מבטחים הוותיקה תתקן אחורה גמלאות בצורה חלקית

קרן הפנסיה מבטחים (הוותיקה) תתקן פנסיות לעמיתיה רק למי שפרשו משנת 2003 ולא מאז 1990. כך קובע (יום א', 13.5.12) בית המשפט העליון, בהחלטה הנוגעת ליותר מ-33,000 מבין עמיתי הקרן.

מדובר בפרשה סבוכה, אשר - כדברי הנשיאה בדימוס, דורית ביניש - שורשיה בהתנהלות הלקויה של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות במשך עשרות שנים. קרנות אלו נהגו לחשב את הפנסיה לעמיתיהן בהתחשב בשכרם בשלוש השנים האחרונות שלפני הפרישה, אך בשנת 1979 נקבע בהסכם קיבוצי לתעשיה שהחישוב ייעשה על-פי ממוצע כל שנות העבודה ("שיטת הממוצעים"). למרות זאת, המשיכה מבטחים לחשב את הפנסיות לפי שלוש השנים האחרונות לשורה של קבוצות עובדים חזקות. בשנת 1986 הסמיכה אותה ההסתדרות לחזור לשיטת השנים האחרונות, ותקנון מבטחים תוקן בהתאם בשנת 1990.

בשנת 2003, כאשר הגיעו הקרנות ההסתדרותיות ובראשן מבטחים לסף פשיטת רגל, הן הולאמו בידי המדינה והוחל עליהן תקנון אחיד. עוד קודם לכן, בשנת 1994, הגישו שבעה גמלאים תביעה נגד מבטחים ודרשו לחשב את הפנסיה שלהם לפי שלוש השנים האחרונות. בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי יש לשלם לכל אחד את הפנסיה בהתאם לתקנון הספציפי שחל על מקום העבודה או המגזר בו הועסק. שני הצדדים ערערו על פסק הדין.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי מבטחים לא הייתה רשאית להעניק לשום עובד הטבות שאינן נכללות בתקנון הכללי שלה. באופן מעשי קבע בית הדין הארצי, כי זכויות הגמלאים לעניין חישוב השכר הקובע ייקבעו לפי תקנות מבטחים כפי שהיו בעת פרישתם, בהתעלם מההחלטה שניתנה בשנת 1986 ובהתחשב בתיקון 1990 בלבד.

בעתירתה לבג"ץ נגד החלטה זו טענה מבטחים, כי יישומה יביא לכך שיהיה עליה לחשב מחדש את הפנסיות של רבבות מבוטחים - חלקם ייצאו נשכרים וחלקם ייצאו מופסדים. לדבריה, במשך 23 שנים היא חישבה את הפנסיות לפי הסכמים שמחוץ לתקנון הכללי, משרד האוצר לא מנע זאת ממנה ולכן אין לדרוש ממנה כעת לשנות בדיעבד את אופן החישוב. עוד טענה מבטחים, כי החלטתו של בית הדין הארצי יכולה להיות רק לעתיד (פרוספקטיבית) ולא לחול בדיעבד (רטרואקטיבית).

ביניש דחתה את הטענה בדבר תחולת פסק הדין וקבעה, כי אין זה מן המקרים הנדירים בהם יש לקבוע שפסק דין יחול רק קדימה. מאידך-גיסא, קיבלה ביניש את הטענה בדבר הסתמכותה של מבטחים במשך 23 שנים על פעילות שלא נאסרה עליה. ביניש מוסיפה:

"את עיקר המשקל יש לייחס לחוסר היכולת להשיב את הגלגל לאחור ולחשב מחדש כיום את גמלאותיהם של אלפים רבים של מבוטחים (ביחס אליהם יש לזכור שמרביתם לא פנו למבטחים מעולם לדרוש חישוב מחדש כאמור; המשיבים כאן הם החריג לכלל המעיד על הכלל). לצד הסיבות הטכניות, קרי אובדן חלק ניכר מהמסמכים והקושי בגישה לנתונים הרלוונטיים, רואה אני בעייתיות ניכרת בהחלה חלקית של חובת החישוב מחדש, כך שתחול להעלאה ולא להפחתה בלבד.

"התוצאה הישירה של החלה חלקית של פסק הדין הינה הפחתה ניכרת - של מאות שקלים בחודש - בגמלאות עמיתי הקרן כיום. איני רואה כי ניתן לקבל תוצאה זו. אינטרס ההסתמכות של עמיתי מבטחים על גמלאותיהם ראוי להתחשבות מיוחדת של בית משפט זה. זאת, נוכח התפקיד החברתי החיוני של גמלאות אלה בהבטחת רמת חייהם של עמיתי מבטחים בשנים בהם הם אינם עובדים עוד, ובהתחשב בפגיעה הקשה שתיגרם להם אם יופחתו שיעורי הגמלאות".