העליון: מלחמה בשחיתות אינה מצדיקה סגנון מעליב

"גם אם המבקש נלחם מלחמה לגיטימית ורבת שנים לביעור שחיתויות ואי-סדרים, אין בעניין זה, כשלעצמו, כדי ליצור לו חסינות מפני עשיית שימוש שאינו לגיטימי בשפה מעליבה שיש עימה פגיעה בליבה העמוקה של כבוד האדם במילוי תפקידו". כך אומר (יום ב', 7.5.12) בית המשפט העליון.

ביהמ"ש העליון דחה את בקשתו של יששכר בן-חיים לערער על הרשעתו בעבירה של העלבת עובד ציבור, בשל התבטאויות חריפות ופוגעות נגד מבקרת עיריית ירושלים דאז במכתב שהפיץ למספר גורמים ואשר הגיע גם לתקשורת. בן-חיים נדון לקנס של 2,000 שקל ולתשלום פיצוי של 4,000 שקל למבקרת, וערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון מתמצת את המכתב: "המכתב רצוף ביטויים המכילים את השורש ז.נ.ה, על הטיותיו ונגזרותיו. בכותרתו נכתב 'הזניה מקצועית לא תקינה', ובהמשכו מטיח המבקש במבקרת כי היא 'זנתה מקצועית'; כתבה עובדות שאין להן שחר 'בפרשנות מגמתית, זדונית וזנותית'; כי 'השירות המחליא' שלה לא נעשה ללא תמורה אלא נעשה בתמורה 'לשירות הזנותי שהענקת'; 'כי המנגנון החדש רוצה זונה".

השופטים סלים ג'ובראן, יצחק עמית וצבי זילברטל אומרים: "המבקש השתמש בביטויים עולבים שהם בגדר חרפות וגידופים, ושפה מבזה ומשפילה כגון דא אינה ראויה להגנה כלשהי על-פי כל מבחן אפשרי... אם המבקש מעוניין שקולו יישמע, ייטיב לעשות אם יימנע מלנקוט בשפה מעליבה ופוגעת, במיוחד אם הדברים עולים כדי עבירה. אין מדובר בסתימת פיו של מבקר חריף. איש אינו מונע מהמבקש להמשיך ולהביע דעתו, אך עליו לעשות כן במגבלות החוק".