פרופ' פרוקצי'ה לנאמן: הנח לדמוקרטיה הישראלית

"אני קורא לכבוד השר נאמן: לא מדובשך ולא מעוקצך. אם אין בדעתך להציע לציבור בישראל אלא תבשיל עלוב של פוליפוניה סטליניסטית, מוטב שתגנוז את הצעותיך ותניח לדמוקרטיה הישראלית להתמודד עם בעיותיה בכוחות עצמה" - כך אמר (יום ג', 1.5.12) פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, ראש תכנית התואר השני (LL.M) בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ומחבר טיוטת חוק החברות, בנאומו בטקס מצטייני דיקן לשנת הלימודים תשע"א של בית ספר רדזינר למשפטים.

בנאומו ערך פרופ' פרוקצ'יה השוואה בין צורות מוסיקליות שנוצרו בחברות דמוקרטיות לבין עקרונות חוקתיים; ובצידן השוואה בין צורות מוסיקליות שנוצרו בחברות רודניות לבין חוקות "מדומות" הרומסות זכויות של מיעוטים.

בסיום דבריו, פרופ' פרוקצ'יה התייחס כאמור להצעת החוק של שר המשפטים, יעקב נאמן, לפיה הכנסת תוכל לאשר חוקים שבג"ץ פסל ואמר כי "אם במונופוניה כחול לבן עסקינן, אין לפסוח גם על החדשה החוקתית הטריה ביותר שניחתה עלינו לפני ימים אחדים, הלוא היא הצעת חוק יסוד: החקיקה, מבית מדרשו של שר המשפטים, הפרופסור יעקב נאמן. הצעת חוק זו אמנם מכירה רשמית בכוחו של בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת כדי להגן על זכויות האדם, כלומר לבטל את רצון הרוב הפרלמנטרי, כאשר הדבר נחוץ להשמיע גם קולות של מיעוטים; אך מאידך גיסא היא גם מאפשרת לרוב פרלמנטרי דחוק, 65 חברי כנסת בסך הכל, להפוך את הקערה על פיה ולהחיות מחדש חוקים שנפסלו בבית המשפט. במילים אחרות, חוקתו של נאמן מתירה גם למיעוט להשמיע את קולו, אך אם הרוב—אפילו רוב שמניינו קטן ממספר החברים באופוזיציה— חפץ להשתיק את הקול הזה ולהעלימו, ידי בית המשפט כבולות וקצרה ידו מלהושיע".

הוא הוסיף: "כמו השירה הפוליפונית ששמענו מרוסיה הרחוקה, כך גם השירה החוקתית הצפויה לנו, מעצבת חברה אנושית המתחפשת למי שמאזינה גם לקולות אחרים, ולא רק לקול דומיננטי אחד. אך קולות אחרים אלה נשמעים בקול המיה חלושה, ואין האוזן קולטת אלא את קולו של הרוב. ואני קורא מעל במה זו לכבוד השר נאמן: לא מדובשך ולא מעוקצך. אם אין בדעתך להציע לציבור בישראל אלא תבשיל עלוב של פוליפוניה סטליניסטית, מוטב שתגנוז את הצעותיך ותניח לדמוקרטיה הישראלית להתמודד עם בעיותיה בכוחות עצמה",