרים, ביצעו שורה של מהלכים חד-צדדיים בענף החלב ובעקבות מהלכים נוספים שמתכנן משרד האוצר, אשר עלולים לגרום לנזק כלכלי כבד לעוסקים בענף ולפגיעה בציבור הצרכנים.
העתירה הוגשה לקראת הדיון הצפוי בממשלה על המדיניות הכלכלית לשנת 2004 ואשר כוללת התייחסות נרחבת לענף החלב בישראל.
בעתירה מתוארים המהלכים שביצעו שרי האוצר והחקלאות בחודשים האחרונים בענף החלב, ובראשם ביטול חד-צדדי של הסכם הרפורמה בענף הרפת, עליו חתומים משרדי הממשלה ומועצת החלב. על-פי ההסכם, התחייבה הממשלה לתמוך בתהליך איחוד רפתות והשקעות באיכות הסביבה וכמו כן נקבע מסלול להפחתת מחיר החלב לרפתנים וכתוצאה מכך גם לצרכנים.
העותרים טוענים, כי ההסכם בוטל בעקבות עימות שפרץ בין שר החקלאות, ישראל כ"ץ, ואנשי משרד האוצר וזאת מבלי שתקוים הדברות עם מועצת החלב שהיא צד להסכם. כתוצאה מכך, נטען, הוקפאו השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים ברפתות והנזק הכלכלי לרפתנים גדול ביותר.
זאת ועוד, בעקבות המחלוקת בין משרדי הממשלה, קיבלה מועצת החלב הנחיות סותרות ביחס לקביעת מחיר המטרה עבור החלב הגולמי, אותו מקבלים הרפתנים מהמחלבות. שר החקלאות הורה להעלות את מחיר המטרה ואילו משרד האוצר דרש לבצע את הפחתת המחיר, על-פי המסלול המקורי של הרפורמה בענף הרפת. כתוצאה מכך, טוענים העותרים, לא נקבע מחיר מטרה חדש וכל הענף שרוי באי-ודאות.
העתירה מתיחסת גם לתוכנית שהציג שר האוצר, בנימין פוטין, בנוגע לענף החלב, במסגרת תוכנית המדיניות הכלכלית לשנת 2004. לטענת העותרים, ביצוע מהלכים חד צדדיים עלול לגרום לנזק כבד לענף, עד כדי הרס כל מערכת התכנון של משק החלב במדינת ישראל.
מזכיר התאחדות מגדלי הבקר, יוסי מלול, אמר שההחלטה על הגשת הבג"צ התקבלה לאחר שלא נותרה למגדלים ולעוסקים בענף כל ברירה אחרת. לדבריו, הפגיעה בענף החלב תגרום להתהוות שוק פרוע שאין בו סדר, ולפתיחת יבוא נרחב שיחסל מאות רפתות ויגרום לפיטורי אלפי עובדי תעשיה. בסופו של דבר יביאו מהלכי הממשלה להתייקרות מוצרי החלב ולפגיעה ישירה בצרכנים.
בג"צ 8258/03 המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק) ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה