בין חברות המייצרות תרופות, תכשירים רפואיים או ציוד רפואי ובין מוסדות רפואיים וחוקרים קיימים יחסי גומלין בדמות תרומות, מתנות, מימון כינוסים, פרסומים וכדומה. יחסים אלו מחד-גיסא תורמים לקיום מחקרים, השתלמויות ופרסומים המביאים לשיפור הרפואה, אך מאידך-גיסא עלולים להיות בעייתיים מבחינת עקרונות האתיקה הרפואית עקב חשש להטיית החלטות המתקבלות על-ידי הגופים הנתרמים (רופאים, רוקחים, חוקרים בתחום הרפואה וכדומה).
לאור ההיקפים הניכרים של משאבים ציבוריים המושקעים בתחום הרכש בבריאות, עולה הצורך להבטיח כי קידום התרופות והציוד הרפואי יתבסס אך ורק על שיקולים מקצועיים ועל צורכי ציבור המטופלים, וכן לוודא כי תרומות הניתנות על-ידי ענף התרופות והציוד הרפואי יופנו לקידום אמיתי של הרפואה.
עקב כך נקבעה ב-2008 הוראת שעה הקובעת את חובת הדיווח של נותן התרומה על עצם קיומה ותוקפה של הוראת השעה נקבע לזמן קצוב.
חיוב בדיווח
לצורך הגברת השקיפות במערכת הבריאות ועם תום הוראת השעה, התקבל תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המוסיף את הסעיף כהוראה קבועה. התיקון לחוק "מקבע" את ההסדרים שנקבעו בהוראת השעה בהרחבות מסוימות, זאת על-מנת שפרסום הרשימות ישמש ככלי אפקטיבי יותר בידי הרגולטור לפיקוח על ניגודי עניינים בתחום הבריאות.
החוק מחייב העברת דיווח על מתן או קבלת תרומה של הגורמים הבאים:
1. תורם שהעביר תרומה לגוף העוסק בתחום הבריאות בסכום כלשהו או שנתן לרופא, לרוקח או לחוקר בתחום הרפואה או הבריאות תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים בשנה.
2. גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו.
3. רופא, רוקח או חוקר בתחום הרפואה או הבריאות, שקיבל מתורם תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים בשנה, תרומה חייבת בדיווח בין אם ניתנה בכסף או בשווה-כסף. כספים שהועברו במסגרת הסכם בכתב בין מי שעונה להגדרת "תורם" לבין גורם אחר החייב בדיווח לפי החוק לא ייחשבו תרומה ואינם חייבים דיווח, אם ההסכם הוא לביצוע מחקר או למתן שירותי מחקר יישומי (לרבות ביצוע ניסויים קליניים) או לייעוץ קליני או מחקרי, והסכום ניתן בעד אותם שירותים ובזיקה ישירה אליהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה