"דרוש שינוי עמוק בהגדלת שיוויון בנטל"

בבנייני האומה בירושלים התקיים (ה', 26.4.12) טקס חלוקת פרס ישראל לשנת תשע"ב. הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס וראש עיריית ירושלים ניר ברקת.

השנה קיבלו את הפרס עשרה:

* החוקר עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, שיקבל פרס על מפעל חיים.
* הרב חיים דרוקמן שיקבל את הפרס גם הוא על מפעל חייו ועל תרומתו לחברה ולמדינה.
* העיתונאי יעקב אחימאיר שיקבל את פרס ישראל בתחום התקשורת
* פרופ' דוד קשדן - יקבל את הפרס בתחום חקר המתמטיקה וחקר מדעי המחשב.
* פרופ' שלמה בנטין ששזכה בפרס בתחום חקר הפסיכולוגיה.
* פרופ' דוד מילשטיין שזכה בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה. * פרופ' רות כ"ץ ופרופ' דליה כרמי-כהן שיקבלו את הפרס בתחום חקר התרבות והאמנות והמוסיקולוגיה.
* פרופ' יואב בןימיני שזכה בתחום חקר הכלכלה ובחקר הסטטיסטיקה.
* פרופ' נתן שחם - בתחום הספרות והשירה העברית ליוצרים ומתרגמים.

סער: ישראל זקוקה לאמנה חברתית

שר החינוך, גדעון סער, אמר בפתח הטקס כי ישראל זקוקה היום לאמנה חברתית חדשה.

"ביסודה של אמנה זאת צריכים להיות", אמר השר סער, "תפיסה ממלכתית מחודשת; כללי משחק מובנים ומוסכמים; רצון אמיתי לשתף את כל בני-החברה בחיי המדינה ובקידומה; גישה שונה לאחר".

עוד אמר כי יש לכבד את מוסדות המדינה, את רשויות השלטון ואת שלטון החוק. "אי-אפשר לחנך לכיבוד הרשות השופטת, על-ידי טיפוח והפגנת בוז לרשות המחוקקת והמבצעת. כיבוד המדינה, מוסדותיה וחוקיה צריך לשקף יחס עמוק, גם כאשר הפרט מתקשה להזדהות עם ההכרעות בנושא מסוים". אמר.

לדבריו, "קיים אינטרס חברתי מובהק להסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. חקיקת חוק יסוד: החקיקה, המגדיר את הליכי חקיקת חוקי יסוד, מעגן את הסמכות לפסילת חוק שהינו בלתי חוקתי וקובע את הנסיבות שבהן הרשות המחוקקת יכולה להתגבר על פסיקה כזאת – הינה חיונית".

שר החינוך התייחס בנאומו לצורך העקרוני להסדיר את הנושא בחקיקה, ולא לפרטים שבמחלוקת בהצעה שמצויה בימים אלה בדיון ציבורי. "ככל שיחלוף הזמן – הסיכויים לחקיקת חוק כזה בחברה מקוטבת כשלנו – רק יקטנו. אמון הציבור במערכת הפוליטית והשיפוטית גם יחד – ימשיך להישחק" אמר השר סער. שנית, אמר השר, יש לחתור לשותפות כלל הזרמים בחברה במערכות המדינה.

"נדרש שינוי עמוק בכיוון של הגדלת השוויון בנטל. אזרחי ישראל מכל הזרמים בעם צריכים וחייבים להשתתף בקיום החובות האזרחיות ובראשן – השירות הצבאי או שירות לאומי-אזרחי כחלופה במקרים המתאימים. זה צודק וזה מתחייב גם מהשינויים הדמוגרפיים בחברה הישראלית. כנסת ישראל תצטרך לגבש הסדר חקיקתי כזה, המשנה את המציאות הקיימת".

אחימאיר: על הנבחרים לשמור על הברית עם הבוחרים

העיתונאי יעקב אחימאיר, אשר נשא נאום בשם כל חתני וכלות פרס ישראל, תקף בדבריו את תרבות ה"סמוך" הישראלית. לדבריו, מדינת ישראל מתגאה בכך שהיא הדמוקרטיה היחידה בג'ונגל המזרח תיכוני, אך עליה לזכור שגם היא אינה 'וילה'.

" עלינו לזכור כי בעוד אנו חוגגים ועולצים ימשיכו לדמוע עיניהן של משפחות רבות מדי שיקיריהן הקריבו את חייהם במאבק שקיצו עדיין לא נראה. המאבק לא תם גם על עצם זכותה של מדינת ישראל להתקיים. המאבק לא החל רק אחרי יוני 1967. אחרי מלחמת ששת הימים המאבק הזה רק החריף והעצים. לבד מן המאבק נגד הדה-לגיטימציה עלינו לעבוד על התיקון הפנימי שלנו. הבית שלנו איננו וילה. בוודאי לא כשקורסים עמודי תאורה בהכנה לטקס כה מרכזי והילה בצלאלי שילמה בחייה על עיקר אמונה בחיינו – עיקר האמונה שנקרא יהיה בסדר", אמר.

לדבריו, על נבחרי הציבור לכבד את הברית הכרותה בינם לבין הבוחרים, ברית שנכרתת בעת הליכת הציבור אל הקלפי.

"בקלפי נכרתת ברית בין המצביעים לנבחרים. האדישות, הציניות, והשחיתות הציבורית רק יגברו אם הנבחרים יסטו מן הדרך שהבטיחו לבוחרים", אמר.

עוד הוסיף כי ראוי היה ליצור מצב שבו עבריינים מורשעים בעבירות שיש עמן קלון לא יוכלו לשוב אל החיים הציבוריים כנבחרי ציבור.

לדברי אחימאיר, לתקשורת הישראלית תפקיד חשוב בחשיפת חצי הכוס הריקה ועליה לעשות זאת באופן מלא, אולם אל לה לשכוח את חצי הכוס המלאה. עוד ציין כי על העיתונאים לזכור את חזקת החפות שקיימת לכל אדם טרם הוכחה אשמתו.

אחימאיר ככל הנראה שינה את נוסח נאומו לקראת הטקס. כך אירע שבעת שהזכיר את אביו, אבא אחימאיר, אמר כי הוא מצטט את אביו הנערץ אך בתרגום שהודבק בשידור הטקס בערוץ הראשון נכתב "אבי, אשר אני בספק אם היה מקבל אי פעם פרס כלשהו".

צילום: הזוכים בפרס ישראל [צילום: מוקי שוורץ]