ביהמ"ש: גם סיכוי קלוש לאבהות מצדיק בדיקה גנטית

לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקביעת אבהות, ייתכנו מקרים בהם די יהיה ב"סיכוי סביר" הנמוך מ"מאזן ההסתברות". כך קובע (2.4.12) שופט בית המשפט למשפחה בטבריה, אסף זגורי, בפסק דין מקיף בסוגייה זו.

אישה הגישה תביעת אבהות נגד גבר, איתו קיימה יחסים וטענה שהוא אבי בתה שנולדה בפברואר 2007. הגבר טען, כי היחסים הסתיימו בסוף 2005 ולכן לא ייתכן שהוא האב. תביעתה של האם זהה כמעט לחלוטין לזו שהגישה בשנת 2008 נגד גבר אחר, ואז קבעה בדיקה גנטית שהוא אינו האב. לאור כל אלו טען האב, כי האישה לא הוכיחה שקיים "סיכוי סביר" שהוא האב ולכן אין לחייבו בביצוע בדיקה גנטית.

זגורי קיבל את הבקשה, למרות ביקורתו על חוסר אמינותה של האישה ועל שקריה בתביעה הקודמת כפי שנחשפו בתביעה הקודמת, וזאת בשל העיקרון ולפיו טובת הילד מחייבת לאפשר לו לדעת מיהו אביו. כאמור, זגורי דן בעיקר בשאלת מהו "סיכוי סביר" המצדיק את כפייתה של בדיקה גנטית. מסקנתו (לאחר שהוא חולק שבחים לכמה מעמיתיו על פסקי דין קודמים בנושא) היא, כי אכן בדרך כלל יש צורך ב"מאזן הסתברות" הדומה לזה שבמשפט האזרחי - דהיינו: מעל 50%. ואולם, מאחר שבית המשפט למשפחה הוסמך במפורש לסטות מסדרי הדין הרגילים, ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה להסתבר בסיכוי הנמוך מ-50%.

"הסמכות להפעיל שיקול דעת נרחב אף אם לא הוכח אותו 'סיכוי סביר' לקיום קשרי הורות ברמת מאזן הסתברות אלא במידה נחותה יותר. הדיבור [בחוק מידע גנטי] 'שוכנע בית המשפט בקיום סיכוי סביר לקיום קשרי המשפחה' יכול לסבול גם פרשנות של רמת שכנוע שהיא פחותה ממאזן ההסתברות", אומר זגורי. "לעניין קיומו של 'סיכוי סביר', ייתכן כי יהא די בשכנועו של בית המשפט, שהתקיימו יחסים בין האם לאב הנטען בשבועות או אף בחודשים שבסמוך להתעברות".

במקרה הנדון, אומר זגורי, לא הוכיחה האם את קיומו של "סיכוי סביר" ברמת של מאזן ההסתברות, וזאת לנוכח הסתירות בעדותה ושקריה בתביעה הקודמת. ואולם, הגבר משך את תצהירו ולא נחקר עליו, ואף לא נימק את סירובו לעבור בדיקה גנטית. לדבריו, סירוב כזה מאפשר לבית המשפט להסיק כל מסקנה הנראית לו, עד כדי תמיכה בטענת האם. לאור זאת הורה, כאמור, זגורי על עריכת הבדיקה הגנטית.