שר האוצר: לשמור על פרקטיקת התקציב הדו-שנתי

שר האוצר יובל שטייניץ הגיש (יום ג', 1.5.12) לוועדה המשותפת לוועדות הכספים וועדת החוקה, חוק ומשפט את המלצתו ליישום שיטת התקציב הדו-שנתי. בנוסף, הציג שטייניץ בפני ועדת הכספים סקירה מאקרו-כלכלית רבעונית. המסקנות הוגשו בדוח מיוחד שהשר מחויב להעביר לוועדה כמתחייב בחוק, לבחינת יתרונותיו וחסרונותיו של התקציב המתוכנן לשנתיים ולבחינת המשך יישום שיטה חדשה זו של תכנון תקציב.

"אני משוכנע שהתקציב הדו-שנתי סייע להתמודד עם המשבר הכלכלי", אמר שטייניץ לוועדה. "אם נשמור על הפרקטיקה חוץ מבמקרים חריגים היא תלך ותשתפר".

המלצת משרד האוצר היא כי הכלל הבסיסי יהיה תקציב דו-שנתי. עם זאת, התקציב יהיה חד-שנתי באם יתקיים אחד מהמקרים הבאים: קיום בחירות כלליות או בשל מצב חריג המונע קביעה סבירה של תחזיות לגבי הפרמטרים הכלכליים הבסיסיים הנוגעים לשנות התקציב הדו-שנתי.

המלצה זו גובשה לאחר שמשרד האוצר ביצע עבודת מטה שהוביל ממלא-מקום מנכ"ל המשרד, דורון כהן, בשיתוף כל אגפי המשרד ושימוש במידע שהגיע ממנכ"לי משרדי ממשלה, מהאקדמיה, מידע מקצועי של קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD, תוך בחינה של ביצוע ומאפייני שיטת התקציב הדו-שנתי שיושם בין השנים 2010-2009 ו-2012-2011.

עיקרי היתרונות שזוהו בשיטת התקציב הדו-שנתי הם יצירת פרופורציה בין שלב התכנון לשלב הביצוע, כך שרוב זמנה של הממשלה יוקדש לביצוע התקציב על פני תכנונו. אחדים ממנכ"לי משרדי הממשלה ציינו כי הכנת תקציב אחת לשנתיים מניבה חיסכון של זמן ניכר ומאפשרת פינוי תשומות לתכנון וחשיבה אסטרטגית; יצירת ודאות גבוהה לממשלה ולמשק; ברמה הלאומית ליציבות פוליטית יש ערך כלכלי ומערכתי המשפיע על כלל מגזרי הכלכלה והחברה.

החסרונות שזוהו בשיטה נוגעים לקושי בקביעת תחזיות ואומדנים מדויקים, טעויות בתחזית העלולות להקשות על הממשלה במימון הגירעון התקציבי, היחשפות לשגיאות מצטברות גדולות יותר מאשר בעריכת תחזיות לשנה אחת, חשש לאי רלוונטיות התקציב בשנה השנייה משתי שנות התקציב עקב שינויים במשתנים שונים, ומצב המשק והכלכלה בארץ ובעולם, המקטין את יכולת הממשלה והכנסת לשנות סדרי עדיפויות.

באוצר ציינו כי הנהגת תקציב דו-שנתי קיבלה את תמיכתם של גורמים כלכליים מרכזיים בעולם כארגון ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית, שקבעה בדוח השנתי על ישראל לפני כחודש כי "המשק הישראלי ממשיך להיות חזק. בין הנימוקים לקביעה זו נמנו המדיניות הפיסיקאלית החזקה של ישראל, קביעת כלל ההוצאה התקציבית ו"שמירה על מסגרת תקציב דו-שנתית חדשנית, שחיזקו משמעותית את תכנון הוצאות הממשלה ואת יישומן בפועל...".

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הפר מעט את אווירת החגיגיות בישיבה היום כשאמר כי "יש כאן יום הולדת ויום פטירה, כיוון שזהו דוח ראשוני אך התקציב הדו-שנתי הראשון והאחרון".