בית המשפט הגבוה לצדק ביטל (יום ב', 8.9.03) שני פסקי דין, האחד של בית הדין הרבני האזורי בערכאה ראשונה, והאחר של בית הדין הרבני הגדול, שדן בערעור על החלטת בית הדין האזורי, מאחר ואלה לא שקלו את השיקולים הראויים בנסיבות העניין.
בתי הדין הרבניין דנו בתביעת גירושין של בלה לוי, אישה חילונית, שדרשה כי ילדיה יתחנכו בחינוך חילוני, כאשר בעלה נחשון לוי, שהפך חרדי, דרש כי אלה יתחנכו בחינוך חרדי.
בעת פרוץ הסכסוך בין בני הזוג, למדו שניים מבין הילדים בגן חילוני בקיבוץ גת, ואילו אחד הילדים התחנך במעון דתי. עם תחילת שנת הלימודים תשס"ב, התחנכו שלושת הילדים במסגרות חילוניות. לטענת האם, בשלב מסויים בא האב לגן הילדים, לקח את שני הילדים הקטנים והעביר אותם לגן ילדים דתי.
בתי הדין הרבניים החליטו על הסדר פשרה בין דרישת האם לחינוך חילוני ובין דרישת האב לחינוך חרדי, לפיו הילדים יתחנכו בחינוך ממלכתי-דתי.
האם עתרה לבג"צ, וטענה בין היתר לחוסר סמכות של בתי הדין - טענה שנדחתה. ואולם, קבעו השופטים גרוניס, ברק וג'ובראן, "אף שמצאנו כי בית הדין האזורי רכש סמכות בנושאים הנזכרים, הרי דין ההוראות שנתן בכל הנוגע להעברת הילדים למסגרת חינוכית דתית להתבטל", מאחר ו"הילדים התחנכו במסגרת חילונית במשך מספר שנים. לפני בית הדין האיזורי, לא הובא תסקיר של פקידת סעד או חוות דעת מקצועית כלשהי, בשאלה מהי טובת הילדים בכל הנוגע לחינוכם".
"המסגרת בה יתחנכו הילדים אינה יכולה להיות מבוססת באופן בלעדי על הסדרי פשרה. השיקול העליון חייב להיות, כמובן, טובתם של הילדים. בהחלט ייתכן שלא יהיה מִתאם בין פשרה כלשהי לבין טובתם של הילדים".
"במקרה שבפנינו", הוסיפו השופטים, "קיימים גורמים נוספים המחזקים את הדרישה לחוות דעת מומחה בעניין חינוך הילדים. יש לזכור כי בתחילת שנת הלימודים תשס"ב, שעה שהאב ביקש להוציא שניים מילדיו מן המסגרת החינוכית בה למדו, התחנכו כל שלושת הילדים במסגרות חילוניות. מן הראוי הוא שבטרם קבלת החלטה המביאה שינוי בסביבה הלימודית בה נמצאים ילדים, תעמוד לפני הערכאה הדנה בעניין חוות דעת שתאפשר לקבל החלטה מושכלת בעניין חינוכם של הילדים".
"יש עוד לזכור, כי עד לשלב מסוים היתה הסכמה של האב, בין במפורש ובין מכללא, כי הילדים ילמדו במסגרות חילוניות. אין ספק כי לאב ישנה הזכות לשנות את דעתו ולחפוץ שילדיו ילמדו במסגרות דתיות. ברם, אם אין התאמה בין טובת הילדים לבין רצונם של האב או של האם יש להעדיף, כמובן, את טובת הילדים".
מאחר ו"בנסיבות המקרה כמתואר, חייב היה בית הדין לקבל את החלטתו רק לאחר שהוצגה בפניו חוות דעת מגורם מקצועי אובייקטיבי", הרי שהחלטתו בטלה, ובטל גם הקנס שהושת על האישה בגין אי-מילוי הוראות בית הדין. הדיון הוחזר לבית הדין הרבני האזורי, שיקבל החלטה חדשה בנושא, לאחר עיון בתסקיר פקידת סעד.
לעותרת ו-3 ילדיה, שיוצגו על-ידי עורכי הדין רוברט ליכט פטרן ויוסי מנדלסון, הצטרפו ארגון נעמ"ת שיוצג על-ידי עו"ד תמר לביא והמועצה לשלום הילד, שיוצגה על-ידי עו"ד לימור סלומון. בתי הדין יוצגו על-ידי עו"ד שמעון יעקובי והאב יוצג על-ידי עורכי הדין עמנואל וינון שרעבי.
בג"צ 4238/03 בלה לוי ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה