בית המשפט דחה ערעור דירקטורים שהורשעו בעבירות ניצול מידע פנים

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (יום א', 16.9.01), את ערעורם של יוסף ויובל מהרשק על הרשעתם בעבירת שימוש במידע פנים.

השניים הורשעו בבית משפט השלום בביצוע עבירות של מחדלי דיווח ושל שימוש במידע פנים. סעיף 232 לחוק החברות קובע, כי מי שהורשע בעבירה של שימוש במידע פנים לא יוכל עוד לכהן כדירקטור, אלא אם חלפו חמש שנים מיום הרשעתו. יוסף מהרשק משמש יו"ר דירקטוריון חברת התכוף חרושת ברזל בע"מ, ויובל מהרשק משמש כמנהלה הכללי. בשל זאת שערעורם נדחה, לא יוכלו השניים איפוא לכהן כדירקטורים בחברה.

בשנת 1992 ניהלה חברת התכוף חרושת ברזל בע"מ (שנסחרת בבורסה מאז 1981) מו"מ עם חברות אחרות להקמת מפעל בבאר שבע לייצור ושיקום של קרונות רכבת, נגררים ומרכבים. יוסף מהרשק שימש באותה תקופה יו"ר מועצת המנהלים בחברה, ובנו יובל שימש כדירקטור; השניים גם החזיקו במניות של החברה.

בדצמבר אותה שנה קיבל משרד המסחר והתעשיה את בקשת התכוף להעניק למפעל מעמד של מפעל מאושר, ולאשר לו תכנית השקעות בסך 4.8 מיליון ש"ח.

בתום חקירה שניהלה רשות ניירות ערך בפרשה, הוגש כתב אישום נגד השניים. נטען בו, כי לא דיווחו במועד לרשות ולבורסה על המו"מ ועל האישור שקיבלו ממשרד התעשיה והמסחר. עוד טענה המדינה, כי השניים ביצעו שתי עיסקות במניות החברה, תוך שהם עושים שימוש במידע פנים שהיה בידיהם בנוגע למשא-ומתן להקמת המפעל ולאישור שקיבלו ממשרד המסחר והתעשיה.

בסופו של דבר הורשעו השניים על-ידי בית המשפט, בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים על-ידי איש פנים ובהפרה של חובת הדיווח ביחס לעיסקה אחת. השניים ערערו על ההרשעה.

הבוקר דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב גם את ערעורם בנוגע לעבירת שימוש במידע פנים.

בית המשפט קיבל את טענותיה של התובעת מטעם פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד חנה קורין, והשאיר בעינו את הרשעת השניים בעבירת מידע פנים. השניים זוכו מאשמת ביצוע עבירת אי-הדיווח, משום שערב גזר הדין בעניין זה חל שינוי חקיקתי בנושא הדיווח. בית המשפט, בהרכב שכלל את השופטים ברלינר, המר ושטופמן, אישר את קביעת בית משפט השלום לפיה המידע שהיה בידי השניים ענה על הגדרת מידע פנים.

בפסק הדין נקבע, כי מידע בנושא המו"מ מהווה מידע פנים גם כאשר החוזה שעליו דנים כפוף עדיין לשינויים, תיקונים, חרטה של אחד מהצדדים ואף "פיצוץ" במו"מ. "כאשר מדובר בעיסקה או חוזה שצריך להיחתם, הרי השאלה היא מתי ניתן לומר שהצדדים הסכימו על עיקרי הדברים, ועברו כברת דרך של ממש בדרך לגיבוש ההסכם על כל פרטיו, באופן שהכף נוטה יותר לכיוון קיום העיסקה מאשר לביטולה", נאמר בפסק הדין.

בית המשפט קבע, כי התביעה אינה צריכה להוכיח שמידע הפנים הוא שגרם לביצוע העיסקות במניות חברת התכוף. הוא הוסיף וקבע, כי די לתביעה להוכיח שבזמן ביצוע העיסקות החזיק איש הפנים במידע פנים.

הרכב השופטים שדן בערעור חזר על ההגדרה הערכית של מידע פנים, כפי שנקבעה בפסקי דין קודמים. "השאלה היא תמיד מהי ההשפעה על המשקיע הסביר בדרכו לבורסה", נאמר בהחלטת השופטים, "משקיע סביר אשר ישמע על פריצת הדרך, על תחום חדש שאליו נכנסת התכוף, ספק אם ייעצר כדי לשאול את עצמו מהו נפח ההשקעה באותו תחום חדש יחסית לכלל נכסיה של התכוף או לכלל השקעותיה. די בכך שהתעניינותו הראשונית של המשקיע הסביר תתעורר ותביא אותו לכלל נכונות לשלם מחיר גבוה יותר עבור מניה, כדי שהמידע ייחשב מידע פנים".

השופט זאב המר, קבע כי אין להבין מהנמקת הזיכוי שתמיד כאשר מתנהל מו"מ רשאית החברה לעכב את הגשת הדוח בטענה שמדובר אך ורק במו"מ ושלא נחתמה עדיין עיסקה.

כאמור, חוק החברות קובע כי מי שהורשע, בין השאר, בעבירה של שימוש במידע פנים, לא יוכל עוד לכהן כדירקטור (אלא אם חלפה תקופת צינון של חמש שנים לפחות). יוסף ויובל מהרשק יאלצו, אם כן, להתפטר מתפקידיהם כדירקטורים בהתכוף.