לא הלעלות

לקראת יום הביטחון התזונתי בכנסת ביקשה חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך סקר בקרב גורמי הרווחה ברשויות המקומיות על פעילותם בשיתוף עם עמותות וארגונים המסייעים לאוכלוסיה הנזקקת בתחום הביטחון התזונתי.

הסקר נערך בינואר 2012 באמצעות שאלון מובנה ששלח מרכז המחקר והמידע של הכנסת לכל מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בישראל.
התקבלו תשובות מ-40 מחלקות רווחה ושירותים חברתיים ברשויות מקומיות (שהן כ-16% מכלל הרשויות המקומיות בישראל).
-
הסקר התמקד בשלושה נושאים עיקריים: אופן שיתוף הפעולה בין הארגונים המסיעים לנזקקים בתחום המזון ובין מחלקות הרווחה והשירותים החברתיים ברשות; הפניית נזקקים לקבלת סיוע מעמותות הפועלות בתחום זה וקביעת קריטריונים לזכאות לסיוע; פעילויות להגברת המודעות בקרב הנזקקים לאפשרויות הסיוע בתחום המזון וקשיים שהרשויות מתמודדות עמם בכל הקשור לסיוע בתחום הביטחון התזונתי.

על-פי ההגדרה המקובלת בעולם, ביטחון תזונתי הוא "מצב שבו לכל האנשים יש כל הזמן גישה פיזית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים". על-פי משרד הרווחה, "אי-ביטחון תזונתי במדינות מפותחות כישראל הוא תופעה חברתית וכלכלית וביטוייו רבים ומגוונים: צמצום במלאי המזון של משק-הבית, אכילת מזון שאינו ראוי לאכילה, דאגה בנוגע ליכולת להשיג מזון והשגת אוכל בדרכים לא מקובלות כגון קבצנות וחיטוט בפחי אשפה. אי-ביטחון תזונתי אינו מסכן חיים אך הוא פוגע בתפקוד החברתי וכרוך בהדרה חברתית. אנשים הסובלים מכך מדווחים על בריאות רופפת, עייפות ותשישות, פגיעה ביכולת הקוגניטיבית וירידה בהשתתפות בפעילות חברתית".

בסוף שנת 2011 פרסם המוסד לביטוח לאומי תוצאות ראשוניות של סקר שנערך באותה שנה בנושא הביטחון התזונתי. הסקר נערך בקרב כ-5,000 משפחות. 81% מהנשאלים השיבו כי חשו ביטחון תזונתי ב-12 החודשים שקדמו לריאיון. 19% השיבו כי חשו בתקופה זו אי-ביטחון תזונתי בדרגה כזאת או אחרת: 9% חשו אי-ביטחון תזונתי מסוים אך לא רעב; 8% חשו רעב; 2% השיבו שהיו תקופות שבהן הם חשו רעב חמור מאוד.

שיעור החשים אי-ביטחון תזונתי דומה למדי לנתונים על ממדי העוני בשנים האחרונות, שלפיהם 19%-20% מכלל המשפחות בישראל הן מתחת לקו העוני.

 מיזם בתחום הביטחון התזונתי

כאמור, לקראת יום הביטחון התזונתי בכנסת ביקשה חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך סקר בקרב גורמי הרווחה ברשויות המקומיות על פעילותם בשיתוף עם עמותות וארגונים המסייעים לאוכלוסיה הנזקקת בתחום הביטחון התזונתי.
הסקר נערך בינואר 2012. מרכז המחקר והמידע של הכנסת שלח את הסקר, בסיוע הגב' אסא בן יוסף, מנהלת תחום רווחה וקהילה במרכז השלטון המקומי בישראל, לכל מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בישראל.
במסגרת הסקר התקבלו תשובות מ-40 מחלקות רווחה ברשויות מקומיות - עיריות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי, מצפון הארץ, ממרכזה ומדרומה. בטבלה מס' 1 שלהלן מוצגים נתונים על הרשויות שהשתתפו בסקר.

סייגים
כאמור, על שאלות הסקר השיבו רק 40 רשויות. לא מכל רשות התקבלו תשובות מלאות על כל השאלות שנשאלו, וחלק מהשאלונים מולאו באופן חלקי בלבד, לכן המידע שיוצג להלן הוא חלקי. עם זאת, התשובות שהתקבלו מאפשרות לקבל תמונה ברורה ועקבית למדי של היבטים מסוימים של פעילות מחלקות הרווחה ברשויות מקומיות בנושא הביטחון התזונתי.
נוסף על האמור, יש מקום לבדוק את הנושא באופן מעמיק יותר, שיאפשר השלמה של המידע ואולי גם העלאת סוגיות נוספות שאינן עולות בסקר הנוכחי.

הממצאים העיקריים בסקר
פרק א': אופי שיתוף הפעולה בין גורמי הרווחה לבין עמותות וארגונים המסייעים לאוכלוסיה נזקקת בתחום המזון
• שירותי הרווחה ברשויות המקומיות אינם רואים את עצמם (וגם לא את הרשות המקומית) אחראים למתן סיוע בתחום המזון (על שירותי הרווחה לא מוטלת חובה (לפי תקנון עבודה סוציאלית) לתת סיוע בתחום זה).
• נמצא כי בכל הרשויות שהשתתפו בסקר שירותי הרווחה מסייעים באופן כלשהו לנזקקים בתחום המזון. הסיוע של גורמי הרווחה אינו ישיר, אלא ניתן באמצעות עמותות וארגונים פרטיים הפועלים בתחומי הרשות. על-פי רוב פעילות מחלקת הרווחה מסתכמת בתיווך בין הנזקקים ובין העמותות הפועלות בתחום.
• כל רשות בוחרת אם לשתף פעולה עם עמותות וארגונים או לא, ואם כן - עם אילו עמותות וארגונים לשתף פעולה ובאיזה אופן.
• בתשובות הרשויות מהמגזר הערבי שהשתתפו בסקר בלט מידע על מחסור משמעותי במגזר הערבי בגופים הנותנים סיוע בתחום המזון ובמשאבים בתחום זה בכלל.
• בדרך כלל שירותי הרווחה ברשויות המקומיות אינם מנהלים קשרים פורמליים ומוסדרים על-פי חוזה עם עמותות וארגונים הפועלים בתחום המזון. עם זאת, כשליש מהרשויות שהשתתפו בסקר ציינו קריטריונים להתקשרות בדרך זו או אחרת עם העמותות, ובהן: דרישה לשיתוף פעולה ולשקיפות מצד העמותות והארגונים; שמירה על סודיות בדבר זהות הנזקקים; שמירה על איכות וכשרות המזון המחולק. רק משש רשויות נמסר כי יש מקרים שבהם נחתם חוזה או הסכם עם עמותות הנותנות סיוע בתחום המזון בתחום הרשות. בארבע רשויות (10% מכלל הרשויות שהשתתפו בסקר) התקשרות עם עמותות הנותנות סיוע בתחום המזון נעשית בהסכם בעל-פה. משתי רשויות (5%) נמסר שבמחלקת הרווחה מחתימים פעילי עמותות וארגונים על שמירת סודיות בכל הקשור לזהות הנזקקים.

פרק ב': הפניית נזקקים לקבלת סיוע מעמותה או ארגון הפועלים בתחום המזון וקביעת קריטריונים לזכאות לקבלת סיוע זה
• לא בכל הרשויות מחלקות הרווחה נוהגות להפנות נזקקים בתחום המזון לעמותות המחלקות מזון. ב-14 רשויות שהשתתפו בסקר (36%) שירותי הרווחה אינם נותנים הפניה כזאת. לעתים ברשויות אלו נותנים רק מידע על קיום הארגונים המסייעים.
• בין הקריטריונים של שירותי הרווחה למתן הפניה או לקביעת נזקקות לסיוע בתחום המזון: רמת ההכנסה לנפש (ב-79% מהתשובות), מצב בריאותי (54%), מצב משפחתי (משפחות חד-הוריות - 43%; משפחות ברוכות ילדים - 50%), עולים חדשים (21%), ניצולי השואה (3%). כמעט בכל הרשויות ציינו יותר מקריטריון אחד לקביעת נזקקות בתחום המזון.
• 18% מהרשויות ציינו כי את החלטה על מתן זכאות לסיוע בתחום המזון מקבל עובד סוציאלי על בסיס מידע שיש לו על הנזקק, לא לפי קריטריונים אלא בהסתכלות על כל מקרה לגופו. בשתי רשויות (7% מהמשיבות על שאלה זו) ענו כי כל מי שמבקש סיוע בתחום המזון מקבל אותו, ללא בדיקת קריטריונים.
• על השאלה אם יש הבדלים בין הקריטריונים לזכאות לקבלת סיוע בתחום המזון באופן יומי / שבועי לבין הקריטריונים לזכאות לקבלת סיוע בתחום המזון בחגים השיבו 37 רשויות. כמחצית מהן (18 רשויות) אמרו שיש הבדלים בין סיוע קבוע לסיוע בתקופת החגים; בחגים כמעט כל מי שמבקש סיוע בתחום המזון נכלל ברשימות הנזקקים, ואילו בימי שגרה ניתן סיוע במקרים הקשים ביותר. שאר הרשויות השיבו כי אין הבדלים בקריטריונים וכל מי שמקבל סיוע בחגים מקבל סיוע גם בשגרה. בשלוש רשויות אין חלוקת מזון דרך קבע והסיוע ניתן בתקופת החגים בלבד.
• ב-43% מכלל הרשויות הזכאות לסיוע בתחום המזון נבדקת מדי פרק זמן מסוים (משלושה חודשים עד שנה), ואילו ב-38% מכלל הרשויות הזכאות נבדקת לפי הצורך. בכ-9% מכלל הרשויות הזכאות ניתנת רק בתקופת החגים.
• במחצית הרשויות (52% מכלל הרשויות שענו על השאלה) גורמי הרווחה משתדלים למנוע כפילות בסיוע בתחום המזון. עם זאת, ב-30% מן המקרים גורמי הרווחה אומרים שאי-אפשר למנוע כפילות, וב-18% מן המקרים מדיניות הרשות היא לא למנוע כפילות.

פרק ג': אופן חלוקת המזון לנזקקים ברשויות
• על-פי רוב חלוקת מזון נעשית במשלוח חבילות מזון לבתי הנזקקים (64% מהרשויות השיבו כך) או בחלוקת תלושי מזון (ב-59% מהרשויות). כמו-כן נעשית חלוקת מוצרי מזון בנקודות המיועדות לכך (ב-44% מהרשויות) ויש סיוע בדרך של סבסוד ארוחות או רכישת מזון במחירים מופחתים או מסובסדים (ב-21% מהרשויות).

פרק ד': איתור וזיהוי האוכלוסיה הנזקקת לסיוע בתחום המזון
• בכ-61% מהרשויות שהשתתפו בסקר גורמי הרווחה מאתרים נזקקים למזון באמצעות פנייה לעובדים סוציאליים במחלקות הרווחה, בעזרת מתנדבים שפועלים בשטח הרשות ובאמצעות מידע שמתקבל מאנשי הקהילה. מ-7% מהרשויות נמסר כי אין פעילות יזומה לאיתור נזקקים בתחום המזון. 14% מהרשויות השיבו כי הן מפרסמות מידע על ארגונים המסייעים בתחום המזון שפועלים בתחומן.

חלק ה': סיוע תקציבי
• ב-12 מהרשויות (33%) עומד לרשות מחלקת הרווחה תקציב לסיוע בתחום המזון. במקצת הרשויות התקציבים מיועדים לתמיכה בעמותות הפועלות ברשות בתחומים שונים, לאו-דווקא בתחום המזון. בשאר הרשויות אין תמיכה תקציבית בארגונים. יש רשויות שמסייעות בהקצאת מבנה, בהקצאת רכב להובלות, בהפניית מתנדבים או בפרסום עמותות הפועלות בתחום.
פירוט ממצאי הסקר
1. נתונים על הרשויות שהשתתפו בסקר
בסקר השתתפו 40 רשויות מקומיות בפילוח שלהלן:
 20 עיריות (50% מכלל הרשויות שהשתתפו בסקר), בהן אחת מהמגזר הערבי וכל השאר מהמגזר היהודי או עיריות מעורבות (כגון ירושלים וחיפה);
 14 מועצות מקומיות (35% מכלל הרשויות שהשתתפו), בהן תשע מהמגזר הערבי וחמש מהמגזר היהודי;
 שש מועצות אזוריות (15% מכלל הרשויות שהשתתפו);
חלוקה לפי מגזר:
 30 רשויות מהמגזר היהודי ורשויות מעורבות (75%);
 עשר רשויות מהמגזר הערבי (25%).
להלן פילוח הרשויות שהשתתפו בסקר לפי אשכול סוציו-אקונומי:
תרשים 1: רשויות מקומיות שהשתתפו בסקר בפילוח לפי אשכול סוציו-אקונומי (%)

הרשויות התבקשו לציין את מספר הנזקקים בתחום המזון המוכרים במחלקות הרווחה שלהן. חלק מהרשויות מסרו את מספר המשפחות הנזקקות לסיוע בתחום המזון המוכרות לשירותי הרווחה, וחלק ציינו את מספר אנשים הנזקקים המוכרים לשירותי הרווחה. לפיכך, ועקב אי-אחידות בנתונים שהתקבלו, לא חושב שיעור הנזקקים המוכרים ברשויות שהשתתפו בסקר. להלן טבלת הנתונים המסכמת את נתוני הרשויות שהשתתפו בסקר:

טבלה 1: נתונים על הרשויות שהשתתפו בסקר בנושא הביטחון התזונתי
מספר שם הרשות אשכול סוציו-אקונומי מספר התושבים מספר האנשים/ המשפחות הזקוקים לסיוע בתחום המזון המוכרים למחלקת הרווחה
1 אבן-יהודה (מ"מ ) 8 11,132 כ-150 איש
2 אור-יהודה 5 34,664 ---
3 אפרת (מ"מ) 6 7,454 100 משפחות
4 באר-טוביה (מ"א ) 6 23 יישובים, 20,000 תושבים כ-100 משפחות
5 בית-ג'ן (מ"מ) 3 10,666 100 איש
6 בת-ים 6 130,377 3,000
7 גבעתיים 9 54,035 400 איש
8 גוש-עציון (מ"א) 5 14 יישובים, 15,000 תושבים 250 איש
9 ג'לג'וליה (מ"מ) 3 8,651 250 איש
10 דימונה 4 32,565 2,500 איש
11 זבולון (מ"א) 6 14 יישובים, 11,500 תושבים 45
12 זיכרון-יעקב (מ"מ) 7 19,485 150 איש
13 חדרה 6 81,491 2,000 איש בחגים
14 חיפה 7 268,215 826 משפחות
15 טבריה 5 41,734 300 איש
16 טירת-כרמל 5 18,584 100 משפחות
17 יבנה 6 33,212 כ-1,000 משפחות בחגים
18 ירושלים 4 788,052 לא ידוע
19 כסרא-סמיע (מ"מ) 3 7,482 200 איש (כ-50 משפחות)
20 כפר-יונה (מ"מ) 6 18,822 300 משפחות וקשישים

המשך הטבלה:
מספר שם הרשות אשכול סוציו-אקונומי מספר התושבים מספר האנשים/ המשפחות הזקוקים לסיוע בתחום המזון המוכרים למחלקת הרווחה
21 כפר כאבול (מ"מ) 3 12,413 400 איש
22 מזרעה (מ"מ) 3 3,400 250 איש
23 מטה אשר (מ"א) 6 32 יישובים, 22,200 תושבים 42 איש
24 חבל מודיעין 8 76,466 כ-800 (200 משפחות)
25 מרחבים (מ"א) 5 16 יישובים, 10,800 תושבים 25 איש
26 משהד (מ"מ) 2 7,196 250 משפחות
27 נהרייה 6 51,749 50 קשישים מדי חודש
28 ערערה (מ"מ) 3 22,552 500 משפחות
29 פוריידיס (מ"מ) 3 11,000 300 משפחות
30 הקריות --- --- 200 איש
31 קריית-אתא 6 51,468 350 איש
32 קריית-טבעון (מ"מ) 9 16,667 80 משפחות
33 ראש-העין 6 39,215 600 משפחות
34 רהט 1 53,095 4,500 איש
35 רמת-גן 8 145,875 ,1500 איש
36 שגב-שלום (מ"מ) 1 7,739 100 משפחות
37 שדרות 5 21,070 300 משפחות
38 שהם 8 18,681 5 משפחות
39 שפיר (מ"א) 4 14 יישובים, 9,400 תושבים 150 משפחות בחגים
40 תל אביב 8 404,336 כ-5,000 (כ-2,900 בתי-אב, גם בחגים)

פרק א': אופי שיתוף הפעולה בין גורמי הרווחה ובין עמותות וארגונים המסייעים לאוכלוסיה הנזקקת בתחום המזון
2. אופן הסיוע של מחלקות הרווחה בתחום חלוקת מזון לנזקקים
הרשויות נשאלו אם בפעילותן בעבור אוכלוסיה נזקקת נכלל סיוע בתחום המזון, ואם כן - באיזה אופן הוא ניתן. נמצא כי בכל הרשויות שהשתתפו בסקר שירותי הרווחה מסייעים באופן כלשהו לנזקקים בתחום המזון. הסיוע של גורמי הרווחה אינו ישיר, אלא ניתן באמצעות עמותות וארגונים פרטיים הפועלים בתחומי הרשות. על-פי רוב פעילות מחלקת הרווחה מסתכמת בתיווך בין הנזקקים לבין העמותות הפועלות בתחום. אחת מהרשויות שהשתתפו בסקר השיבה כי היא מפעילה מערך מטעמה שבמסגרתו בין היתר מחלקים מזון לנזקקים.
מהנתונים שהתקבלו עולה כי מחלקות הרווחה ברשויות מסייעות בדרכים האלה:
- על-פי רוב מחלקות הרווחה מתווכות בין הארגונים הפועלים בתחום לבין הנזקקים באמצעות ניהול רשימות של נזקקים ומסירתן לארגונים.
- לעתים גורמי הרווחה קובעים מי זכאי לסיוע בתחום המזון וייכלל ברשימות המועברות לעמותות ולארגוני הסיוע.
- במקרים מסוימים גורמי הרווחה נותנים לזכאים לסיוע הפניה לעמותות העוסקות בחלוקת מזון.
- לעתים גורמי הרווחה מסייעים באיתור נזקקים בתחום המזון, בדרך כלל באמצעות ההיכרות של עובדים סוציאליים עם משפחות ויחידים נזקקים, ולפעמים נעשים מאמצים לאתר נזקקים באמצעות מתנדבים, רבנים, אנשי הקהילה וכו'.
דרכי סיוע נוספות שציינו הרשויות: גיוס ארגונים, עמותות ותורמים ושמירה על קשר עמם; עזרה בחלוקת מזון, כגון הקצאת רכב לחלוקה, ארגון מקום חלוקה ומתן שירותי משרד (פקס, טלפון). בכמה רשויות ציינו גורמי הרווחה כי ביכולתם לתת עזרה תקציבית לנזקקים בתחום המזון במקרי מצוקה קשים במיוחד.

3. אופן ההתקשרות של מחלקות הרווחה ברשות המקומיות עם עמותות וארגוני סיוע בתחום המזון
ברשויות פועלים ארגונים ועמותות המסייעים לאוכלוסיה הנזקקת בתחום המזון. לפי תשובות הרשויות הארגונים הבולטים הם הקרן לידידות והעמותת "צדק איסלאמי", "עזר מציון", "אשל ירושלים", "לתת" וחב"ד.
מתשובות הרשויות מהמגזר הערבי שהשתתפו בסקר עולה כי ברשויות המגזר יש מחסור חמור בגופים מסייעים ובמשאבים בתחום המזון.
ברשויות מעטות מעורבים בסיוע בתחום המזון גם תלמידי בתי-הספר, גופים פרטיים (כגון מכולת מקומית או בנק), מתנדבים ועובדי המועצה, אשר פועלים בתחום מיוזמתם ואינם קשורים לעמותה או לארגון מסייע כלשהו.
ברוב הרשויות אין התקשרות רשמית מסודרת עם עמותות וארגונים המסייעים בתחום המזון.
רק 14 רשויות (כ-35% מהרשויות שהשתתפו בסקר) השיבו על השאלות בנושא אופן ההתקשרות של הרשות עם עמותות וארגונים המסייעים בתחום המזון וציינו קריטריונים שנקבעו להתקשרות כזאת.
מהתשובות של מחלקות הרווחה עולה כי רק שש רשויות (15% מכלל הרשויות שהשתתפו) מתקשרות בחוזה או בהסכם כתוב עם עמותות המסייעות בתחום המזון בתחומן. ברשות אחת - עירייה - שירותי הרווחה חתמו על חוזה עם שתי עמותות שנותנות שירותי סיוע בתחום המזון. יצוין כי מדובר בחתימה על חוזה ל"קניית שירות" מהעמותה, ולא על חוזה הקובע את אופן פעילותה ברשות. החוזה נחתם לתקופה של שנה תקציבית אחת. בעירייה מציינים כי בעיר פועלות מאות עמותות בתחום המזון.
בעירייה אחרת מתקיימת פעילות סיוע בתחום המזון באמצעות מחלקת הרווחה בתקופת החגים, ורק בתקופה זו נחתם חוזה בין מחלקת הרווחה ובין העמותה המסייעת בדבר אופן הסיוע.
בשאר הרשויות גורמי הרווחה אינם מתקשרים עם עמותות באמצעות חוזה.
כאמור, בארבע רשויות (10% מכלל הרשויות שהשתתפו בסקר) ההתקשרות היא בהסכם כתוב, ובארבע רשויות בהסכם בעל-פה.
משתי רשויות (5%) נמסר שבמחלקת הרווחה מחתימים את פעילי העמותות והארגונים על שמירת סודיות בדבר זהות הנזקקים.
ברוב המקרים ציינו הרשויות כי הקשר עם העמותות נעשה בהתקשרות ישירה של עובד סוציאלי ממחלקת הרווחה של הרשות עם הארגון.
להלן כמה דרישות ששירותי הרווחה מציבים בפני עמותה או ארגון כתנאי לשיתוף פעולה:
- שיתוף פעולה מלא ושקיפות;
- שמירה על סודיות בדבר זהות הנזקקים;
- חלוקת מזון איכותי וכשר;
- התאמת המשאבים והסיוע שהארגון או העמותה נותנים לצורכי האוכלוסיה הנזקקת (למשל מזון מיוחד לתינוקות או לקשישים, אפשרות חלוקת מזון לבית של נכה).
חלק מהרשויות ציינו כי נעשית בדיקה אם עמותת הסיוע רשומה ביחידת רשם העמותות.

פרק ב': הפניית נזקקים לקבלת סיוע בעמותה הפועלת בתחום המזון וקביעת קריטריונים לזכאות
4. הפניית נזקקים ממחלקת הרווחה לעמותה או לארגון
על השאלה האם ניתנת הפניה לנזקקים ממחלקת הרווחה לעמותה או לארגון המסייע בתחום המזון השיבו 38 רשויות. לא בכל הרשויות מחלקות הרווחה נוהגות לתת לנזקקים הפניה לעמותות המחלקות מזון. ב-14 רשויות (כ-36% מהרשויות שהשתתפו בסקר) שירותי הרווחה אינם נותנים הפניה כזאת.
הסיבות העיקריות לכך:
- שירותי הרווחה אינם רואים את עצמם אחראים למתן סיוע בתחום המזון (כאמור, לא מוטלת חובה על שירותי הרווחה לסייע בתחום זה).
- שירותי הרווחה אינם מנהלים קשרים פורמליים עם העמותות ולכן אנשי הרווחה אינם נותנים לנזקקים למזון הפניות אלא רק מידע על קיום הארגונים המסייעים.
- שירותי הרווחה אינם מעוניינים ליצור תלות של הנזקקים בשירות זה, בין היתר כדי לעודד את חזרתם לשוק העבודה.
- תהליך מתן ההפניות יוצר עומס רב על שירותי הרווחה.
מהרשויות נמסר כי פעמים רבות הנזקקים עצמם פונים לעמותות שמחלקות מזון ואינן עובדות בשיתוף עם מחלקת הרווחה.
בתרשים מס' 2 מוצג פילוח הרשויות לפי אלה שנותנות הפניה לגורמים מסייעים ואלה שאינן עושות זאת.
תרשים 2: מתן הפניה ממחלקת הרווחה ברשות המקומית לעמותות המסייעות בתחום המזון
(%)

5. הקריטריונים של שירותי הרווחה למתן הפניה או לקביעת נזקקות לסיוע בתחום המזון
כאמור, בחלק מהרשויות שירותי הרווחה אינם נותנים הפניה לקבלת מזון. עם זאת, במקצתן יש קריטריונים לזכאות לקבלת סיוע כזה. ייתכן שלפי קריטריונים אלו הרשויות מכניסות את הנזקקים לרשימות שנמסרות לגופים המסייעים.
מהקריטריונים שמחלקות רווחה ברשויות ציינו: רמת ההכנסה לנפש; מצב בריאותי; מצב משפחתי (משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים); ניצולי השואה; עולים חדשים; חוות דעת של עובד סוציאלי. כמעט בכל הרשויות ציינו כמה קריטריונים שלפיהם אפשר לקבוע נזקקות בתחום המזון (28 רשויות השיבו על שאלה זו).
בתרשים מס' 3 שלהלן מוצגים הקריטריונים למתן הפניה לקבלת סיוע בתחום המזון:
תרשים 3: קריטריונים שמובאים בחשבון בקביעת זכאות לקבלת סיוע מעמותות וארגונים בתחום המזון (%)

הקריטריון הבולט ביותר שמובא בחשבון בקביעת זכאות לקבלת סיוע בתחום המזון הוא רמת ההכנסה לנפש, ואחריו המצב הבריאותי והמצב המשפחתי. בחלק מהרשויות מובא בחשבון אסון שהמשפחה חוותה, כגון מות בן המשפחה או שרפה.
ב-18% מהרשויות צוין כי הזכאות לסיוע בתחום המזון נקבעת על-ידי עובד סוציאלי על בסיס מידע שיש לו על הנזקק, ולא לפי קריטריונים קבועים, אלא כל מקרה נבחן לגופו. רק בשתי רשויות (7% מהרשויות שהשיבו על שאלה זו) ענו כי כל מי שמבקש סיוע בתחום המזון מקבל אותו, ללא בדיקת עמידה בתנאים.

6. הבדלים בין שגרה לחגים בזכאות לקבל סיוע בתחום המזון
על השאלה "האם ישנם הבדלים בקריטריונים לזכאות לקבלת סיוע בתחום המזון באופן יומי / שבועי ולזכאות לקבלת סיוע בתחום המזון בחגים" השיבו 37 רשויות.
כמחצית מהרשויות שהשיבו על השאלה הזאת, 18 רשויות, השיבו עליה בחיוב: בשגרה הסיוע ניתן בעיקר לנזקקים ביותר, המקבלים טיפול אינטנסיבי ממחלקות הרווחה, ולעומת זאת בחגים נכנסים לרשימות המועברות לעמותות ולארגונים המסייעים כל הפונים למחלקות הרווחה המבקשים לקבל סיוע בתחום המזון, ככל שהדבר אפשרי מבחינת המשאבים העומדים לרשות המסייעים.
ברשויות מסבירים כי בחגים היקף חלוקת המזון לנזקקים גדול מהיקף החלוקה בימי חול. הדבר מתאפשר בעיקר בזכות מבצעי התרמה גדולים ואינטנסיביים שארגונים ועמותות עורכים בציבור הרחב (ארגון סלי מזון בחנויות, איסוף תרומות כספיות וכו'). עם זאת, חלק מהרשויות ציינו כי בחגים הביקוש לסלי מזון גדול כל כך שלעתים אין די מזון לכל הפונים.
רשות מקומית אחת מסרה כי בחגים עומד לרשות מחלקת הרווחה מקור תקציבי למתן סיוע בתחום המזון.
בשלוש רשויות לא מחולק מזון דרך קבע, אלא בתקופת החגים בלבד.
19 רשויות מסרו כי אין הבדלים בין החגים לימי חול בקריטריונים למתן הפניה לעמותת סיוע בתחום המזון.
יצוין כי מדובר בסיוע שניתן על-ידי עמותות וארגונים העומדים בקשר עם שירותי הרווחה.

7. בדיקת הזכאות לסיוע
הרשויות התבקשו להשיב כל כמה זמן נבדקת הזכאות לסיוע בתחום המזון. 34 רשויות ענו על שאלה זו, ולהלן סיכום תשובותיהן.
טבלה 2: תקופת הזכאות לסיוע
בדיקת זכאות מספר הרשויות שיעור מכלל הרשויות שהשיבו
כל רבעון 6 18%
כל חצי שנה 7 20%
כל שנה 5 15%
לפי הצורך 13 38%
הזכאות ניתנת רק בתקופת החגים 3 9%
סך הכול 34 100%
ב-43% מהרשויות נבדקת הזכאות לסיוע בתחום המזון בכל פרק זמן מוגדר, משלושה חודשים עד שנה, ואילו ב-38% מהרשויות הזכאות נבדקת לפי הצורך. בכ-9% מהרשויות הזכאות ניתנת רק בתקופת החגים.

8. מניעת כפילות בקבלת סיוע בתחום המזון
34 רשויות השיבו על השאלה אם וכיצד הן מנסות למנוע כפילות בקבלת סיוע בתחום המזון. מהתשובות עלה כי בכמחצית מהרשויות (52%) גורמי הרווחה משתדלים למנוע כפילות במתן סיוע בתחום המזון, שעלולה לגרום לכך שמשפחה אחת תקבל סיוע על חשבון משפחה אחרת.
עם זאת, 30% מהרשויות השיבו כי אי-אפשר למנוע כפילות, וב-18% מהרשויות המדיניות היא שלא למנוע כפילות.
תשובות הרשויות סוכמו לפי הקטגוריות שלהלן.
טבלה 3: ניסיון למנוע כפילות במתן סיוע בתחום המזון
מספר הרשויות שיעור מכלל הרשויות שהשיבו
הפניה רק לגוף אחד המחלק מזון 9 26%
בדיקת רשימות של מחלקות הרווחה מול הרשימות של הארגונים הפועלים בשיתוף הרשות 9 26%
אין אפשרות למנוע כפילות 10 30%
מדיניות הרשות היא שלא למנוע
מהמשפחות לגשת לכמה גופים מסייעים 6 18%
סך הכול 34 100%

פרק ג': אופן חלוקת מזון לנזקקים ברשויות
9. אופן חלוקת המזון ברשויות
הרשויות נשאלו באיזה אופן נעשית חלוקת המזון לנזקקים בתחומן.
מהנתונים שהתקבלו עולה כי על-פי רוב חלוקת המזון נעשית במשלוח חבילות מזון לבתי הנזקקים או בחלוקת תלושי מזון. כמו-כן מחולקים מוצרי מזון בנקודות המיועדות לכך וניתן סבסוד לארוחות או מתאפשרת רכישת מזון במחירים מופחתים או מסובסדים.
מעירייה אחת נמסר כי חלוקת מזון נעשית דרך מכולת מקומית המסייעת לנזקקים המופנים אליה משירותי הרווחה.
בתרשים מס' 4 מוצגים נתונים על הדרכים העיקריות לחלוקת מזון שצוינו במחלקות הרווחה של הרשויות שהשתתפו בסקר.

תרשים 4: דרכי חלוקת המזון לנזקקים ברשויות (%)

פרק ד': איתור וזיהוי הנזקקים לסיוע בתחום המזון
10. פעילויות להגברת מודעות הנזקקים לאפשרויות הסיוע בתחום המזון ומנגנון בקרה שנועד להבטיח כי אין נזקקים למזון ברשות
הרשויות נשאלו אילו פעולות הן נוקטות להגברת המודעות בקרב הנזקקים לאפשרויות הסיוע בתחום המזון וכדי להבטיח שאין בתחומן אנשים נזקקים שאינם מקבלים כל סיוע בתחום זה. על שאלה זו השיבו 28 רשויות. ייתכן שהסיבה לשיעור המשיבים הקטן היא שבחלק מהרשויות גורמי הרווחה אינם רואים את עצמם אחראים לחלוקת מזון ולא נעשות בהן פעולות יזומות בתחום זה. מהנתונים שהתקבלו מהרשויות שהשיבו על שאלה זו עולה כי בכ-61% מהן גורמי הרווחה מאתרים נזקקים למזון באמצעות פניות לעובדים סוציאליים במחלקות הרווחה, בעזרת מתנדבים שפועלים בשטח הרשות ובאמצעות מידע שמתקבל מרבנים ומאנשי קהילה אחרים.
תשובות הרשויות סוכמו בטבלה שלהלן.

טבלה מס' 4: איתור נזקקים למזון
מספר הרשויות שיעור מכלל הרשויות שהשיבו
איתור נזקקים על-ידי עובדים סוציאליים, מתנדבים, רבנים ואנשי הקהילה 17 61%
אי-אפשר להבטיח שאין נזקקים למזון שאינם מוכרים למערכת 4 14%
פרסום מידע על ארגוני סיוע בתחום המזון 4 14%
אין פעילות יזומה לאיתור נזקקים 2 7%
ארגוני הסיוע פועלים ברשות תחת קורת גג אחת המוכרת לתושבים 1 4%
סך הכול 28 100%

פרק ה': סיוע תקציבי
11. סיוע תקציבי לעמותות
הרשויות נשאלו אם הן מסייעות תקציבית לעמותות מזון שפועלות בתחומן. 36 רשויות השיבו על שאלה זו. ב-12 מהן עומד לרשות מחלקת הרווחה תקציב מסוים לסיוע בתחום המזון. במקצת הרשויות התקציבים מיועדים לתמיכה בעמותות הפועלות ברשות בתחומים שונים, לאו-דווקא בתחום המזון.
בשאר הרשויות אין תמיכה תקציבית בארגונים. יש רשויות שמסייעות באמצעות הקצאת מבנה, הקצאת רכב להובלות, הפניית מתנדבים ופרסום עמותות הפועלות בתחום.

12. סוגיות נוספות
הרשויות התבקשו להעלות סוגיות רלוונטיות נוספות שיש להביא בחשבון בדיון על מתן סיוע בתחום המזון. להלן סיכום הממצאים:
רשויות רבות טענו כי על המדינה לקבל עליה אחריות לביטחון התזונתי של תושביה ולהסדיר את מתן הסיוע לנזקקים. מהרשויות ציינו כי שירותי הרווחה אינם אחראים לתחום הסיוע במזון לנזקקים. מתשובת הרשויות עלה כי מעורבות שירותי הרווחה בתחום חלוקת המזון יוצרת תלות באוכלוסיה הנזקקת ומביאה לידי כך שחלק מהנזקקים דורשים את הסיוע ואף היו אירועים אלימים על-רקע זה.
ברוב הרשויות גורמי הרווחה מדגישים את החשיבות של מתן כלים לנזקקים לצאת ממעגל העוני, ולא רק כלים להתמודד עם העוני, קרי - יש לעזור לאנשים להיות עצמאיים ולא ליצור בהם תלות בגורמי הרווחה או בעמותות הסיוע.
כמו-כן צוין שיש לשקול מתן סיוע כספי למובטלים ולאנשים ללא אמצעים כלכליים (למשל למי ששכרם אינו הולם את צורכיהם). הרשויות ציינו כי המוסד לביטוח הלאומי צריך לשקול את הגדלת הקצבאות לנזקקים כך שלמשל הנזקקים למזון יוכלו לבחור בעצמם את המזון המתאים להם.
לפי הגורמים המקצועיים ברשויות, כיום פועלים מאות ארגונים ועמותות המחלקים מזון לנזקקים. ארגונים אלו פועלים ללא קריטריונים קבועים, וחלוקת המזון על-ידיהם נעשית באופן לא מבוקר. נטען כי אם יש כוונה להמשיך להישען על העמותות בחלוקת מזון לנזקקים, על המדינה לאסוף מידע על היקף הפעילות של העמותות ולתת תמיכה תקציבית הן למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות המסייעות בחלוקת המזון לנזקקים והן לעמותות עצמן. כמו-כן, על המדינה לקבוע קריטריונים ברורים בתחום זה בנושאים כגון:
- התנהלות הרשויות כלפי העמותות;
- איכות המזון;
- התאמת מוצרי המזון לצורכי האוכלוסיה הנזקקת (למשל מזון מיוחד לתינוקות או לקשישים);
- קביעת מנגנון חלוקה אחיד (חלוקה לבתי הנזקקים, באמצעות כרטיסים מגנטיים או תלושים, הגדרת סל מוצרים קבוע וכו');
- הקמת גוף מרכזי אחד שיסדיר את הפעילות בתחום.