בג"ץ אישר (24.5.12) את תיקון 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, המאפשר למכור 800,000 דונם השייכים כיום למינהל מקרקעי ישראל, אם כי קרא ליישם אותו בזהירות. הנשיאה בדימוס דורית ביניש דחתה את עתירתם של שמונה ארגונים ושל הח"כים שלי יחימוביץ', אריה אלדד ונחמן שי נגד התיקון משנת 2009.
העותרים טענו, כי התיקון מנוגד לחוק יסוד מקרקעי ישראל, הקובע: "מקרקעי ישראל, והם המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת". עם זאת, סעיף 2 לחוק היסוד קובע: "סעיף 1 לא יחול על סוגי מקרקעין וסוגי עסקות שנקבעו לעניין זה בחוק".
ביניש מדגישה: "השאלה העומדת להכרעה אינה נוגעת למידת היעילות של הרפורמה או לניבוי יכולתה להשיג את המטרות שהציבו מקדמיה - בהן, למשל, הורדת מחירי הדיור ושיפור יכולת ניהול הקרקע בישראל. אלה שאלות מקצועיות שהתשובה להן, כפי הנראה, אינה חד-משמעית... בית משפט זה אינו הערכאה המוסמכת להכריע בשאלת כדאיותה של הרפורמה. זוהי שאלה שבמדיניות שבית המשפט אינו מתערב בה. אין בידינו כלים לקבוע אם הבחירה לכונן רפורמה מרחיבה היא נכונה או לא, או אם יעילה היא אם לאו.
"השאלה המשפטית העומדת להכרעה היא אם הרפורמה שבתיקון 7 הובילה לפגיעה חוקתית בחוק יסוד: מקרקעי ישראל. במילים אחרות, השאלה היא האם תיקון 7 משנה את חוק יסוד: מקרקעי ישראל או פוגע בו; ואם כן, האם השינוי או הפגיעה נעשו בהתאם לכללים המקובלים במשפט החוקתי שלנו".
לדברי ביניש, "ההיסטוריה החקיקתית שקדמה לחקיקת חוק יסוד: מקרקעי ישראל מצביעה על כך שחוק היסוד קבע עיקרון של בעלות לאומית על הקרקע, עם אפשרות לחרוג מעיקרון זה בחקיקה ראשית של הכנסת". היא קובעת, כי התיקון הנוכחי לחוק אינו משנה את חוק היסוד, למרות שהוא מאפשר להעביר לבעלות פרטית 800,000 דונם לעומת 100,000 דונם בלבד שנקבעו בחוק המקורי, וזאת בהתחשב בכך שמדובר בקרקע עירונית ולא בקרקע חקלאית, ביחס בין השטח המועבר לכלל קרקעות המדינה, ובגידול הטבעי של האוכלוסיה ובצרכיה.
עם זאת אומרת ביניש, כי מאחר שהתיקון לחוק מדבר על שתי פעימות בנות 400,000 דונם כל אחת, הפרשנות הראויה היא ש"תקופת הפעימה השנייה לא תחל עד שהועברה מכסת 400,000 הדונם הראשונים. במילים אחרות, יש לראות את הסעיף כקובע תקופת מינימום - אך לא תקופת מקסימום - של חמש שנים להעברת 400,000 דונם. לפיכך, ככל ש-400,000 הדונם הראשונים לא יועברו במהלך התקופה הראשונה, התקופה השנייה לא תיכנס לתוקף. בדומה, גם התקופה השנייה לא תפחת מחמש שנים, אך יכולה להשתרע על תקופה ארוכה יותר".
עוד אומר בג"ץ, כי הגם שמדובר רק ב-4% מקרקעות המדינה, הרי שזהו נתח נכבד בהרבה מן הקרקע הראויה לבנייה, "ולפיכך, טוב יעשו הגורמים האמונים על יישום החוק אם יבחנו בקפידה את העברת הקרקעות בכלל ובעת המעבר מהפעימה הראשונה לפעימה השנייה בפרט". עוד קבע בג"ץ, כי אין להעביר לבעלים בודד קרקעות בהיקף העולה על 16 דונם בטרם תקבע מועצת מקרקעי ישראל קריטריונים ברורים וגלויים שיאושרו בהחלטה עקרונית שלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה