"משפורסמו הדברים ברשת האינטרנט, הם חשופים לעיני כל. משכך, המעשה שבבסיס התביעה בוצע בכל מקום. המבקשים רשאים היו, על כן, להגיש תביעתם לכל מחוז שיפוט בארץ". כך קובעת (יום ד', 28.3.12) שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור.
שמחה יעקובוביץ הגיש תביעת לשון הרע נגד יוסף זיאס, בטענה שהלה הוציא את דיבתם בפני גורמים בארץ ובחו"ל באמצעות מכתבים ובפרסומים באינטרנט. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, אך זיאס ביקש להעביר אותה לירושלים, מקום מגוריו. עוד טען, כי אחר שלא צוין מקום ספציפי שבו נעשתה העוולה הנטענת, הרי שלפי התקנות יש לדון בה בירושלים. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה, אך נאור קיבלה את ערעורו של יעקובוביץ.
לדברי נאור, ניתן ללמוד על הסמכות המקומית בנוגע לפרסומים באינטרנט מפסק דין של הנשיא אהרן ברק בנושא העיתונות הכתובה. שם נקבע, כי מאחר שהעיתון מופץ גם בירושלים - ניתן להגיש את התביעה גם בעיר זו. "כפי שבעניין קים - בית משפט קונה סמכות משום שגם במחוז שיפוטו הופץ העיתון ובו הפרסום שבבסיס התביעה, כך גם בענייננו - בית המשפט במחוז מרכז קונה סמכות לדון בתביעה משום שגם במקום מושבו בוצע הפרסום באינטרנט", אומרת נאור.
נאור מוסיפה: "בתי המשפט אינם מייחסים משמעות מופרזת כיום לשאלת הסמכות המקומית, בשים לב למימדיה של מדינת ישראל, ולפיכך למרחק הקטן באופן יחסי בין מחוזות השיפוט השונים. חבל שהמשיב עשה 'עניין' משאלת הסמכות המקומית". זיאס, שיוצג בידי עו"ד יהונתן צבי, חויב בהוצאות חריגות בסך 30,000 שקל. את יעקובוביץ ייצגו עוה"ד יוסי עבאדי וציפי וייס ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה