נפגע פיגוע הגרזן מדבר: "הכובע הציל אותי"

הרב נחום וייספיש (69), שנפגע לפני כשבוע וחצי בפיגוע גרזן בירושלים, אינו מוצא קשר מיוחד לתקיפה של סבו בידי ערבים. "אני נולדתי הרבה אחרי שהוא נפטר, ואני בכלל ניצלתי...", הוא אומר בקול חלוש בראיון לאבישי פרי בעלון "פרש{יי}ת השבוע".

נחום וייספיש הסב, שעל שמו נקרא נכדו, היה איכר ויצרן גבינות משפייה ומפקח כשרות גבינות. הוא נרצח בשנת 1937 מכדורים אשר לטענת אנשי זכרון יעקב נורו על-ידי בן הכפר פוריידיס. תושבי הכפר הערבי הכחישו את המיוחס להם. אולם במשפחת וייספיש, משפחה ירושלמית שורשית, מחזיקים בגרסה ולפיה הסב, רק בן 50, שהיה בנו של אחד מנקיי הדעת בירושלים של פעם - הרב דוד בהר"ן, נרצח בידי חמישה פורעים ערבים בדרכו כמדי יום לפרדסו שבגבול המושבה זכרון יעקב.

על קורותיו באותו בוקר מספר הרב וייספיש הנכד: ”בשעה 08:10 שבתי כדרכי מהכותל. ליד שער שכם, אני מרגיש משהו חד נוחת על
ראשי. חשבתי שמדובר במקל, מרוב שזה היה חד. כשהסטתי
ראשי לראות במה מדובר, גיליתי שמדובר בגרזן חד. מתברר
שהכובע הציל אותי. הערבי מחל במרדף אחרי, ואני נס, אך
מחליט להתעשת. אני עוצר ומתעמת עימו על הגרזן. אני אוחז
בגרזן ומנענעו יחד עם המחבל. אני לכאן והוא לשם. מזה נהיה לי חתכים עמוקים ביד. עד שאני גובר והוא נמלט לנפשו. התחושה היא לקבל את החיים מחדש".

וייספיש מספר כי לא זיהה את המחבל. "הייתי עם משקפי קריאה
והראייה קשה עליי". לשאלה האם ישוב ללכת לכותל, כתמיד הוא משיב: ”בינתיים אני נח. אחרי כן? נקווה שכבר ייבנה בית
המקדש, ואז נוכל ללכת בבטחה להר הבית".