בית המשפט המחוזי בחיפה דחה (1.5.12) את ערעורה של עו"ד רבקה מקובר, מנהלת אגף ההסדרה במשרד התמ"ת, על הרשעתה בדין משמעתי בעקבות אישורים שנתנה לדיווחים כוזבים של עובדת בכירה באגף. מקובר נדונה לנזיפה חמורה.
מקובר הועמדה לדין לאחר שהתברר, כי במשך 16 חודשים אישרה בחתימתה דוחות כוזבים של חיה חוג'י, שהייתה הממונה על עבודת נשים. חוג'י התגוררה בחיפה ועבדה בתל אביב, ואת נסיעותיה לעבודה וממנה רשמה כנסיעות בתפקיד וכך קיבלה במירמה החזרי אש"ל בסך 25,000 שקל. חוג'י עצמה פוטרה ממשרד התמ"ת, נקנסה, נפסלה לצמיתות מעבודה במשרד וחויבה להחזיר את הכספים שקיבלה.
הטענה נגד מקובר הייתה לרשלנות, כאשר לא בדקה את דיווחיה של חוג'י. מקובר מצידה טענה, כי אין להטיל עליה אחריות למעשיה של אחת מלמעלה מ-20 העובדים עליהם היא ממונה. לדבריה, תוך הפעלת סמכויותיה באופן סביר ושקול, והטלת הקלון המשמעתי עליה גורמת לה עוול של ממש.
סגן הנשיא, יגאל גריל, דחה את ערעורה של מקובר (שהוגש על ההרשעה בלבד). לדבריו, "יש לשים דגש על מעמדה הבכיר של המערערת בשירות המדינה. אני מסכים עם בית הדין שדווקא בהיות המערערת בתפקיד מעין-שיפוטי במשרד התמ"ת, נוסף נדבך של חומרה לעבירות המשמעת שיוחסו לה".
גריל מקבל את עמדת בית הדין המשמעתי, לפיה "חתימת המערערת על הדוחות לא הייתה בגדר אקט פורמלי אלא חתימה זו כרוכה גם בחובה להפעיל שיקול דעת ראוי לפי מהות התפקיד ומעמדו של הממונה על העובד, דהיינו, על מי שחותם להפעיל בַּקָרה לגבי סבירות הדיווחים". הוא עצמו מוסיף:
"עובד בתפקיד ניהולי, הנתקל במסגרת מילוי תפקידו בהתנהלות חריגה, איננו רשאי לעבור על כך לסדר היום (בענייננו: חתימת המערערת מדי חודש על הדוחות) מבלי לבדוק, לברר, ולהבין מה התשובה להתנהלות החריגה. נקודת המוצא אינה חייבת להיות שהעובד הכפוף לו מנסה להטעותו או להוליכו שולל, אלא די בכך שייתכן שפשוט נפלה טעות... תפקידו של עובד ברמה ניהולית, כשהוא נתקל בהתנהלות חריגה, הוא 'להציף' את הנושא, לשאול, לברר, ולעמוד על קבלת תשובות מבוססות". לדברי גריל, אילו כך הייתה נוהגת מקובר - ייתכן שהדברים היו מתגלגלים אחרת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה