חזרה לבית החולים האישה ההרה אשר ברחה כי חששה שתינוקה יילקח על-ידי לשכת הרווחה

לפני הצהריים ברחו אישה הכורעת ללדת ובעלה, מבית החולים "שערי צדק" בירושלים, משום שהם חששו כי לשכת הרווחה תיקח מהם את התינוק עם היוולדו. 3 ילדיהם הקודמים נלקחו מהם.

סמוך לשעה 14:00 שבו בני הזוג לבית החולים, זאת לאחר שהובטח להם על-ידי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, כי תינוקם לא יילקח לפני בירור בבית המשפט.

האישה ויולה חביבי (37), ובעלה חיים, שהו בשבועות האחרונים במאהל "עוללים בשבי" ליד משכן הכנסת, ליד מאהל האמהות החד הוריות. המאהל מייצג הורים לילדים הנלקחו בעל כורחם ממשפחותיהם.

חיים חביבי, הבעל, אמר לגלי צה"ל ממקום המסתור: מצבה מאוד גרוע. היא מדממת, ועומדת ללדת בכל רגע. ייתכן מאוד שאני איילד את הילד, אלא אם כן נצליח להגיע למאהל חזרה. היא צריכה ללדת כל רגע. באו לבית חולים פקידות סעד ומשטרה ונאלצנו לברוח.

הבטיחו לנו מראש שלא יגעו בילד, אבל כשהגענו לבי"ח התבררה לנו תמונה אחרת, שיש כאן פקידות סעד ומשטרה. ואישתי מגיעה מהמאהל ורואה שהיא לא יכולה ללדת בביטחה, אז כדי להגן על הילד שלה היא תעשה הכל.

מתברר לצערי שבי"ח זה לא המקום הכי בטוח ללדת בו. מצב זה משאיר אותנו בבלבול וייאוש, אין למי לפנות, אנחנו לא יודעים מה לעשות.

אנחנו נמצאים בסמוך למקום מאוד רגיש מבחינה ביטחונית אך בתוך גבולות מדינת ישראל. אנחנו רוצים לדאוג לשלום הילד.

אנחנו מנסים להגיע למאהל, כדי ששם ידאגו לה. אם יבטיחו לנו שלא יקחו את הילד, נלך לבי"ח.

אנחנו ההורים הכי טובים בעולם, הילדים שלנו זועקים שניקח אותם, לא עושים דברים רעים, והמשטרה מפחידה אותנו, מאיימת עלינו, מנתקת חשמל... למה? אסור לנו לדאוג לילדים שלנו?

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה: על-פי חוק הנוער חל איסור על פרטים מזהים בפרשה. תהליך הוצאת ילדים מבתיהם הוא תהליך ארוך וממושך בו מעורבים גופים רבים.... בסופו של דבר זוהי החלטה של בית משפט.... רק במידה והילד מצוי בסיכון גבוה בבית ההורים במקרים של הזנחה או התעללות, ואך ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות, אנו נאלצים להמליץ על הוצאת הילדים מהבית.

חיים חביבי אמר בתגובה לכך ממקום המיסתור: "אני אומר לך בפה מלא, כל התנאים שאמרת עכשיו, לא נוגעים בנו. אין בזה שמץ של אמת. אם לא תהיה ברירה, אני דוהר למאהל ושם יעזרו לה".

ויולה חביבי, האישה הכורעת ללדת אמרה: "אני מקווה שיהיה טוב, מרגישה שהולכת ללדת כל רגע. אין לאף אחד זכות לקחת את הילד. באוהל שם יהיה לי תמיכה, כולם תמכו בנו. יש לי גם דימום, וגם דלקת, ואם לא תהיה ברירה אני אלך לשמה, כי אין מקום אחר.

אני רוצה קודם כל לדאוג לשלום הילד. אני לא רוצה לפחד. היה לי חיים טובים, בעל וילדים, והכל לקחו. עכשיו אין לי כלום. למה להרוס משפחה יפה ומאושרת? עם כל הכאב וכל הצער, אני מקווה שאולי נצליח לשים סוף לעוונות".

כאמור, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה קרא לבני הזוג לשוב לבית החולים והבטיח: אני מכיר את המקרים האלה, ואת תושבי המאהל... אף אחד לא יקח את הילד. כל ילד שמוצא למסגרת כלשהי זה רק בהחלטת בית משפט. אנו מנסים לאתר אותם, פניתי לכמה גורמים. אני פונה אליהם ואומר: אף אחד לא יגע בילד, תגיעו לבית החולים. היא יכולה בשקט ושלווה ללדת, ואף אחד לא יתקרב לילד. אני מבטיח להם באופן אישי".

תגובת בית החולים:

ויולה חביבי, כלל לא כרעה ללדת. האישה הגיעה מיוזמתה לבית החולים, ולאחר שנבדקה לא נמצאה כמי שעומדת ללדת. כעבור זמן מה, לאחר שהמתינה לתוצאות הבדיקה, נעלמה מהמקום.

עמותת "עוללים בשבי": בישראל, יותר קל להרחיק ילד מהוריו מאשר להחרים את רישיון הנהיגה בגין מהירות מופרזת

בעמותת "עוללים בשבי" מציינים, כי וועדת מיוחדת שמינה שר העבודה והרווחה לבדוק את תפקודם של פקידי הסעד המוציאים ילדים מרשות הוריהם מצאה, כי במקרים רבים נלקחים ילדים מהוריהם לאימוץ ללא בדיקה הולמת, ומבלי שנשמרות זכויתיהם להליך נאות.

כך למשל מצאה הוועדה, בראשותו של דר' ישראל צבי גילת, כי להורים לא ניתנת אפשרות להיות מיוצגים על-ידי עורך דין, הפרוטוקולים של וועדות ההחלטה חסויים, לא ניתנת להורים הזדמנות לחקור את העדים המופיעים בפני הוועדה המחליטה על ניתוק ילד מהוריו.

במדינת ישראל יותר קל להרחיק ילד מהוריו מאשר להחרים את רישיון הנהיגה בגין מהירות מופרזת. אמרו בעמותה.

"כמה ילדים צריכים עוד להיפגע, להילקח באכזריות ממשפחתם, לאשפוז במוסד סגור?" שואלת יו"ר העמותה, רמית בר-איתן, בציינה שישום המסקנות של וועדת גילת, שהקים משרד הרווחה עצמו, מתעכב בגלל סכסוכי עבודה במשרד.

לאחרונה קבע השופט ש. בוקובסקי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון, כי פקידת סעד "גנבה ילד והעבירה אותו לאימוץ". בעקבות פסק הדין הנחרץ, התקיימה ישיבה דחופה של ועדת העבודה והרווחה בכנסת. בפני ועדת הכנסת העידה דר' מילי מסס, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית בירושלים והסבירה, כי אותם פקידים אשר ממונים על נטילת ילדים מהוריהם הם אלו אשר ממונים על יצירת הקשר וכי הדבר מביא לניגוד אינטרסים, ולאצבע קלה מדי על ההדק בלקיחת ילדים.

באותה ישיבה גילה גם דר' גילת, כי במשרד העבודה אין ועדה מייעצת אקדמית, ולכן במקרים רבים פעילותם של פקידי הסעד אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים המחקריים, ותורת הטיפול המודרנית. בר-איתן מדגישה כי מרבית פקידי הסעד סיימו את הכשרתם האקדמית לפני שנים רבות, ולכן הידע אותו הם מפעילים בשטח מיושן, ולפעמים אף סותר את הכלים המתקדמים לטיפול במשפחות במצוקה.

מתנדבי עמותת עוללים בשבי, הכינו את כל הציוד הנדרש לשם קיום לידה בטוחה במאהל.

"כל מה שאנחנו מבקשים הוא שתינתן למשפחה שמצבה הכלכלי כה קשה הזדמנות הוגנת להוכיח כי הם ראויים לגדל את ילדיהם". אומרת בר-איתן ומציינת, כי המשפחה אינה מתנגדת לבדיקה של מצבה, וכל שהיא מבקשת הוא שהבדיקה תהיה בהתאם לנהלים המסודרים עליהם החליטה ועדת גילת.