אל הלעלות

הכנסת
הוועדה לקידום מעמד האישה
ירושלים, ג', ח' בסיוון תשע"ב
29.5.2012
הודעה לעיתונות
הוועדה לקידום מעמד האישה תדון מחר בפונדקאות בישראל -
המצב הקיים והצעות לשינויו
"גורלם של יותר ויותר אנשים תלוי באפשרות להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות, נושא שמעלה שאלות מוסריות רבות המחייבות דיון ציבורי", אומרת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ציפי חוטובלי, לקראת דיון בוועדה מחר, יום ד' בשעה 9:30.

לקראת הדיון הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת הוועדה לקידום מעמד האישה מסמך. להלן פרטים מתוכו (המסמך המלא מצ"ב):

הפנייה למסלול "פונדקאות בין-לאומית" נעשית רווחת יותר ויותר בשנים האחרונות, הן בקרב ישראלים והן בקרב תושבי מדינות אחרות שיש בהן הגבלות על פונדקאות.

פונדקאות בישראל

יש להציג חוות דעת רפואית ופסיכולוגית בדבר ההתאמה של כל אחד מהצדדים לתהליך וחוות דעת רפואית שלפיה האם המיועדת אינה מסוגלת להתעבר ולשאת היריון או שהיריון עלול לגרום סיכון של ממש לבריאותה. שלבי הטיפול בבקשה הם כדלקמן: דיון ראשוני בוועדה, ראיונות אישיים של האם הנושאת ו/או ההורים המיועדים, סיכום התיק, הערות להסכם וחתימת ההסכם לנשיאת העוברים.
החוק ונוהלי הוועדה אינם מגבילים את גובה התשלום לפונדקאית - לא גבול עליון ולא גבול תחתון. במחקרן של ליפקין וסממה נטען כי הסכומים שהפונדקאיות מקבלות תלויים במידה רבה באסרטיביות של הפונדקאית וביכולת שלה לנהל משא-ומתן, ובמקרים רבים הם נמוכים מדי ואינם מהווים פיצוי הולם בעבור התהליך שהן עוברות, על כל הסיכונים והקשיים הכרוכים בו.
מספר פניות לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, מספר לידות ומספר ילדים שנולדו, 2011-1996
שנה מספר פניות לוועדה כלל הלידות מתוכן: לידות תאומים מתוכן: לידות שלישייה מספר הילדים הכולל
1996 11
1997 26
1998 25 4 1 5
1999 15 11 2 13
2000 20 6 2 8
2001 27 10 2 12
2002 29 10 5 15
2003 58 16 4 20
2004 53 13 2 15
2005 59 27 4 31
2006 61 25 7 1 34
2007 77 36 6 42
2008 90 26 6 32
2009 86 30 11 41
2010 86 46 8 1 56
2011 92 49 19 68
סה"כ 815
309
79
2 392

במחקרן של ליפקין וסממה נבדקו הסיבות לפנייה לוועדה לאישור הסכמים, והן חולקו לארבע קבוצות עיקריות:
 כשל בטיפולי פוריות: ניסיונות חוזרים בהפריה חוץ-גופית ללא היריון וללא הסבר, הפלות חוזרות או ליקוי ברירית הרחם. זו הסיבה השכיחה ביותר לפניה לוועדה.
 מחלות רקע של האם המיועדת, הגורמות לכך שהיריון יסכן את חייה או שאינן מאפשרות לה לשאת היריון (למשל מחלות דם וקרישיות יתר). בשנים האחרונות זו הסיבה השנייה בשכיחותה לפנייה לוועדה.
 היעדר רחם, אם כמצב מולד ואם עקב כריתת רחם.
 בעיה רחמית.
חלק מהטיעונים בעד ונגד פונדקאות הם עקרוניים, ונוגעים לעצם הפעולה, ובפרט לניצול לכאורה של נשים שעלול להיות טמון בה; מנגד, יש הטוענים דווקא נגד ההגבלות הקבועות בחוק ובנוהלי משרד הבריאות, שאינן מאפשרות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות (למשל יחידים ויחידות) להשתמש באמצעי זה כדי להביא ילד אל העולם.
זכויות הפונדקאית והגבלות המוטלות עליה במסגרת ההסכם: חוק הפונדקאות והוועדה קובעים כללים שאמורים להגן על האם הנושאת, ובעיקר מימון של עורך-דין שישמש בא כוחה, פוליסת ביטוח חיים והפקדת כסף לטובת טיפול פסיכולוגי, אם יידרש.
סכנות רפואיות לפונדקאית: תהליך הפונדקאות כרוך בסיכונים רפואיים, הן כאלה הקשורים בהיריון עצמו והן כאלו הקשורים בהליך להשגת ההיריון. טענה רפואית נוספת נוגעת לאפשרות שאם נושאת תידבק מהעובר בווירוסים כמו HIV וצהבת. ההורים המיועדים (וכן האם הנושאת) מחויבים לעבור בדיקות דם לאיתור נשאות של וירוסים, ובפרט השניים שצוינו לעיל. עם זאת, וירוסים אלו עלולים להופיע בבדיקות דם רק חודשים אחדים לאחר ההדבקה בהם, ועל כן אם השתלת העוברים באם נושאת היא עם עוברים טריים (להבדיל מעוברים מוקפאים), עלול להיווצר מצב שהנגיפים יתגלו בדמם של מי מההורים המיועדים רק לאחר השתלת העוברים. הפתרון המוצע לעניין זה הוא להשתמש בהליך הפונדקאות אך ורק בעוברים שהוקפאו לחצי שנה, כפי שנעשה במקרה של תרומות זרע (שאינן משמשות חצי שנה לאחר התרומה עד לבדיקה חוזרת להימצאות נגיפים).
חלק גדול מההערות על המצב הקיים בכל הנוגע לפונדקאות נדונו במסגרת המלצות הוועדה הציבורית.
החקיקה הנוגעת לפונדקאות במדינות שונות, 2010
מדינות שבהן הפונדקאות אסורה מדינות שבהן הפונדקאות מותרת
אוסטריה בלגיה
בולגריה אוסטרליה (מדינתי)
קרואטיה קנדה
דנמרק יוון
פינלנד הולנד
צרפת ניו-זילנד
גרמניה רוסיה
הונגריה דרום-אפריקה
איטליה תאילנד
נורבגיה הודו
פורטוגל בריטניה
סלובניה רוסיה
ספרד ארצות-הברית
שבדיה
שווייץ
משיחה עם עו"ד אירית רוזנבלום, יושבת-ראש ארגון "משפחה חדשה", העוסק בליווי זוגות בהליך זה, פנייה להליך בחו"ל משמשת הן ישראלים אשר אינם זכאים להליך פונדקאות בישראל (למשל זוגות חד-מיניים או רווקים) והן ישראלים הזכאים לפנות להליך בישראל אולם מעדיפים לעבור אותו בחו"ל, בין היתר בשל הקושי לאתר פונדקאית העונה לקריטריונים שנקבעו בחוק ועל-ידי הוועדה, או הקושי לעמוד בעלות ההליך בארץ.
משרד הפנים דורש להוכיח את ההורות הגנטית של האב המיועד בדרך של בדיקה גנטית לקשרי משפחה, לפי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000, בטרם כניסת הילד לישראל. רשות האוכלוסין מקבלת את הבקשות למעמד בעבור הילדים הנולדים בעקבות הסכמי פונדקאות בדיעבד, רק לאחר שהאם הנושאת בהיריון ולעתים אף אחרי הלידה.
תיקי בקשות לבדיקה גנטית ולמעמד לקטינים בנסיבות של פונדקאות בחו"ל, 2011-2005
מדינה 2005 2007 2008 2009 2010 2011 סה"כ 2011-2005
ארצות-הברית 1 4 5 17 10 12 49
הודו 1 14 39 59 113
קנדה 1 1 2
רוסיה 1 1
תאילנד 1 1
רוסיה 6 6
ארמניה 7 7
גיאורגיה 8 8
דרום-אפריקה 1 1
סה"כ תיקים בשנה 1 5 6 34 49 93 188
ועידת האג על משפט בין-לאומי פרטי (המנסחת אמנות בין-לאומיות במגוון נושאים, ובהם אימוץ), החלה להתייחס לסוגיית הפונדקאות הבין-לאומית בשנים האחרונות, ובעיקר - להיעדר הסדרה של סוגיה זו במשפט הבין-לאומי והשפעתו.
הנחת העבודה של הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל היתה שהמעמד האישי של המטופלים אינו עילה למנוע מהם טיפולי פוריות, ואין למנוע מיחידים (גברים ונשים) להביא לעולם ילדים באמצעות פונדקאות. לצד הרחבת הקבוצות הזכאיות לפונדקאות, הוועדה ממליצה להגביל את הזכאות לפונדקאות רק ליחיד שאין לו ילדים, ובמקרה של בני-זוג - אם לשניהם אין יותר מילד משותף אחד בלבד (אם נולד בעקבות הליך פונדקאות ובין ואם שלא בעקבות הליך פונדקאות).
רוב חברי הוועדה סברו כי אין מקום לצמצם את הפונדקאות לפונדקאות אלטרואיסטית בלבד, וכי המצב הקיים מאפשר לשמור על האיזון שבין הרצון לסייע לזוגות חשוכי ילדים לבין החששות מההליך.
פונדקאות מחוץ לישראל - בכל הנוגע להכרה בהורות כתוצאה מפונדקאות שנעשתה במרפאות שלא קיבלו הכרה, המצב הקיים יישאר בעינו.
להלן טבלה המציגה את השינויים העיקריים הטמונים בהמלצות הוועדה הציבורית לעומת המצב הקיים כיום.
המשתנה המצב הקיים הצעה לשינוי
האוכלוסייה הזכאית לפונדקאות בישראל איש ואשה שהם בני זוג פונדקאות תתאפשר גם ליחיד וליחידה, בתנאים שונים;
לבני זוג שהם איש ואשה: פונדקאות תותר למי שיש להם ילד אחד משותף לכל היותר; ליחיד או יחידה: פונדקאות תותר למי שאין להם ילדים;
הגיל המרבי של הורה מיועד יהיה 54
תשלום עבור פונדקאות פונדקאות בתשלום בלבד; אסורה פונדקאות אלטרואיסטית עבור איש ואשה שהם בני-זוג ועבור יחידה - פונדקאות בתשלום, ללא הגבלת התעריף המשולם לפונדקאית (או פונדקאות אלטרואיסטית);
עבור יחיד: פונדקאות אלטרואיסטית, כמו המודל הקיים בתרומת איברים מן החי
הגבלות על מי שיכולה לשמש פונדקאית ככלל, אשה נשואה אינה יכולה לשמש פונדקאית;
בת משפחה (לפי ההגדרה הקבועה בחוק) אינה יכולה לשמש פונדקאית אשה נשואה תוכל להיות פונדקאית;
תותר פונדקאות של בת משפחה, למעט אמא, בת, סבתא או נכדה
תרומת תאי מין מותרת תרומת ביצית, אולם לא תרומת זרע בהליך הפונדקאות יותר השימוש בתרומת זרע או בתרומת ביצית, אולם לא בשניהם
הגבלות הקשורות בהליך אישור הוועדה תקף ל-18 חודש ול-6 מחזורי טיפול; עד שלושה הליכי פונדקאות לפונדקאית עד שלושה הליכי פונדקאות לפונדקאית (אין שינוי), ובכל אחד מהם - עד שלושה מחזורי טיפול
ביטוח וליווי רפואי לפונדקאית קבוע בנוהלי ועדת האישורים הסדרה חוקית של הצורך בביטוח; הסדרת האפשרות לביטוחה של האם הנושאת בביטוח היריון ולידה;
הפרדה בין הצוות המטפל של האם הנושאת ובין זה של האם המיועדת
פיקוח על החברות המתווכות בפונדקאות. אין פיקוח פיקוח על החברות, הן אלו הפועלות בישראל והן אלו המתווכות מול פונדקאות במדינות אחרות
הסדרת הטיפול בפונדקאות חו"ל אין הסדרה של סוגיות שונות, ובפרט מעמד ההורים המיועדים והמרפאות שבהן מבוצעים הטיפולים פתיחת מסלול הכרה במרפאות במדינות אחרות שבהן אפשר לבצע הליך פונדקאות שלאחריו קביעת מעמד ההורים המיועדים תהיה במסלול מקוצר;
איסור על רופאים ישראלים ועל מתווכים ישראלים לפעול מול מרפאות שלא קיבלו הכרה

לפרטים נוספים: רבקה קנריק, 050-6230458, 02-6408532
אתר הכנסת: www.knesset.gov.il