"הבנקים בשווייץ מסתירים מידע על חשבונות שואה"

שני הבנקים הגדולים בשווייץ, UBS וקרדיט סוויס (בו מחזיקה קבוצת אי.די.בי 2.5% מהמניות), ממשיכים להסתיר מסמכים ומידע הנוגעים לחשבונותיהם של קורבנות שואה. כך נטען בתביעה בסך 315 מיליון דולר נגד השניים, שהוגשה (2.5.12) לבית המשפט המחוזי בעיר וושינגטון.

את התביעה הגישו עוה"ד אד פייגן מארה"ב ורולנד רוט מישראל, בשם יורשיהם של בני משפחות פליישמן וגרינפלד שנרצחו בשואה. יורשי משפחת פליישמן טוענים, כי אבי המשפחה, משה פליישמן, הפקיד בבנקים בשווייץ 2.84 מיליון דולר בשנות ה-30. לדבריהם, פרטי ההפקדות נרשמו על פיסת נייר שהעביר פליישמן לבנו ש', המתגורר בישראל. יורשי משפחת גרינפלד טוענים, כי פרטי החשבונות הממוספרים והכספות בהם הופקדו מיליון דולר במזומן וכן חפצי ערך רבים, נרשמו בקוד בספר המתכונים של פאולינה גרינפלד והועברו ליורשיה.

התביעה הוגשה למרות שבשנת 1998 הגיעו הבנקים השווייצרים להסכם פשרה בסך 1.25 מיליארד דולר בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדם בניו-יורק. סכום זה נועד לפצות בין היתר את בעלי החשבונות שיורשיהם לא קיבלו את כספם בחזרה לאחר מלחמת העולם השנייה. התובעים טוענים, כי הצטרפו להסכם מבלי לדעת שהבנקים ימשיכו למנוע מהם את הגישה למסמכים הרלוונטיים, ומשנודע להם הדבר - הם מבקשים לתבוע אותם בנפרד.

בתביעה מצוטטות קביעות והאשמות שהועלו מאז 1998 בדבר אי עמידתם של הבנקים בתנאי הגילוי שנקבעו בהסכם. בשנת 2004 פסק בית המשפט בניו-יורק, כי הצהרתם של UBS וקרדיט סוויס לפיה לא השמידו בצורה שיטתית מסמכים מהתקופה הנאצית, "לא רק שאינה אמת אלא גם משבשת את הליכי המשפט. הצהרות אלו מסלפות ומעוותות את האמת".

הממונה על יישום ההסדר, יהודה גרביץ, דיווח באותה שנה לבית המשפט: "במהלך יישום תהליך יישוב התביעות, הבנקים העמידו את רצונם בסודיות לפני חיפוש חשבונותיהם של קורבנות הנאצים. [הבנקים מסרו ש]אין זה אפשרי לבצע התאמות בין שמות התובעים לבין מאגר הנתונים המרכזי [של החשבונות מהתקופה הנאצית] בלא שהתובעים יספקו הוכחות חיצוניות מספקות לכך שהחשבון היה שייך לקורבן של הנאצים".

לאור כל אלו טוענים התובעים, כי UBS וקרדיט סוויס הפרו את התחייבויותיהם על-פי הסכם הפשרה, לא עמדו בכללים שקבעו איגוד הבנקים השווייצרי והבנק המרכזי של שווייץ ולא עמדו בתנאי ההסכם משנת 1996 לפיו הוקמה ועדת וולקר שבדקה את הפרשה ואיתרה בבנקים למעלה מ-50,000 חשבונות של קורבנות שואה.

ביולי 2011 הודיע היועץ המשפטי הראשי של בית המשפט לעניין הסכם הפשרה, פרופ' ברט ניובורן, כי "חברים בקבוצה [בשמה הוגשה התביעה הייצוגית] שתביעותיהם המתקבלות על הדעת לקבלת כספים מקרן ההסדר נפגעו בשל השמדת מסמכים בידי הבנקים השווייצריים, עשויים להיות בעלי זכות להגיש תביעה אישית נגד הבנקים בשל ההשמדה הבלתי-חוקית של המסמכים". על בסיס קביעה זו הוגשה תביעתם של יורשי פליישמן וגרינפלד.

התובעים מצטטים הודעה שקיבלו באפריל השנה מ-UBS ומקרדיט סוויס, ולפיה לא מצאו כל מידע בנוגע לחשבונות ולכספות של בני משפחותיהם. לטענת התובעים, מדובר בהודעה שקרית, שכן הבנקים ידעו היטב שלא העמידו לרשות התובעים את מלוא המידע שבידיהם, וכי הם ממשיכים להגביל את הגישה למסמכים אלו. עוד נטען, כי הבנקים ידעו היטב שהם השמידו את כל התיעוד בנוגע לנסיונותיהם של הניצולים והיורשים לקבל את כספם בשנים 1955-1948.