העליון בראשות גרוניס מרחיב את התערבותו בגזרי דין

בית המשפט העליון החליט בשבוע שעבר להתערב בגזרי דין בשבעה מבין 11 ערעורים פליליים שהוכרעו בו. זהו שיעור התערבות יוצא דופן בהחלטות בתי המשפט המחוזיים, שכמותו לא נראה בבית המשפט העליון מזה שנים, והוא עשוי לבשר על שינוי מגמה משמעותי בפסיקתו.

בית המשפט העליון חוזר ואומר, בעשרות ערעורים פליליים, כי התערבותו בענישה תיעשה רק במקרים בהם היא חריגה לקולא או לחומרא. ואולם, בהנחה שההחלטות שניתנו בשבוע הדיונים המקוצר (22-25.4.12) אינן מהוות צירוף מקרים בלבד, דומה שהלכה מושרשת זו הולכת ומשתנה. יתרה מזו: רק בשני פסקי דין מתוך השבעה ציינו השופטים, כי מדובר באחד מאותם מקרים יוצאי דופן בהם מצאו לנכון להתערב; בחמשת האחרים אין איזכור לכך.

ייתכן שיש לקשור שינוי זה לכניסתו של אשר גרוניס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, כאשר הוא יצר אווירה בה עמיתיו מרגישים חופשיים להביע את דעתם - יותר מאשר בימי קודמיו, אהרן ברק ודורית ביניש. הנהלת בתי המשפט נמנעה מלהגיב לשאלות בנושא.

כל פסקי הדין ניתנו פה אחד

התערבותו של בית המשפט העליון בענישה בשבעת פסקי הדין המדוברים, נעשתה הן בהחמרה לבקשת המדינה (בשני מקרים) והן בהקלה לבקשת המורשעים (בחמישה מקרים). את פסקי הדין נתנו חמישה הרכבים שונים בהם היו חברים עשרה מבין 14 שופטי העליון: אליעזר ריבלין (המשנה-לנשיא היוצא), מרים נאור (המשנה-לנשיא הנכנסת), אליקים רובינשטיין, נעם סולברג, סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן, חנן מלצר, ניל הנדל, יצחק עמית ויורם דנציגר. את פסקי הדין כתבו רובינשטיין (שלושה), ג'ובראן (שניים -בהם צוין שמדובר במקרים חריגים), סולברג (שניים) ודנציגר (אחד), וכולם ניתנו פה אחד.

גיוון ניכר גם בעבירות בהם התערב העליון בענישה: גניבה ושוד; עבירות מין, איומים והחזקת סכין; חבלה בנסיבות מחמירות; מעשה סדום בקטין ושהייה בלתי חוקית בישראל; נהיגה בלי רישיון, הפקרה אחרי פגיעה, חבלה חמורה ושיבוש מהלכי משפט; פציעה בנסיבות מחמירות, איומים וקשירת קשר לביצוע פשע; וסיוע לשוד בחבורה בנסיבות מחמירות.

בחינת המאפיינים האישיים של המורשעים מעלה גם היא הבדלים. למעט העובדה שבכל המקרים מדובר בגברים, אין להם מאפיינים דומים. בשניים מן המקרים מדובר במי שהיו קטינים בעת ביצוע העבירה, ובאחרים - בבוגרים. רק לגבי שניים מהמורשעים צוין קיומו של עבר פלילי. שישה מבין השבעה הודו והורשעו במסגרת עסקות טיעון, והשביעי הורשע בתום שמיעת ההוכחות.

העליון התערב בגזרי דין שניתנו בחמישה מבין ששת בתי המשפט המחוזיים בידי עשרה שופטים שונים: יורם נועם, משה דרורי וצבי סגל מבית המשפט המחוזי בירושלים; ברכה בר-זיו מבית המשפט המחוזי בחיפה; מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי, עופר גרוסקופף וקלרה רג'יניאנו מבית המשפט המחוזי מרכז; נחמה מוניץ מבית המשפט המחוזי בנצרת; ויעקב שפסר מבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

הקלה בענישה על עבירות מין כלפי ילדים

הנה עיקרי פסקי הדין בהם התערב העליון בענישה:

* פרג' פרג' נדון בידי בית המשפט המחוזי בירושלים לארבע שנות מאסר בגין מעשי גניבה ושוד. רובינשטיין, נאור וסולברג הפחיתו חמישה חודשים מעונשו, למרות שקבעו שהעונש שנפסק במחוזי היה מאוזן, וזאת לנוכח הליך השיקום בו החל פרג' בכלא והמלצתו של שירות המבחן.

* מקונן סאומהום הורשע במעשים מגונים בשלוש ילדות בנות ונדון בבית המשפט המחוזי בירושלים לעשר שנות מאסר. אותו הרכב (נאור, רובינשטיין וסולברג) ציין את חומרת העבירות, אך הוסיף: "אין מדובר בדרגת החומרה הגבוהה ביותר בעבירות מין, וגם לא ברצף של מעשים לאורך זמן רב. המערער עודנו צעיר, בן 24 שנים, נעדר עבר פלילי, ונסיבותיו האישיות קשות מאד. הוא סובל מליקויים מנטליים ונפשיים, קשיי תפקוד והסתגלות, במשך שנים. אדם בודד ודל". לפיכך הופחת מאסרו לשמונה שנות מאסר.

* סעיד מחאמיד נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה לשנתיים מאסר בשל חבלה חמורה, ושני הצדדים ערערו על העונש. ריבלין, ג'ובראן ופוגלמן ציינו, כי "ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה". לדעתם, מקרה זה הוא אחד מהם והם החליטו להחמיר בעונשו של מחאמיד ולהעמידו על שלוש שנות מאסר.

* בית המשפט המחוזי מרכז גזר על עומר פילאלי 11 שנות מאסר בשל מעשה סדום בנסיבות מחמירות בילד בן 13 ושהייה בלתי חוקית בישראל. ג'ובראן, מלצר והנדל חזרו על ההלכה בדבר מיעוט ההתערבויות, אך גם כאן החליטו להתערב - והפעם לקולא. בשל נסיבותיו האישיות של פילאלי ומאמציו להשתקם, החליט העליון לגזור עליו תשע שנות מאסר.

שתי הקלות והחמרה אחת לעבריינים קטינים

* בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על אדם (שהיה קטין בעת ביצוע העבירה) שישה חודשי עבודות שירות בשל שורת עבירות תעבורה: נהיגה בלי רישיון, הפקרה אחרי פגיעה, גרימת חבלה חמורה, שיבוש מהלכי חקירה וגרימת נזק לאדם או לרכוש. רובינשטיין, עמית וסולברג קיבלו את ערעור המדינה וגזרו עליו עשרה חודשי מאסר בפועל, באומרם: "בד בבד עם מחויבותנו לשיקום עבריינים צעירים, אנו מחויבים למניעת פגיעתם הרעה בזולתם. מעשיו ומחדליו של המשיב, מחייבים מאסר בפועל. רחמנות יתרה כלפיו, הריהי התאכזרות כלפי קרבנות מזדמנים ישרי-דרך".

* מריבה בין בני נוער הסתיימה בכך שכמה מהם היכו קשות בן נוער אחר. על מי שהנהיג את התקיפה גזר בית המשפט המחוזי בנצרת עונש של 18 חודשים בהוסטל סגור. שני הצדדים ערערו על העונש, וערעורו של הנער התקבל חלקית בידי ג'ובראן, רובינשטיין ודנציגר. העליון קבע שהוא ירצה שישה חודשי עבודות שירות, בנימוק שמאז שעוכב ביצוע גזר הדין המקורי "חלה התקדמות משמעותית בשיקומו של המערער תוך שהוא מפגין שיתוף פעולה והירתמות מלאה להליך הטיפולי תוך נטילת אחריות".

* בית המשפט המחוזי מרכז גזר 15 חודשי מאסר על נער שהורשע בסיוע לשוד בחבורה בנסיבות מחמירות. גם במקרה זה עוכב ביצוע גזר הדין, וגם במקרה זה התייחס בית המשפט העליון (נאור, רובינשטיין וסולברג) להתקדמות בשיקומו של הנער בתקופה זו. "כדי לעודד את המערער להתמיד בכך", כלשון פסק הדין, הוקל עונשו ל-13 חודשי מאסר.

כאמור, מדובר בפסקי דין שניתנו בשבוע דיונים מקוצר אחד, ויש עדיין להמתין ולראות האם אכן מדובר בשינוי קבוע במדיניות הפסיקה של בית המשפט העליון.