גם לאחר שיחת שיכנוע בחוות השיקמים הורה שרון: לבטל את הפגישה עם ערפאת

ראש הממשלה אריאל שרון, הורה לשר החוץ שמעון פרס, לבטל את הפגישה עם יאסר ערפאת בתחילת השבוע. ההוראה ניתנה בערב שבת.

במוצ"ש קיימו של האישים שיחה בחוות השיקמים. פרס הפציר בשרון לאשר את קיומה של הפגישה. שאם לא כן, הזהיר, תיראה ישראל כמי שהצטרפה ל"חזית הסירוב" כנגד ארה"ב, ואילו יאסר ערפאת יראה כמי שנמנה עם המסייעים לממשל האמריקני בשעתו הקשה.

החלטת שרון התקבלה בעקבות לחץ כבד מצד השרים - שדרשו להביא זאת להכרעת הממשלה בישיבתה ביום א' (16.9.01). שרון הסכים לדרישה זו. ואולם, במהלך יום ו' (14.9.01), כאשר נוכח כי פרס נערך לפגישה שנועדה להתקיים ביום א' (16.9.01) כאילו היא עובדה מוגמרת, החליט שרון ליטול יוזמה ולהורות לפרס שלא לקיים את הפגישה.

שרון נימק את החלטתו בהכרח למנוע פגיעה בישראל. לדעת שרון, כל עוד נמשכת האלימות מצד הפלשתינים, ועל רקע התקפות הטרור הקשות כנגד ארה"ב, אין יותר מקום לפגישה עם ערפאת. פגישה עם ערפאת תתקיים, אמר, רק לאחר שתהא דעיכה אמיתית ומשמעותית באלימות מצד הפלשתינים. בעמדה זו מצדד שר הביטחון בנימין בן-אליעזר.

יתירה מכך: לדעת שרון, בשלב זה יש לפעול ולסמן את ערפאת בדעת הקהל האמריקנית כראש וראשון לטרוריסטים. שרון הודיע על כך למזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, וזה האחרון גילה הבנה למניעי ראש הממשלה. קולין פאוול אף אמר לשרון, כי הוא מקווה שהפגישה תתקיים - לכשיתקיימו התנאים לפגישה.

במשרד ראש הממשלה קיים כעס גדול על פרס. שרון, נטען, "נותן חבל ארוך לפרס", אך פרס מנצל זאת ויוזם/מחליט לבדו כאילו הוא זה שנבחר לראשות הממשלה.

גם במשרד החוץ לא היו הבכירים תמימי דעים לגבי פגישה זו. נודע, כי חלק ממקורביו של פרס הציעו לו להתנות את קיום הפגישה בהודעה מצד ערפאת על הפסקת אש, וכך - בהנחה שערפאת לא ימלא תנאי זה - יוכל פרס "לרדת מהעץ". ואכן, מלשכתו של פרס יצאה קריאה זו. ואולם, לעיני המצלמות סירב פרס לאשר תנאי זה, ובכך כפה למעשה על שרון לקבל את ההחלטה המונעת פגישת פרס-ערפאת.