רובנו יודעים - או לפחות מאמינים בכך - שלחץ נפשי ודיכאון משפיעים גם על המצב הפיזי של הגוף ועל היכולת שלו להילחם במחלות, אך מדעני רפואה רבים עדיין אינם משוכנעים כי כך הדבר - האם המוח יכול לגרום להשפעה ישירה על מערכת החיסון?
בשנים האחרונות, מדווח ה'ניו-יורק טיימס', הצטבר מידע רב המצביע על כך, שאכן הפסיכולוגיה יכולה להשפיע על הביולוגיה. מחקרים הראו למשל, כי בני אדם אשר סבלו מדיכאון, נמצאים בקבוצת סיכון גובה למחלות לב ומחלות נוספות.
מחקרים אחרים הראו, כי הפצעים מחלימים לאחר זמן רב יותר בקרב נשים אשר מטפלות בחולי אלצהיימר, מאשר בנשים אחרות אשר אינן חוות את רמת המתח כתוצאה מהטיפול. עוד הראו מחקרים נוספים, כי בני אדם אשר נמצאים תחת לחץ, נמצאו רגישים יותר להתקררויות ולשפעת, וחוו סימפטומים רבים יותר לאחר שחלו.
"זו הפעם הראשונה שהמוח נכנס לתמונה", דבריו של דר' ריצ'רד ג'יי דייווידסון, מנהל מעבדת אוניברסיטה ומחבר ראשי של הדוח, אשר פורסם על-ידי האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים.
במהלך משימה אשר דרשה התנסות ברגשות שליליים, פעילות חשמלית רבה יותר של החלק הקדמי של קליפת המוח, הביאה לחולשה של מערכת החיסון בבדיקות שנערו לאחר 6 חודשים, כאשר נמדדה רמת הנוגדנים בזריקת שפעת, כך על-פי ממצאי המחקר. פעילות רבה יותר בצד השמאלי של המוח נקשרה לתגובה חזקה יותר של מערכת החיסון.
במחקרים קודמים מצאו החוקרים, כי אזורים בחלק הימני של המוח פעילים במהלך תגובות רגשיות הקשורות לכעס, פחד ועצב. החלק השמאלי פעיל יותר בתחושות חיוביות יותר, כגון התלהבות ואופטימיות.
ג'ניס קיקולט-גלסר, פרופ' לפיזיקה באוניברסיטה לרפואה באוהיו ומומחית בנושא מערכת החיסון, אמרה כי המחקר החדש הוא "אחד מהעדויות הטובות ביותר שנראו עד כה".
פרופ' קיקולט-גלסר הוסיפה, כי המחקר מקשר את ההתנהגות בחיי היומיום למה שעובר על הגוף מבחינה פיזיולוגית, וכי השניים מושפעים האחד מהשני. (האם כעת כאשר בני האדם יהיו מודעים לכך - דאגתם לבריאותם תגבר וכתוצאה מכך תגביר את סיכוייהם ללקות במחלות?; ה.פ.)
במחקר השתתפו 52 נשים בגילאים 57-60, אשר התבקשו לחשוב ולכתוב על אירועים חיוביים ושליליים בחייהן. הנשים היו חלק ממחקר ארוך טווח, אשר נערך בקרב בוגרי בתי ספר תיכוניים מ-1957.
בתחום החשיבה החיובית - הנשים התבקשו להיזכר, במשך דקה, בחוויות של אושר רב ושמחה, במיוחד בזמנים טובים במהלך חייהן. אז, התבקשו הנשים במשך 5 דקות לכתוב על אותן חוויות. בחלק השלילי של המחשבות, התבקשו הנשים לעשות את אותה מטלה, כאשר מדובר בחוויות אשר גרמו לעצב רב, פחד וכעס, בזמנים קשים בחייהן.
פעילות חשמלית של קליפת המוח הקדמית, אזור הידוע כאחראי על הרגשות, הוקלט על-ידי אא"ג (רישום מוח חשמלי) בעוד הנשים חשבו על חוויותיהן ולאחר שרשמו אותן. לאחר מכן, ניתן למשתתפות חיסון נגד שפעת.
לאחר 6 חודשים נמצא, כי הנחקרות אשר הראו פעילות רבה ביותר באזור הימני של קליפת המוח הקדמית, היו גם אלה בעלות הנוגדנים המעטים ביותר. פעילות מוחים במהלך מחשבות על רגשות חיוביים לא נקשרו לשינויים במערכת החיסונית.
דר' דייווידסון אמר, כי לא ברור מהם הגורמים האחראים לשינויים בפעילות המוחית והמערכת החיסונית, אך השפעות גנטיות וסביבתיות עשויות לשחק תפקיד. אך עדיין, הוסיף ואמר, הממצאים מעלים רמזים ומראים אולי, כיצד מצבי הרוח של בני האדם עשויים להשפיע על הסיכוי לחלות במחלות. הפעילות הימנית במוח, לדוגמא, תקשורת עם סוגים מסויימים של תאים חיסוניים ומתח נראים כמשנים את תפקוד הדופמינים (מעבירי המסרים; ה.פ.). בנוסף, פעילות קליפת המוח הקדמית הימנית פועלת בצורה הדדית עם המערכת ההיפותלמית (אזור במוח המפקח על מערכת העצבים; ה.פ.), מה שקשור בעצם למערכת החיסון.
למרות כל זאת, אומר דר' דייווידסון, אין עדיין עדות לכך שסרטן נגרם כתוצאה מרגשות שליליים או מצבי רוח רעים, ומחלות רבות עשויות שלא להיות מושפעות משינויים עצביים וממצבי רוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה