אנטי-ישראלים בקמפוס באוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול

הקיץ הסתיים במונטריאול וסטודנטים רבים חוזרים ללימודים בקמפוס. כך כותב גיל טרוי במאמר שפורסם באתר forward הקנדי (יום ה', 4.9.03).

עם זאת, רבים מהסטודנטים ישובו לא רק לסמינרים ולתוכנית הלימודים הרגילה, אלא גם למחאות אנטי-ישראליות ותעמולה אשר פוגעת ברבים בקמפוסים בצפון אמריקה, מאז החלה האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.

אוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, במיוחד, הפכה לידועה לשמצה כמרכז של דיסהרמוניה. הסטודנטים מפגינים בשנאה עיוורת בדרך "תמימה לכאורה", ומעירים הערות אנטי-ישראליות במסגרת הרצאות אשר אינן קשורות לנושא המזה"ת, ופוטרים את הלאום היהודי על-ידי פנייה ל"עם היהודי" בסימן שאלה - העם (?) היהודי.

מספר סטודנטים מנסים, במקביל, לבנות את מה שמנהיגי איגוד הסטודנטים קונקורדיה כינו "קהילה אנטי-גזענית, אנטי-פטריארכלית... ופרו-הומוסקסואלים", אשר תתעלם מלאומנות קיצונית, סקסיזם והומופביה ברשות הפלשתינית ובתנועה האיסלמית בכלל.

פעילים פלשתינים המכפישים את שמה של קונקורדיה, על-ידי הפחדת סטודנטים יהודים, הטרדת התועמלנים וייבוא תרבות של איומים ואלימות. אלימות מסוג זה הסתיימה בשנה שעברה במהומות ב-9 בספטמבר, אשר מנעו מראש הממשלה לשעבר, בנימין פוטין, מלשאת דבריו בקמפוס.

אוניברסיטת קונקורדיה מתפקדת כאונברסיטה המבשרת רעות - נטען במאמר - של מה שעלול לקרות בכל קמפוס, בו מתחפשים אנטישמים לאנטי-ציונים. אפילו כאשר פעילים פלשתינים לא הפגינו וגם במקרים שבהם לא הוכו ניצולי שואה וסטודנטים יהודים - חשו הסטודנטים היהודים בקמפוס מפוחדים, מה שמעיד על כשלון המערכת באוניברסיטה מודרנית.

עם כל זאת, מציעה כעת האוניברסיטה מודל התנהגות המראה כיצד להגיב לפעילות אנטי-ציונית ולאלימות מילולית אנטישמית. בשנה שעברה, הפכו סטודנטים יהודים ליותר מאורגנים ואף יותר אגרסיבים. למרות שקבוצה מרכזית הפכה לפעילה מזה שנים, מהומות ה-9 בספטמבר חיזקו רבים מקבוצות השוליים בקרב הסטודנטים.

קהילת היהודים במונטריאול גיבתה רבים מהמאמצים, בעיקר אלה מהסוג האחרון. מומחי חוק, אנשי יחסי ציבור ובעיקר קבוצות תמיכה החלו בחיזוק הסטודנטים היהודים.

באותו זמן, מספר בריונים פרו-פלשתינים הטרידו סטודנטים יהודים רבים, אשר מחו על הכאוס באוניברסיטה ודאגו לשמה. לפני כשנתיים, פרסם איגוד הסטודנטים לוח שנה מלא בדברי טירוף אנטי-ישראלים. סטודנטים למנהל עסקים והנדסה אשר חרדו לגיוס סטודנטים לתמיכה בכך, ברחבי הקמפוס, התגייסו למאבק. אופוזיציה רחבה של סטודנטים אשר מאמינים כי אגודת הסטודנטים אינה צריכה לייצג את דאגותיהם של סטודנטים, הקימו רשימה משלהם - וזכו.

במאמר נכתב, כי ציונים, במיוחד בקנדה, נכשלו בבניית קבוצות רבות של קואליציות ישראליות מעבר לקהילה היהודית, או אף בביטוי חזון אשר מתקשר לתמיכה בישראל ובדמוקרטיה בהתאמה, באזרחות, בחופש ובאינטרסים עצמאיים.

אך בשנים האחרונות במונטריאול, התחזק השילוב של "זכות אבות" ישראלית, ואג'נדה יהודית יחד עם מנהיגות קהילתית מצויינת.

הזהות אשר נבנית לאחרונה, באה לידי ביטוי בתגובה למהומות בקמפוס במונטריאול. תוך השאלת המנהג היהודי של ההקפות השניות במוצאי חג שמחת תורה. נשיאת אוניברסיטת הלל, אריאלה קוטלר, הציעה צעדת פוסט-שמחת תורה מקונקורדיה לאוניברסיטת מק'גיל, במטרה להחזיר למוטב את הרחובות עבור הסטודנטים היהודים.

המנהל באוניברסיטה אסר כל פעילות חוץ-לימודית, הקשורה בדרך כלשהי למזה"ת, ומשטרת מונטריאול סירבה לאשר מצעד מסוג זה.

כשהסתיים חג שמחת תורה, כ-2,000-3,000 סטודנטים צעדו במונטריאול, דתיים וחילונים, בשירה וריקודים.

החוגגים אמרו כי השנה החדשה מתחילה בקמפוס: "אנחנו צריכים לחגוג את ישראל, לחבק את הציונות, לשמוח ביהדות, לבנות אופוזיציה ולטפח את הקהילה לשנו. זה המתכון לאחדות פנימית, כוח חיצוני וסיפוק אינדיבידואלי, גאולה שהעולם היהודי זקוק לה...".