עיכובים, הרמות קול, איומים, פרוטוקול בדיעבד

דוח נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, כולל שורה של תלונות, רובן מוצדקות, והנה כמה מהן.

* שר המשפטים, יעקב נאמן, ביקש מגולדברג לבדוק תלונה של סניגור, לפיה שופט סיכם מראש עימו ועם נציג המדינה, כי האחרון יטען לקנס מירבי לצורך הפרוטוקול בלבד, והשופט יפסוק את סכום הקנס שלמעשה סוכם בין הצדדים. השופט הכחיש את הדברים, וגולדברג אומר שלא יכול היה להכריע. הוא מציין, כי בכל מקרה מדובר בעבירה פלילית - אם של זיוף פרוטוקול מצד השופט, ואם של העללה עליו מצד הסניגור.

* שופט מחוזי איים על עורכת דין של נתבעת, כי אם לא תקבל עליה את האחריות לתאונת הדרכים נשוא הדיון - תחויב מרשתה בהוצאות. הוא הקציב לה מספר דקות בלבד לקבלת תגובת הנתבעת, ולפיכך ביקשה להמשיך בדיון ולרשום בפרוטוקול את האיום. בתגובה הרים השופט את קולו ונזף בה, אם כי לאחר מכן התנצל. גולדברג קבע שהן הסירוב והן הרמת הקול היו פסולים.

בלי לערב הורים

* שופטת לחצה על אחד הצדדים במשך שעתיים להסכים לפשרה, מבלי שהדברים קיבלו ביטוי בפרוטוקול. גולדברג אומר: "ניסיון שעושה בית המשפט לסיים דיון בהסכמה, חייב להיות תחום בזמן סביר, שאם לא כן - עלול ניסיון שמתמשך יתר על המידה להיראות ככפיית הצעת ההסדר על הצדדים שלא ברצונם".

* על התנהגותו של שופט שלום כותב גולדברג: "הרמת קול ודפיקה על הדוכן מצד שופט אינן ראויות לשמש אמצעי שכנוע. ניכר מהתנהגות זו והן מנוסח ההחלטה שנתן בדיון, כי השופט יצא מגדרו נוכח אי הסכמתם של המתלוננים לקבל את הצעתו לוותר על עד התביעה". עוד אמר גולדברג, כי סירובו של השופט לתקן את הפרוטוקול והימנעותו במשך חמישה חודשים ממתן החלטה בבקשה זו, היו אף הם בלתי ראויים.

13 חודשים לא הספיקו

* שופטת שלום פרשה מכס השיפוט מבלי שנתנה החלטה בתיק שהושמעו בו סיכומים עשרה חודשים קודם לכן, וגם לא בשלושת החודשים בהם יכלו לתת את פסק הדין לאחר פרישתה. השופטת הייתה חייבת לשקול שכל ההליכים בתיק, שהחלו בשנת 2006, יירדו לטמיון והדיון יחל מחדש - ו"תוצאה זו הינה בלתי נסבלת". גולדברג קובע: "שופט אינו רשאי להשיל מעצמו את חובתו לסיים את שלושת החודשים שלאחר הפרישה בלי להשאיר אחריו תיקים למתן פסקי דין. עליו למלא חובה זו כלפי בעלי הדין והציבור, בלי לחסוך מאמץ, אלא אם נתקיימו נסיבות יוצאות דופן". גולדברג אומר, כי על מנהל בתי המשפט להוציא הנחיות מתאימות לשופטים לפני פרישתם כדי למנוע מצבים כאלו.

* תביעה הוגשה לבית משפט שלום בשנת 2008, ועד 2011 התקיימו שלוש ישיבות קדם משפט ונוספת נקבעה לשנת 2012. גולדברג אומר, כי לא ניתן להשלים עם תוצאה זו. "אין להסכים עם ניהול תיק שבו מתקיימת ישיבת קדם משפט אחת כל שנה, גם אם קיים עומס עבודה. האחריות הבלעדית לניהול המשפט באופן שיימנע עינוי דין מונחת על כתפיו של השופט הדן בתיק".

* שופטת בבית משפט למשפחה עיכבה במשך למעלה מחודש החלטה בבקשתה של אם למתן טיפול פסיכולוגי לילדיה בלא הסכמת האב. גולדברג דחה את הסברה של השופטת לפיו זוהי תוצאה של העומס, והסב את תשומת ליבה של ביניש למקרה.

* אדם התלונן על כך שתביעת אשתו נגדו למזונות הוכרעה שנה וחצי לאחר הגשת הסיכומים. גולדברג מציין, שתלונה קודמת של אותו אדם על התמשכות ההליכים נמצאה מוצדקת שנתיים קודם לכן.

התקלות לא הצדיקו

* בתו וחתנו של דיין בבית דין רבני איזורי הופיעו בפניו עשרות פעמים, והוא אפשר להם לנתב את הדיונים אליו - גם אם ברוב המקרים לא היה צורך בהכרעה שיפוטית. באחד המקרים התברר, כי הפרוטוקול נכתב בדיעבד ואינו משקף את עובדות הדיון. "בהצטברותם מצביעים המעשים של הדיין על התייחסות בלתי ראויה ובלתי הולמת שלו לתפקידו", קובע גולדברג בחריפות נדירה. "התנהגותו והתנהלותו חריגות ביותר ואינן עולות בקנה אחד עם כללי אתיקה המחייבים שופטים ודיינים". גולדברג העביר את ההכרעה בעניין לוועדה למינוי דיינים.

* דיינים בבית הדין הרבני הגדול הוציאו אישה מהאולם, בטענה שרק עורכי הדין זומנו לדיון. גולדברג קובע, כי מדובר בפגיעה באחד מעיקרי הצדק הטבעי, שכן זכותו של בעל דין להיות נוכח בדיון בעניינו.