בנייה ברחבת הכותל תסכן חיים

מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב-ניצב (בדימ.) אסף חפץ, קובע כי בניית 'בית הליבה' ברחבת הכותל המערבי עלולה לגרום לסכנת מוות למתפללים ברחבת הכותל.

בחוות דעת שכתב יחד עם תנ"צ (בדימ.) נתן קרמקסקי, שהיה קצין אג"ם של מחוז ירושלים במשטרה ומפקד מחוז ש"י, התייחס חפץ לתוכנית לבניית בניין בן ארבע קומות וחצי על שטח של 3,722 מטרים רבועים בחלק המערבי של רחבת הכותל המערבי בירושלים.

על-פי התוכנית צפוי הבניין החדש לשמש את הקרן למורשת הכותל המערבי ולכלול לשכה חדשה לרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ'.

על-פי התוכניות, שאושרו כבר בוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, 'ינגוס' הבניין לא פחות מ-250 מטרים רבועים משטח רחבת הכותל המערבי. עוד צפויה התוכנית למנוע השבת כ-1,800 מטרים רבועים לשטח רחבת הכותל כפי שהיה עד לביצוע חפירות ארכיאולוגיות בשטח הקארדו שנחשף במקום. חזיתו של הבניין המתוכנן, באורך של כ-49 מטרים, צפויה לחסום שטח מילוט או פינוי אפשרי במקרי דחק ברחבת הכותל או במקרה של אסון המוני שעלול להיגרם, בין היתר, בעקבות פעילות חבלנית מהר הבית.

"סיכון ממשי לחיי אדם"

צילום: חפץ. חסימת נתיב המילוט [צילום: יח"צ]

"מניסיוננו ועל-פי היכרות עם דרישות הביטחון בשטח רחבת הכותל, תוכניות האבטחה והפינוי - גריעה של שטחים אלו עלולה להחמיר באופן מהותי ומשמעותי את מצב הביטחון ברחבת הכותל ולהגביר הסיכון לפגיעות בגוף ונפש כתוצאה מהקטנת השטח של הרחבה העומד זמין לציבור המגיע לאתר", כתבו חפץ וקרמרסקי.

"כמו-כן עלולה להיווצר סכנה מוחשית והפרעה של ממש לטיפול או לפינוי של נפגעים בעת אירוע רב נפגעים באתר. חסימת חלק ניכר מן הפאה המערבית של הרחבה בבניין (בית הליבה) תגביר הסיכונים באופן משמעותי".

לדבריהם, הסיכון גדול במיוחד משום שמדובר בגריעת שטח בחלק המערבי של רחבת הכותל, החלק המרוחק ביותר מהר הבית. זאת משום שמדובר בשטח המרוחק ביותר על הרחבה מאזור הר הבית ומרחבת המסגדים שממנה נשקף הסיכון הגבוה ביותר של השלכת חפצים, אבנים ומטעני חבלה.

"יש לדאוג למרחב לשטח כינוס והיערכות של כוחות הביטחון שלעיתים יכול להגיע למאות ואף מעל 1,000 שוטרים, כלי רכבם, רכבי שליטה ופיקוד ולוגיסטיקה לתחזוק הכוחות במשך שעות רבות. אפשרות של נפגעים מחייבת שטח לפריסת כוחות לטיפול במקום האירוע - רכבי פינוי ואמבולנסים - עד לשיגורם לבתי חולים ואלו צריכים להיות מרוחקים ככל האפשר מן הכותל ומרחבת הר הבית. תקריות של יידוי אבנים מסיבית מחייבת הסגת המתפללים לאחור על-מנת להוציאם מטווח זריקות האבנים. הצרת המרחב וגריעת שטח מפאתו המערבית תפגע משמעותית ביכולת הזאת ותייצר מרחב קטן לכל הצרכים של מקום רגיש שכזה", כתבו.

לסיכום חוות דעתם ציינו כי באירוע שבו יהיו נפגעים מאירוע פח"ע [פיגוע חבלני עוין, מאחר שהמקום משמש כיעד מועדף לארגוני החבלה השונים בתכנונים לביצוע פיגועים המוניים] או אירוע אחר שבו יהיו נפגעים ייעשה פינוי הנפגעים באיטיות ויסכן חיים.

"בעת השלכת אבנים מהר הבית לרחבת הכותל, כפי שאירע לא מעט פעמים בעבר, מתחייב פינוי המתפללים והמבקרים בכותל במהירות רבה. צפיפות המקום כפי שהיום מקשה על פינוי מהיר ביותר ועל אחת כמה וכמה כשהצפיפות תגבר יהיה הפינוי איטי יותר עקב חסימות חלקים ניכרים. כמו-כן, הזרמת כוחות תגבור והצלה תתעכב ומכאן תיגרם סכנה ממשית ומוחשית לפגיעה בגוף ובנפש וברכוש ולסיכון ממשי לחיי אדם", לשון חוות הדעת.

חשש: בית הליבה יסכל הכרזה כאתר מורשת לאומי

צילום: ברקת. שמע את הנזקים ואישר [צילום: פלאש 90]

התוכנית להקמת בית הליבה ברחבת הכותל המערבי עברה את אישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתמיכת ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת.

זאת למרות שבמהלך הדיון לאישור התוכנית הביעו ארכיאולוגים את הדאגה שלהם מפני פגיעה בלתי הפיכה שעלולה להיגרם לממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות - מימי הבית הראשון ועד לימי הביניים.

פרופ' יורם צפריר הופיע בפני הוועדה בשם מעל ל-70 ארכיאולוגים, מורי דרך, אדריכלים, אנשים העוסקים במחשבת ישראל ובהיסטוריה של ירושלים ואמר כי בית הליבה מסתיר את הקרדו ששייך לכלל הציבור בארץ ובעולם התרבותי כולו.

לדבריו, הממצא החשוב ביותר מבין כל הממצאים הארכיאולוגיים שיש במקום הוא הקרדו הרומאי שנבנה בראשית המאה השנייה לספירה וששימש ציר תנועה מרכזי בירושלים במשך מאות שנים.

"להבנתי, על-פי העקרונות והקריטריונים של אונסק"ו והוועדה למורשת עולמית בניית בניין בית הליבה כפי שהוצג לא תאפשר הכרזת השטח כאתר מורשת עולמית. קטע הקרדו שנחפר חייב להיות גלוי בדומה לקרדו שברובע היהודי", אמר.

עוד ציין כי הקרן למורשת הכותל כבר קיבלה לידיה קרוב ל-1,000 מטרים רבועים המיועדים לשימושים שמיקומם ברחבה נתפס כחיוני ושאת שאר השימושים שהיא מבקשת לעשות בבית הליבה - עליה למקם בבניינים קיימים באזור.

"לא קיימת הצדקה לבניית בניין גדול נוסף ברחבת הכותל ובעיקר לאור זאת שהבניין מגמד את העתיקות ומסתיר את מצוק הסלע החצוב שמאפיין את הרובע היהודי, שניהם נכסים ראשונים במעלה של ירושלים, ששימורם חשוב יותר ממיקום הפונקציות שהוצגו במקום.

בתגובה אמר ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, כי בית הליבה כולל את הפוטנציאל הגדול ביותר למתן מענה לצרכים החשובים שהועלו בפני הוועדה. לדבריו, הבינוי המוצע מציג אופטימיזציה בין גודל המבנה שניתן לממש במקום זה לבין היקף השימושים הנדרש והאפשרות לתת להם מענה בשטח הרחבה.

צילום: השטח המשוער שהבניין ינגוס מהרחבה [צילום: הדמיה]

צילום: חזית המבנה - 49 מטרים [צילום: הדמיה]