"אופנה חדשה בשוק ההון: עודף רגולציה אשם בכל"

"בתקופה האחרונה התפתחה בשוק ההון אופנה חדשה - לתלות את האשם בכל תופעה בעייתית בעודף רגולציה" - כך אומר (יום ד', 9.5.12) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת שוק ההון של גלובס. "חברות שלא משלמות את חובן למחזיקי אגרות החוב - הרגולציה אשמה, חברות בוחרות להתמזג או להפוך לפרטיות - מאשימים את הרגולציה, מחזורי המסחר בבורסה יורדים - הרגולציה היא שאשמה בכך, בתי ההשקעות מתקשים לייצר רווחים - זה רק בגלל הרגולציה. והדוגמאות בעניין זה הן רבות. למעשה, אנו רואים סוג של 'עליהום' על הרגולציה".

האוזר טוען כי כל ניסיון להציג את הרגולציה כגורם מדכא ליציבות ולצמיחה עשוי לפעול כחרב פיפיות, ולהיות בעל תוצאות קשות לשווקים.

"רגולציה איכותית היא תנאי הכרחי לאמון הציבור, ליציבות שווקים ולצמיחה - אל תתפתו ללכת שבי אחרי סיסמאות פופוליסטיות. אל תקבלו כמובן מאליו כל הצהרה או כל אמירה. אין בסיס איתן לרושם שמנסים ליצור כאילו הרגולציה היא שתורמת לכשל או בעיה בשוק", הסביר האוזר. "חשוב שנבחן בצורה רצינית ומעמיקה כל טענה לעניין השלכות הרגולציה, ונעריך את השלכותיה בראייה ארוכת טווח, תוך בחינת השפעות הרוחב, שיקולי מקרו וההתפתחויות המקובלות בעולם בעניין זה".

האוזר הציג מספר נתוני מסחר בארץ ובעולם המראים כי רמת אי-הוודאות במשק הכלכלי בישראל ובעולם גבוהה וכי ברוב שוקי ההון המערביים יש ירידה מתמשכת בהיקפי המסחר החל במשבר של 2008. ירידה דומה קיימת גם בהיקפי המסחר במניות בישראל, שלעומת זו אין ירידה במסחר באג"ח ממשלתי וקונצרני). כמו-כן, הציג נתונים לפיהם ממשנת 2009, היקף האחזקות של משקיעים זרים בישראל ירד. מנגד, הראה כי מספר החברות שניירות ערך שלהן רשומות למסחר בבורסה בישראל דווקא גדל, והוא גבוה כיום יחסית, לשאר המדינות בעולם.

"נתונים אלה ואחרים מעידים שאין בסיס לטענה שעודף רגולציה גרם להתפתחויות הכלכליות הללו, ושההתפתחויות הללו דומות ואופייניות לכלל שוקי ההון המערביים", אמר האוזר. "למרות כל אלה, עלינו לחשוב במונחים של עלות מול תועלת ובמקרים של עלות רגולציה גבוהה מדי, לחשוב גם על דה-רגולציה. על הרשות להיות קשובה גם לטענות של רגולציה לא מאוזנת שמגלמת בתוכה עלויות גבוהות".

מודלים לדה-רגולציה

הוא מנה מספר דוגמאות לפרויקטים שהרשות מובילה הן ב"צד הרגולציה" והן ב"צד הדה-רגולציה". בצד הרגולציה, הסביר האוזר כי חשוב לקדם את ההסדרה של זירות מסחר, ליצור מודל פיקוח על רואי חשבון כמקובל בכל העולם, לקבוע סטנדרטים ראויים לחלוקת דיבידנדים שמתבססים על קיומם של רווחים כלכליים, "להחיות" את תחום החיתום, וכו'. בצד הדה-רגולציה הציג מודל עליו עובדת הרשות לבחינת כל רגולציה חדשה במונחים של עלות מול תועלת, יצירת מדרג רגולציה כך שתיעשה הבחנה בין תאגידים גדולים וקטנים, קיצור כל דיווח וקביעת לו"ז מרווח ליישום רגולטורי.