ביהמ"ש מונע מכירת מגרשי האוניברסיטה העברית לערבים

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן אור, עצרה לפני כשלושה חודשים (29.1.12) מימוש עסקה, שבה מכרה האוניברסיטה העברית, במחיר נמוך ובנסיבות תמוהות, לחברת מג'לס אלאסכאן, 61 דונם בבית חנינא (בין השכונות פסגת זאב לרמת שלמה בירושלים). מג'לס אינה יכולה להעביר את הקרקעות על שמה, כי העירייה מסרבת לתת אישור שלפיו נפרעו החובות על הקרקע. האוניברסיטה עתרה לבית המשפט המחוזי, אך נדחתה.

אלו פרטי הפרשה, והתמיהות שהיא מעוררת:
* ב-1937 רכש נחום הוניג (בנאלי) המנוח מאות דונם בבית חנינא;
* ב-1967 העביר הוניג את הקרקעות, בצורת מכר ללא תמורה, לאוניברסיטה העברית. הוא קבע תנאי מפורש, שהקרקעות ישמשו רק לצורכי האוניברסיטה;
* ב-2002 ניהלה האוניברסיטה מו"מ למכירת הקרקעות לגורמים ישראלים, אך המו"מ לא צלח;
* ב-14 ביולי 2004 מכרה האוניברסיטה 61 דונם מתוך המתחם לחברת מג'לס אלאסכאן ב-1.1 מיליון דולר, ועוד תשלום נלווה של כ-190 אלף דולר, סך הכל כ-1.3 מיליון דולר;
* מחיר המכירה נראה נמוך על פניו, מאחר שמדובר במגרשים באזור בנייה מובהק, בין שתי שכונות שבהן אלפי דירות. גורמי נדל"ן בירושלים העריכו את שווי הקרקע בכ-100 אלף דולר לדונם, שהם כ-6.1 מיליון דולר - כמעט פי שישה ממה ששילמה חברת מג'לס!
* תמיהה נוספת נוגעת לעצם השאלה, האם היה מותר לאוניברסיטה למכור את הקרקעות, והאם המכירה אינה נוגדת את התנאי שקבע הוניג בעת מכירת הקרקעות לאוניברסיטה;
* מג'לס מגדירה עצמה כחברת שיכון לערבים, ועל הקרקעות ניתן לבנות מאות דירות, לפחות. האם כוונת החברה היא לבנות שכונה ערבית, שתהיה טריז בין השכונות היהודיות פסגת זאב ורמת שלמה?

הצדדים לעסקה אינם יודעים היכן המגרשים!