בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ביטל (יום א', 14.9.03) את זכייתן של החברות שלג לבן (1986) בע"מ וצוות ביטחון שירותי אבטחה בינלאומיים (1989) בע"מ, במכרז אבטחת מסופי הגבול היבשתיים של רשות שדות התעופה, לאחר שקבע כי השתיים אינן עומדות בתנאי המכרז. הזכייה במכרז הועברה לידי קבוצת השומרים, שהצעתה היתה הטובה ביותר מלבד השתיים.
בהחלטתו, קבע נשיא בית המשפט המחוזי, אורי גורן, כי "התנהלותה האמורה של ועדת המכרזים מעוררת תמיהות לא מעטות", וכי חברת 'שלג לבן' הגישה תצהיר כוזב במסגרת המכרז, מה שפוסל את הצעתה.
את מסמכי המכרז, שפורסם בנובמבר 2002 ושהיקפו נאמד בכ-250 מיליון ש"ח, רכשו כ-20 חברות. אולם לשלב הסופי הגיעו 5 בלבד, בהן חברת 'שלג לבן', למרות שמחזורה הכספי פסל אותה מלהשתתף בו. שלושה ימים בלבד לפני מועד סגירת המכרז, שלחה הנהלת רשות שדות התעופה מכתב לארבע החברות המשתתפות האחרות, בו הודיעה כי חברת 'צוות ביטחון' הצטרפה לחברת 'שלג לבן' במועמדות משותפות. לשתי החברות יחדיו מחזור כספי וניסיון בתחום האבטחה, העומדים בתנאי הסף.
לאחר מספר ימים הודיעה הרשות, שלמרות אי-העמידה בתנאי הסף, זכו 'שלג לבן' ו'צוות ביטחון' במשותף במכרז. שלביו הסופיים של המכרז נערכו ימים ספורים לאחר הבחירות הפנימיות שנערכו בליכוד.
במקבי להליך המשפטי הנ"ל, ניהלה המשטרה חקירה בפרשה, בחשד כי כמה אישים מעורבים בפרשה באופן הנוגד את החוק: פעיל הליכוד שלומי עוז, שפעל בבחירות הפנימיות בליכוד עבור שר האוצר דאז, ושר החוץ כיום, סילבן שלום, נחקר באזהרה. אחיו של סילבן שלום, צבי שלום, המכהן בתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה, נחקר אף הוא. צבי שלום ריכז עבור אחיו את המטה הפוליטי בבחירות הפנימיות בליכוד. על-פי החשד, פעל צבי שלום בוועדת המכרזים ברשות, למען זכייתם של 'שלג לבן' ו'צוות ביטחון' במכרז. עוז היה בעבר אחד מבעליה של "צוות ביטחון" וכיום רשומה אשתו כבעלת מניות באחת מהחברות הקשורות אליה. חקירת המשטרה בנושא הסתיימה למעשה. ואולם, בידי המשטרה לא נמצאו ראיות להגשת כתב אישום נגד שלומי עוז, או צבי שלום.
במהלך החקירה, ועל-בסיס החשד הראשוני, עתרה חברת 'קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ', באמצעות עורכי הדין קובי שרביט וטוביה ארליך ממשרד הרצוג, פוקס נאמן, לבית המשפט. היא טענה, כי רשות שדות התעופה תפרה את המכרז למידותיהם של 'שלג לבן' ו'צוות ביטחון' במכתב ששלחו לפני מועד הסגירה. לדבריה, הדבר מהווה שינוי מהותי בתנאי המכרז, בו נקבע מפורשות כי "הזוכה במכרז מתחייב שלא להוסיף או לצרף שום שותף או תאגיד אחר לשם קבלת זכויותיו לפי החוזה", ולפיכך יש לבטלו.
עוד טענה, כי אפילו אם ההצעה המשותפת תקינה, הרי ש'שלג לבן' היא בגדר 'קבלן כוח אדם', עובדה המחייבת את פסילתה ממכרז ביטחוני. לטענתה, החברה צירפה להצעתה תצהיר כוזב, המעיד שאינה קבלן כוח אדם.
הנשיא אורי גורן צמצם את הדיון בעתירה לכדי שתי שאלות, הטעונות הכרעה: הראשונה, מה משמעות הגשת התצהיר הכוזב של 'שלג לבן', לפיו היא אינה קבלן כוח אדם. השנייה, האם לעותרת ישנה זכות עמידה בעתירה זו.
בתגובתה לעתירה, הודתה רשות שדות התעופה, שיוצגה על-ידי עורכי הדין ג' בהרב-מיארה וש' רונן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי "זכייתן של שלג לבן וצוות ביטחון במכרז היתה פסולה בשל צירופו של התצהיר הכוזב, וכי מטעם זה יש לקבל את העתירה".
הרשות הסכימה, כי "הגם שהדרישה לצירוף תצהיר של המציע שלפיו אין הוא קבלן כוח אדם, לא הופיעה ברשימת תנאי הסף של המכרז, אלא ברשימת המסמכים שיש לצרף להצעה, [הרי ש]מדובר בתנאי אשר נפקותו המעשית היא כשל תנאי-כשירות מוקדם, ועל כל פנים, ברי שמציע שהוא קבלן כח אדם לא יכול היה לצרף להצעתו את התצהיר הנדרש". עם זאת, דחתה הרשות את שאר טענות העותרת.
'שלג לבן' מצידה, לא הכחישה אמנם את עובדת היותה קבלן כוח אדם בעת הגשת ההצעה, וזאת בניגוד גמור לאמור בתצהיר שהגישה, אולם לדבריה, "עיסוקה בתחום כוח האדם בשלהי שנת 2002 היה זניח ביותר, וכי טרם שניגשה למכרז החליטה שלא להאריך את רשיון קבלן כוח האדם שניתן לה מאת משרד העבודה והרווחה".
באשר למכתב ההבהרה, טענה 'שלג לבן', באמצעות עורכי הדין ש' הרציג ור' ברק, כי על העותרת היה לטעון נגדו "בזמן אמת", אך משבחרה 'לכבוש' את טענתה עד שהפסידה במכרז, היא מנועה מלעשות כן כעת. 'שלג לבן' העלתה אף טענות נוספות נגד ניקיון כפיה של העותרת, ובכללן למשל, טענה כי העותרת עשתה שימוש במידע פנים כדי להשפיע על ועדת המכרזים, טענה כי גם התצהיר של העותרת "מעורר תהיות", מאחר והצהירה כי אינה קבלן כוח אדם "לצורך מכרז זה".
בית המשפט: לעותרת קיימת זכות עמידה
הנשיא אורי גורן קבע, כי לעותרת קיימת זכות עמידה, "בנסיבות אלו, אין לומר כי הצעתה של העותרת פגומה או פסולה באופן המונע בעדה מלטעון לזכייה במכרז, ולעניין זה סיוג תצהירה בעניין אי-היותה קבלן כוח אדם "לצורך מכרז זה" אינו מעלה ואינו מוריד". משקבע שהעותרת כשרה לכאורה לזכות במכרז, הרי ש"מעמדה אינו מוטל בספק, גם לפי הגישה הישנה [של הפסיקה] שנהגה בעניין זה ביד פחות נדיבה", ואין היא נזקקת לגישה המרחיבה את זכות העמידה בתנאים מסויימים.
באשר לטענה כאילו העובדה ששלג לבן עדיין הוגדרה כחברת כוח אדם הינה פיקציה בלבד, מאחר וזו פעלה לביטול ההיתר, קבע גורן כי "טענה זו של שלג לבן לא נתמכה על-ידה בתשתית עובדתית כלשהי, וכל כולה מסתמכת על ספקולציות וחשדות שאין להן כל עיגון בחומר הראיות".
גם לטענת שלג לבן, קבע גורן, לפיה העותרת אינה באה בניקיון כפיים, לא הובאה כל תשתית ראייתית. "בשולי הדברים מן הראוי להעיר, כי הפרחתם לאוויר של חשדות בדבר חוסר ניקיון כפיים אשר אין להם כל עיגון בחומר הראיות – היא עצמה עלולה להכתים את ידיו של המחשיד, ועל כגון דא כבר נאמר: 'כשם שמקפידים אנו עם ניקיון כפיו של עותר פוטנציאלי, כן מן הראוי, כי נקפיד עם ניקיון לשונו של משיב פוטנציאלי'".
מסירת התצהיר הכוזב
באשר למשמעותו המשפטית של מסירת תצהיר כוזב, נסמך הנשיא גורן על פסיקת בית המשפט העליון (רע"א 3343/00), לפיה: "בנסיבות רגילות שומה על ועדת מכרזים לפסול הצעה המבוססת על טעות, ועל הנחות בלתי נכונות. בוודאי כך, כאשר מבוססת ההצעה על מרמה. מקום בו המדובר במתן תצהיר כוזב, עשויה להתעורר שאלת אמינותו של המציע והתאמתו לביצוע המיזם נשוא המכרז".
"מגישה זו נלמד ונדע, כי תצהיר כוזב המצורף להצעה במכרז פוגם באמינותו של המציע, ומקום שאין בפי מגיש התצהיר טענה כי הפרט המוטעה לא היה ידוע לו – וכאמור אין בפיה של שלג לבן טענה ממין זה – הרי שיש בדבר כדי לפסול את כשרותה של ההצעה".
"לכל הפחות, האמור בתצהיר לא היה בבחינת טעות טכנית או שגגה בלתי-מודעת שיצאה מלפניה של שלג לבן. אילו בכך היה מדובר, לא היתה שלג לבן מבססת את טיעוניה לעניין התצהיר על 'זניחותו' של עיסוקה בתחום כוח האדם בעת הגשת ההצעה, ועל "הבנתה" כי בעת ביצוע העבודות נשוא המכרז כבר לא תהא קבלן כוח אדם, אלא היתה היא מתייצבת בריש גלי ואומרת, דבר דבור על אופניו: שגינו, טעינו, אך עשינו כן בתום-לב".
"נוכח הדברים הללו – אך גם בלעדיהם – ברי שהפגם שדבק בשלג לבן פוסל את ההצעה כולה, אפילו צוות ביטחון עצמה לא חטאה בדבר. זאת ועוד: בהינתן פסילתה של שלג לבן, היוותרותה של צוות ביטחון כמציעה יחידה הופכת את ההצעה, שהוגשה בתחילה כהצעה משותפת, להצעה חדשה שבאה לאחר עבור המועד להגשת הצעות, ובכך להצעה פסולה".
לאחר ביטול זכייתן של השתיים, החליט הנשיא גורן שאין מקום להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים כדי לקבוע את הזוכה, מאחר וצעד כזה רק יסרבל את הדיון, באשר הוועדה "כבר נתנה דעתה על מכלול ההצעות ואף דרגה אותן לפי טיבן בהתחשב בכל הפרמטרים הצריכים לעניין".
הנשיא גורן אף חייב את שתי החברות לשלם את הוצאות המשפט של העותרת וכן שכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף ש"ח, כל אחת.
עת"מ 1587/02 קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח'
הגישה תצהיר כוזב והוא פגע בהתנהלותה של רשות שדה"ת התנהלותה מעוררת תמיהות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה