בהתבסס על דוח הצוות הבין-משרדי של משרדי הממשלה (משטרה, משרד לביטחון פנים, משפטים, פנים, חוץ, פרקליטות ועוד) להתמודדות ומעקב עם תופעת הסחר בנשים לעיסוק בזנות, בנוסף לקבלת נתונים משטרתיים מעודכנים למחצית 2003, חישבו דר' יוסי מלמד, דר' חנה בר-ישי ויעקב בן-עמי מאוניברסיטת דרבי את היקף המחזור הכספי השחור המשוער בענף הזנות. אנשי דרבי מעריכים, כי מדובר בסך של כ-3.6 מיליארד שקל לשנה ומדובר בהערכה שמרנית.
לדברי דר' מלמד, אובדן ההכנסות למדינה בחישוב מס של 40%, מוערך בכ-1.5 מיליארד שקל לשנה. על-פי הערכות משטרת ישראל, כפי שהובעו בדוח הצוות הבין-משרדי על-ידי סגן ניצב אבי דוידוביץ, מועסקות כיום עד כ-3,000 זונות בבתי בושת ומכוני ליווי. המשטרה יודעת גם על עוד 500 עד 1,000 זונות המקבלות לקוחות בקרנות הרחוב תמורת סכומים נמוכים מבתי בושת.
בדוח הבין-משרדי דיווחה המשטרה, כי זונה מקבלת 12 עד 15 לקוחות ביום המשלמים כ-3,000 שקל ליום עבודה. בדוח הבין-משרדי מציינת מחלקת המודיעין של המשטרה, כי "המשטרה יודעת שיש זונות המקבלות גם 30 לקוחות ביום". אנשי דרבי בנו את "אומדן הכנסות" בענף על-פי נתונים מעודכנים שהתקבלו בשבוע שעבר מהמשטרה ובהם מדובר בכ-15 לקוחות ליום לפי 200 שקל ללקוח. אנשי המשטרה המטפלים בזנות ובסחר בסמים, להם הוצג מודל ההכנסות של דרבי, ציינו כי "מדובר באומדן אמין ושמרני".
המשטרה מדווחת שזונות הרחוב מרוויחות כ-150 שקל ללקוח ולעומת זאת מציינת שנערות ליווי לבתי מלון ולדירות לקוחות משתכרות 500 עד 1,000 שקל ללקוח תמורת שעה עד שלוש שעות והן מספיקות לשרת 5-7 לקוחות בממוצע ליום ומספר גבוה יותר בסופי שבוע.
מנתוני המשטרה עולה, כי חודש עבודה הינו 30 יום מלאים ללא הפסקה או מנוחה. הזונה, על-פי נתוני המשטרה, מקבלת 15% עד 30% (במקרה הטוב) מהיקף הכנסותיה היומי המוערך בכ-3,000 שקל. זאת ועוד, חלק גדול מהזונות המגיעות שלא כחוק מחו"ל משלמות, על-פי הנתונים והפרוט שמסרו אנשי המשטרה בצוות בראשות סגן ניצב אבי דוידוביץ - "45% מהכנסות הזונה מועברות לסרסור ועוד 40% לבית הבושת". כאשר לזונה יש ותק, ניסיון ומעמד יחסי היא עשויה להפוך "לחצי עצמאית" ולהשתכר יותר.
בדרבי מציינים, בהתבסס על נתוני הצוות הבין-משרדי ובדיקות עדכניות שנעשו עם המשטרה, כי בארץ פועלים כיום 400 עד 500 בתי בושת ומכוני ליווי המעסיקים כאמור 2,500 עד 3,350 זונות. עוד 500 עד 1,000 זונות עובדות מחוץ לבתי הבושת במקומות מוכרים כמו: תל-ברוך בת"א, מתחם הבורסה בר"ג, נמל חיפה, מרכז באר-שבע ועוד.
אנשי המשטרה ציינו, כי ידוע שחלק מהזונות מקבלות אספקת סמים וכדורי הזיה "לעידוד פריון" עבודתן והנושא הועלה בדיוני הצוות הבין-משרדי. בדרבי מציינים, כי הכנסתה היומית של זונה הפועלת בבית בושת עומדת על 3,000 שקל לפי 15 לקוחות. שכרה החודשי מסתכם לפיכך בכ-90,000 שקל לערך כאשר בהחלט יתכן שהיא עשויה להגיע גם ליותר. היום היחיד שבשנה בו אין עבודה הוא יום כיפור. המתווכים והסרסורים גובים חודשי עבודה תמורת הברחתן וטיסותיהם לישראל והזונות לא מקבלות פרוטה עד לפרעון דמי ההברחה המוערכים כיום בסך של 15,000 דולר ויותר. על-פי נתוני המשטרה, הסרסורים גובים עמלות נכבדות נוספות תמורת העברת שכר הזונות לחו"ל.
דר' יוסי מלמד מציין, כי בדוח הבין-משרדי נכתב: "למרבה הצער התברר לנו כי מס הכנסה פועל בתחום הזנות המאורגנת במידה מצומצמת שאינה הולמת את היקף התופעה". עוד נכתב בדוח: "סחר בנשים לעיסוק בזנות היא פשיעה עם מימד כלכלי ברור, לפיכך, אכיפה יעילה חייבת להיעשות גם במישור הכלכלי". לדברי דר' מלמד ויעקב בן-עמי, לא נעשה כמעט מאומה בנושא הכלכלי מבחינת מס הכנסה וגם מעצר הכנופיה הרוסית בשבוע שעבר שהחזיקה 20 זונות בארבעה בתי בושת אינה אלא טיפה בים. אי העשייה בנושא המס בולטת במיוחד כלפי הסרסורים והמתווכים.
אחת התופעות המדהימות, בהתבסס על נתוני משטרה מעודכנים ונתוני הצוות הבין-משרדי, הינה שעור ההכנסה של הזונה עצמה המסתכם ב-15% עד 30% בלבד מסכום ההכנסה היומי הכולל דהיינו 450 עד 900 שקל מתוך 3,000 שקל. גם סכום זה, במקרים רבים, נמוך מכיוון שהזונות סופגות קנסות ועונשים המופחתים מהכנסתן.
דר' חנה בר-ישי, מנהלת ביה"ס לחינוך של דרבי, מציינת כי הזעזוע מהדוח הבין-משרדי וממצב הזנות מתמקד בעמוד 9 לדוח, העוסק בתנאי העסקת הזונות. בדוח נכתב: "במקרים רבים משליטים הסוחרים בזנות קנסות ועונשים, כולל אינוס, על הזונות…. קורבנות הסחר מנוידות על-פי החלטת המחזיקים בהם בין מכוני ליווי ובתי בושת…, לאחר תקופה מסוימת חלקן נמכר לעבודה בעיר אחרת, ולאחר "סבב ארצי": עלולות להימכר שוב לזנות למדינה אחרת תמורת 5,000 - 10,000 דולר בהתאם למראה, לגיל ולטיב המסמכים המזויפים שברשותה". בר-ישי אומרת ש"מדובר בהתייחסות מעוררת פלצות ושאט נפש כלפי נשים".
בדרבי אומרים, כי על-פי החלטת ממשלה מדצמבר 2002 יש להקים מקלט לקורבנות סחר בסמים וזנות המוכנות להעיד נגד מעבידיהם. עלות החזקת עדה במקלט מוערכת, בהתבסס על גורמי משטרה, בכ-7,000 שקל לחודש. המקלט יתופעל על-ידי מפעיל פרטי במסגרת הפרטה והוא יהיה מסוגל לטפל בעד 90 נשים בו זמנית. מהמשטרה נמסר שהמקלט יופעל, כנראה, רק בעוד מספר חודשים. כיום מטפלת המשטרה בכ-50 זונות המוכנות להעיד נגד מעסיקיהם.
הצוות הבין-משרדי כלל את סגן ניצב אבי דוידוביץ מהמטה הארצי במשטרת ישראל, בתיה כרמון ממנהל האוכלוסין במשרד הפנים, עו"ד אתי פרוסט סגן בכיר לפרקליט מחוז ת"א, לוריא זאב ממשרד החוץ, עו"ד כהן-הטב מיכל ממשרד העבודה והרווחה, עו"ד גרשוני רחל ממשרד המשפטים, עו"ד עודד ברוק מהמשרד לבטחון פנים, רב פקד עו"ד אלישר איילת עוזרת ליועץ המשפטית במשטרה, רב פקד פרץ דוד, קצין חקירות מנהלת ההגירה - מרכז הצוות. מהמטה הארצי נמסר לדרבי שהדוח הועבר לעיון סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה במטרה לזרז את יישומו.
חבר בצוות מסר, כי דוח מחלקת המדינה האמריקני (מחמ"ד) בנושא מחייב את ישראל לבצע שיפור נוסף ומיידי בטיפול בנושא ולהילחם בסחר בנשים ובזנות. איש המשטרה הבכיר מעריך שהשיקול הכלכלי הגדול בזנות לא יסייע לקידום מהירות הטיפול בנושא בשל שיקולים זרים וכלכליים הפוגעים בטיפול השורשי הנדרש למלחמה בסחר נשים למטרות זנות.
אנשי דרבי מציינים, כי בחינת הנושא התמקדה באספקטים הכלכליים של התופעה החמורה שיש לה השלכות קשות ונוספות של סמים, הימורים, בריאות ופגיעה חריפה בכבוד האדם וחירותו כמתחייב בחברה מתוקנת. בדרבי לא נכנסו לשאלות האם יש למסד את הזנות או להטיל עליה פיקוח הדוק יותר. אין ספק שגביית מס וכוונות למיסוד הזנות יחייבו התייחסות ברורה לנושא מצד הממשלה שנמנעה מאז ומתמיד מעיסוק בנושא. אין גם ספק שניתן וצריך לגבות מס מהסרסורים והסוחרים בנשים הנהנים מרווחי עתק בכסף שחור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה