יחס ישיר בין רמת הכנסה למחלת הסרטן

ארגון הבריאות העולמי מציין את יום הבריאות העולמי ב-7 באפריל 2012. יום זה עומד השנה בסימן הזדקנות האוכלוסיה ושיפור איכות החיים של האוכלוסיה המבוגרת. לרגל יום זה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים בנושא הזדקנות האוכלוסיה ובריאות.

אחוז בני 65 ומעלה בישראל עומד כיום על כ-10%. אחוז זה יציב יחסית ב-20 השנים האחרונות. על-פי התחזית של הלמ"ס תהליך ההזדקנות יואץ בשנים הקרובות, כך שלקראת 2025 בני 65 ומעלה צפויים להוות כ-13% מהאוכלוסיה.

מעבר לעלייה בחלקם היחסי של בני 65 ומעלה באוכלוסיה, המספר המוחלט של קבוצת בני 65+ צפוי לגדול, ובמהירות רבה יותר מיתר קבוצות הגיל: עלייה של 40%- 48% עד סוף 2019, עלייה של 124%-99% עד סוף 2034 ועלייה של 286%-229% עד שנת 2059.

הגידול העתידי במספרם של בני 65 ומעלה בישראל נובע מכניסת הדור הגדול שנולד לאחר מלחמת העולם השנייה והקמת המדינה לגילי 65 ומעלה. תופעה זו משותפת לכל המדינות המפותחות אך בישראל הגידול היחסי גבוה במיוחד.

תוחלת החיים בישראל - עולה

תוחלת החיים בלידה בישראל ממשיכה לעלות בהדרגה והגיעה בשנת 2009 ל-81.6 שנים (83.5 שנים לנשים ו-79.7 שנים לגברים), כשנתיים יותר מהממוצע במדינות ה-OECD.

תוחלת החיים בגיל 65 בישראל בשנת 2009 הייתה 21.2 שנים לנשים ו-18.9 שנים לגברים. כלומר, אישה שהגיעה לגיל 65 צפויה לחיות עד גיל 86 בממוצע וגבר - עד גיל 84 בממוצע.

בעשרים השנים 1989-2009 תוחלת החיים של אישה בישראל בגיל 65 עלתה ב-3.3 שנים, לעומת 2.1 שנים בממוצע במדינות ה-OECD. תוחלת חיים של גבר בישראל בגיל 65 עלתה ב-3 שנים, לעומת 2.4 שנים בממוצע במדינות ה-OECD.

לתופעות אלו של עלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה צפויות השלכות על מערכת הבריאות בישראל בכלל ועל דפוסי השימוש בשירותי בריאות בפרט.

הנתונים המוצגים מתייחסים לממצאים מתוך שני סקרי בריאות שנערכו על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2000 ו-2009. בכל אחד מהסקרים היו כ-30,000 נדגמים.

עליה בכמות הביקורים אצל הרופא

ממוצע הביקורים לנפש אצל רופאים בכלל האוכלוסיה ירד בין השנים 2000 ו-2009. בשנת 2000 תושב ישראלי ביקר אצל רופא בממוצע 7.1 פעמים לעומת 6.2 פעמים בשנת 2009. ממוצע הביקורים לנפש אצל רופא המשפחה ירד גם כן - מ-5.3 ביקורים לנפש בשנת 2000 ל-4.2 ביקורים לנפש בשנת 2009.

עם זאת, בקרב בני 65 ומעלה חלה עלייה בממוצע הביקורים לנפש אצל רופאים. בשנת 2000 תושב ישראלי בן 65 ומעלה ביקר אצל רופא בממוצע 15.0 פעמים לעומת 16.1 פעמים בשנת 2009. גם ממוצע הביקורים לנפש אצל רופאי המשפחה עלה בקרב בני 65 ומעלה - מ-11.5 ביקורים לנפש בשנת 2000 ל-12.9 ביקורים לנפש בשנת 2009.

בשנת 2009, ביקורים אצל רופאים בקרב בני 45 ומעלה וגם בקרב בני 65 ומעלה היוו אחוז גדול יותר מכלל הביקורים אצל רופאים מאשר בשנת 2000.

חלקם היחסי של הביקורים אצל רופאים של בני 65 ומעלה צפוי לעלות אף יותר כאשר הקבוצה הגדולה של בני 45 ומעלה יעברו לקבוצת גיל זו. מכאן, בעתיד צפויה העצמה של המגמה - עלייה בחלקם היחסי של בני 65 ומעלה מכלל האוכלוסיה וכן עלייה באחוז הביקורים אצל רופא של בני 65 ומעלה ביחס לחלקם באוכלוסיה, ומכאן יש חשיבות לתכנון מוקדם וקביעת מדיניות ארוכת טווח בהתייחס למשמעותה של הזדקנות האוכלוסיה והעומס הצפוי על שירותי הבריאות בשנים הבאות.

כ-70% אובחנו עם מחלה כרונית

בשנת 2009 כ-70% מבני 65 ומעלה דיווחו שרופא איבחן אצלם (אי פעם) לפחות מחלה כרונית אחת מבין המחלות הבאות: יתר לחץ דם, אוטם בשריר הלב, סוכרת, אסטמה, סרטן.

מבין המחלות שנכללו בסקר, המחלה השכיחה ביותר היא יתר לחץ דם (53% מבני 65 ומעלה). כ-23% מבני 65+ דיווחו שאובחנו כחולים בסוכרת.

בקרב בני 65 ומעלה, 13% דיווחו שאובחן אצלם אי פעם אוטם בשריר הלב, 14% - מחלת לב אחרת וכ-8% סרטן (כולל בריאים היום). 8% מבני 65 ומעלה דיווחו שאובחנו כסובלים מדיכאון או מחרדה, האחוז בקרב הנשים כפול לעומת האחוז בקרב הגברים.

בהשוואה לשנת 2000, בקבוצת הגיל 74-65, עלה אחוז המדווחים על המחלות יתר לחץ דם (מ-40% ל-48%, עליה ב-20%), סוכרת (מ-17% ל-22%, עליה בכמעט 30%) וסרטן (עלה מ-5% ל-6.8%, עליה בכ-35%). באוטם שריר הלב, נמצאה ירידה של כ-20% (מ-14% ל-11%). שינויים אלו אינם מעידים בהכרח רק על שינויים בשכיחות המחלות ויכולים לנבוע גם עקב שינויים בהגדרת ערכי סף למצב אבנורמלי (למשל בסוכרת), בשיטות אבחון, במודעות של הציבור ושל הרופאים או בפעולות מיוחדות לגילוי מוקדם של מחלות.

בקרב בני 74-65 אחוז המדווחים על מוגבלות בניידות בשנת 2009 עמד על 12%, לעומת כ-10% בשנת 2000. ב-2009 שיעור הנשים שדיווחו על מוגבלות בניידות גבוה משיעור הגברים.

אחוז המדווחים על מוגבלות בתפקוד בקרב בני 74-65 בשנת 2009 עמד על 11%, לעומת כ-8% בשנת 2000. גם בדיווח על מוגבלות בתפקוד בשנת 2009 שיעור הנשים גבוה יותר משיעור הגברים פי שניים.

שכיחות המחלות תלויה בהכנסה

נמצא יחס הפוך בין ההכנסה שנמדדה כחמישון ההכנסה לנפש סטנדרטית לבין שיעור המדווחים על תחלואה ברוב המחלות הכרוניות.

כך למשל נמצא יחס הפוך בין רמת ההכנסה ושכיחות סוכרת: ככל שרמת ההכנסה עולה, אחוז החולים בסוכרת יורד בכל קבוצות הגיל. בקבוצת הגיל 74-65 רבע מכלל השייכים לחמישון הכנסה ראשון דיווחו על סוכרת לעומת חמישית בקרב השייכים לחמישון הכנסה שלישי ופחות מחמישית בקרב השייכים לחמישון הכנסה העליון, ללא הבדלי מגדר.

התפלגויות דומות נמצאו גם במדווחים על מחלות לב, אסטמה, מחלת ריאה ובעיה כרונית במערכת העיכול.

לעומת זאת, נמצא יחס ישר בין רמת ההכנסה ומחלת הסרטן. ככל שעולים בחמישוני ההכנסה, אחוז האנשים שחלו בסרטן אי פעם (כולל הבריאים היום) עולה גם כן. המגמה נצפית גם בשיעור המדווחים על סרטן בכל מין בנפרד ובולטת במיוחד ככל שעולים עם הגיל. כך בגילי 74-65, כ-5% מהשייכים לחמישון הכנסה תחתון דיווחו שאובחנו כחולים בסרטן לעומת כ-7% מהשייכים לחמישון ההכנסה הרביעי וכ-10% מהשייכים לחמישון ההכנסה העליון. יתכן שחלק מההסבר לכך טמון בשיעורי הישרדות שונים בין חמישוני ההכנסה.

ככל שעולים בחמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, אחוז המדווחים על יתר לחץ דם יורד בכל קבוצות הגיל. עם זאת, קיימים הבדלים מגדריים - בקרב נשים אחוז המדווחות על יתר לחץ דם יורד עם העלייה בחמישוני ההכנסה, לעומת זאת בקרב גברים אחוז המדווחים על יתר לחץ דם עולה עם העלייה בחמישוני ההכנסה.

ככל שעולים בחמישוני הכנסה אחוז המדווחים על מוגבלות בניידות יורד, וכן יורד אחוז המדווחים על מוגבלות בתפקוד. כך בקרב בני 74-65 השייכים לחמישון הכנסה תחתון, 20% דיווחו על מוגבלות בניידות לעומת כ-4% בלבד בקרב השייכים לחמישון הכנסה העליון. כ-18% מבני 74-65 השייכים לחמישון הכנסה תחתון דיווחו על מוגבלות בתפקוד (כ-16% בקרב גברים וכ-19% בקרב נשים) לעומת כ-4% מהשייכים לחמישון ההכנסה העליון.

בעלי הכנסה גבוהה יותר מבקרים בממוצע פחות אצל רופאים. בגיל 74-65 ממוצע ביקורים לנפש בשנה אצל רופא משפחה בקרב השייכים לחמישון הכנסה תחתון עמד על 17.8 לעומת 12.8 ביקורים לנפש (11.3 ביקורים בגברים ו-14.4 ביקורים בנשים) בקרב השייכים לחמישון הכנסה עליון.

חלק מההבדל מוסבר בשימוש נרחב יותר בייעוץ טלפוני בקרב השייכים לחמישוני הכנסה גבוהים יותר.

אחוז המדווחים שאושפזו בשנה האחרונה יורד עם העלייה בחמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית במשק בית. מגמה זו נצפית גם בכל מין בנפרד ובכל קבוצות הגיל. כך בגילי 74-65 בקרב השייכים לחמישון התחתון 20% דיווחו שאושפזו בבית חולים כללי לפחות פעם אחת בשנה שקדמה לריאיון, לעומת 11% בקרב השייכים לחמישון הכנסה עליון.

גם בהתנהגויות בריאות היכולות להשפיע על מצב בריאות חלו שינויים עם הזמן וכן קיימים הבדלים לפי רמת הכנסה.

אחוז מעשנים גבוה בקרב הערבים

בקרב בני 74-65 אחוז המעשנים (לפחות סיגריה אחת ביום) עמד על 13%, לעומת 11% בשנת 2000. שיעור הגברים המעשנים היה גבוה משיעור הנשים המעשנות הן בשנת 2000 והן בשנת 2009. בשנת 2009 בגילי 74-65 אחוז הגברים המעשנים עמד על 17% לעומת כ-10% בקרב נשים. בשנת 2000 17% מהגברים בקבוצת גיל זו דיווחו על עישון לעומת כ-7% מהנשים. כלומר בין השנים 2000 ו-2009 בגילי 74-65 חלה עלייה בעיקר בשיעור הנשים המעשנות.

אחוז המעשנים בקרב גברים יורד עם העלייה בחמישוני הכנסה לנפש סטנדרטית בכל קבוצות הגיל (בני 20 ומעלה). כך לדוגמה בקרב גברים בני 74-65 השייכים לחמישון הכנסה עליון אחוז העישון עומד על 11% לעומת 28% בקרב השייכים לחמישון הכנסה תחתון.
לעומת זאת, בקרב נשים בכל קבוצות הגיל (בנות 20 ומעלה) לא נראה קשר ברור בין הכנסה לעישון.

חשוב לציין כי בקרב הגברים הערבים בכל קבוצות הגיל אחוז המעשנים גבוה יותר מאשר בקרב הגברים היהודים. לכן חלק מההבדל באחוז המעשנים הגבוה יותר בקרב הגברים השייכים לחמישוני הכנסה נמוכים יותר מוסבר בכך שערבים שייכים יותר לחמישוני הכנסה נמוכים יותר.

אחוז העוסקים בפעילות גופנית עולה

גברים פעילים יותר [צילום: Flash90] (Flash90)

בקרב בני 65 ומעלה 26% עוסקים בפעילות גופנית של לפחות 30 דקות, 3 פעמים בשבוע או יותר. גברים עושים יותר פעילות גופנית מאשר נשים - 30% לעומת 22%.

בטווח הגילים 74-20, שיעור העוסקים בפעילות גופנית עולה באופן הדרגתי עם הגיל, כך שבני 74-65 מתעמלים פי 2 יותר מבני 24-20 ופי 1.6 מבני 44-25. שיעור העוסקים בפעילות גופנית בגילי 74-65 מגיע ל-32% בקרב גברים ו- 26% בקרב נשים.

אחוז העוסקים בפעילות גופנית עולה עם העלייה בחמישוני ההכנסה בכל קבוצות הגיל בשני המינים, כאשר העלייה בולטת במיוחד בקרב בני 45 ומעלה. בגילי 74-65 אחוז העוסקים בפעילות גופנית בקרב השייכים לחמישון הכנסה עליון עומד על 40%, זאת לעומת כ-17% בלבד בקרב השייכים לחמישון הכנסה תחתון.

ביטוח פרטי לעשירים

ככל שעולים בחמישוני הכנסה, אחוז המדווחים על ביטוחים משלימים ופרטיים גדל בכל קבוצות הגיל בשני המינים. כך למשל בגילי 74-65 אחוז המדווחים על ביטוח רפואי משלים באמצעות קופת חולים בקרב השייכים לחמישון הכנסה עליון עומד על 93% לעומת כ-56% בקרב השייכים לחמישון הכנסה תחתון. אחוז המדווחים על ביטוח בריאות פרטי (שלא באמצעות קופת החולים) עומד על 47% בקרב השייכים לחמישון הכנסה עליון לעומת כ-2% בלבד בקרב השייכים לחמישון הכנסה תחתון. מעל מחצית מהשייכים לחמישון הכנסה עליון דיווחו שיש להם ביטוח סיעודי דרך קופת החולים לעומת כ-14% בלבד מהשייכים לחמישון הכנסה תחתון.

בחלוקה לפי חמישוני הכנסה לנפש סטנדרטית לפי חברות בקופת חולים ניתן לראות כי קרוב למחצית מחברי קופת חולים מכבי שייכים לשני חמישוני ההכנסה העליונים, זאת לעומת פחות משליש מהחברים בקופות חולים כללית ובקופת חולים מאוחדת ופחות מרבע בלבד מהחברים בקופת חולים לאומית.

בסיכום: השייכים לחמישוני ההכנסה העליונים סובלים פחות ממחלות כרוניות וממוגבלויות, מעשנים פחות ועוסקים יותר בפעילות גופנית, וכן מבוטחים בשיעורים גבוהים יותר בביטוחי בריאות משלימים, סיעודיים ופרטיים.