עו"ד ביקש מבג"ץ לעיין בתיקים והסתיר מטרתו

"ברור הוא כי אדם המגיש בקשה לעיון בתיק נדרש לנמק את בקשתו באופן שטעמו האמיתי של העיון יהא גלוי וברור. על מבקש העיון להציג את עניינו בתיק, כך שבית המשפט יוכל להבין היטב את האינטרס המונח ביסוד הבקשה, ולאזנו מול שיקולים נוגדים, ככל שישנם". כך אומר (5.4.12) רשם בית המשפט העליון, גיא שני.

עו"ד תומר לוי הגיש בקשה לעיין בתיקיהן של שלוש עתירות לבג"ץ בנוגע לקביעת מחיר הביצים, ונימק את בקשתו במילים "הרצון להבין מה קו הטיעונים שניסו לטעון העותרות בעתירתן וזאת לאור העובדה שקו זה לא התקבל ע"י בג"ץ. מחקר אשר עושה הח"מ לגבי שוק ביצי המאכל בישראל". רק מאוחר יותר התברר, כי לוי הגיש תביעה ייצוגית בנוגע למחירי הביצים, ואישר עובדה זו רק לאחר שחברת שיווק הביצים גליקסמן הודיעה על כך לבית המשפט העליון. לנוכח מצב זה ביקשו שלוש החברות שהיו צדדים לעתירות - תנובה, גליקסמן ומסר - לדחות את בקשתו של לוי, בנימוק של העדר נקיון כפיים מצידו.

שני החליט לאפשר ללוי לעיין בתיקים, תוך חיובו בתשלום הוצאות בסך 5,500 שקל לשלוש החברות. לדבריו, נטל ההוכחה על מבקש העיון קל יחסית, בשל עיקרון פומביות הדיון, אך חובת ההנמקה של הבקשה היא חשובה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. זאת, כפי שכבר פסק בית המשפט העליון, נוכח הצורך המתעורר לעיתים להכריע בין אינטרסים מתנגשים וכדי לאתר מראש מקרים של ניסיון לנצל לרעה את זכות העיון.

לדברי שני, "על הבקשה לעיון לתאר באופן נהיר ומדויק את סיבת העיון, כדי שבית המשפט יהא מסוגל לשקול אם נדרשת תגובה של בעלי הדין בתיק, וכדי שבעלי הדין יוכלו למסור תגובה רלוונטית, עניינית וקונקרטית - אם התבקשה תגובתם. הנה כי כן, כאשר מגיש אדם בקשה לעיון בתיק בית המשפט, עליו להציג את מטרת העיון באופן תמציתי, אך בה-בעת מדויק וברור. אם אינו עושה כן, עשוי הדבר לשקול לחובתו, עד כדי דחיית הבקשה במקרים מתאימים".

שני אומר, כי אופן התנהלותו של לוי "מעורר קושי ותמיהה", והוא שב ופורס את הדרך בה העלים את הטעם האמיתי לבקשתו. בנוגע לטענתו של לוי, לפיה לא היה חייב לעדכן את בית המשפט לאחר שהגיש את התביעה הייצוגית, אומר שני כי מוטב היה שלא תיטען. עם זאת, שלוש החברות לא הציגו טעם ענייני שיש בו כדי למנוע מלוי את זכות העיון, הנגזרת כאמור מעיקרון פומביות הדיון.