בג"ץ אישר: דחייה בראיונות להתמחות במשפטים

סטודנטים למשפטים יוכלו להתחיל בקיום ראיונות לקראת התמחות רק בשנת לימודיהם השלישית. כך קבע (יום ב', 26.3.12) בג"ץ, בדחותו עתירה נגד הכלל שקבע שר המשפטים, יעקב נאמן, בעקבות החלטת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.

אגודות הסטודנטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, המכללה האקדמית נתניה, הקריה האקדמית אונו והמרכז האקדמי למשפט ועסקים, ולשכת המסחר בתל אביב, עתרו נגד התיקון עליו חתם נאמן באוגוסט 2010. הן טענו, כי התיקון נוגד את חוק יסוד חופש העיסוק ואת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, פוגע באוטונומיה של המועמדים להתמחות, כובל אותם למאמניהם המיועדים ומונע מהם את זכותם לשפר את תנאי העסקתם. כל זאת - משום שיעמוד לרשותם רק פרק זמן קצר למציאת מקום התמחות.

המדינה ולשכת עורכי הדין הסבירו בתשובתן, כי בהליך הקבלה להתמחות היה קיים כשל שוק שהוביל לפגיעה באיכות ההתמחות, ולמספר רב של ביטולי התמחות על-ידי מועמדים זמן קצר לפני מועד תחילת ההתמחות. לדבריהן, דחיית מועד הראיונות משרתת את הצדדים כולם, ותיקנה את הפגמים שנוצרו במצב הקודם, בו החלו הראיונות כבר בתחילת השנה השנייה ללימודי המשפטים.

השופטת מרים נאור מציינת, כי בג"ץ הציע לעותרות למשוך את עתירתן, אך לא רק שהן סירבו - אלא בא-כוחן (עו"ד אליעד שרגא) אף העלה טענות נוספות. הדבר נעשה בניגוד להודעת השופטים, לפיה שמיעת הטענות הסתיימה, ונאור אומרת שהמדינה והלשכה התרעמו בצדק על התנהלות זו של שרגא.

לגופם של דברים אומרת נאור, כי לא מצאה ממש בכל הטענות שהועלו בעתירה. הלשכה היא הגוף המוסמך להתקין את התקנות בנוגע להתמחות, והיא לא חרגה מסמכות בו בעת קביעת התיקון הנדון. על הטענות בנוגע לקיצור זמן המו"מ בין המתמחים-לעתיד לבין מאמניהם, אומרת נאור:

"ראשית, מקובלת עלינו טענת המשיבים כי דחיית מועד הראיונות וריכוזם לתקופה קצובה, מאפשרת התאמה טובה יותר בין מועמדים למאמנים, כך שהצורך להחלפת מקום אינו משמעותי כבעבר. שנית, נחזור ונזכיר כי הסכמים יש לקיים ויש להניח כי עורכי דין ומועמדים להתמחות יעשו כן. אמירה כי אדם נקשר בהסכם להתמחות מתוך מחשבה ורצון שישמש לו כמעין 'ביטוח התמחות' והוא מוכן יהיה לנער חוצנו ממנו ברגע שתימצא לו חלופה טובה יותר, איננה אמירה לגיטימית ואינה עולה בקנה אחד עם חובת ניהול מו"מ בתום לב המוטלת על צדדים למו"מ".

נאור מוסיפה: "אם נתקלים מועמדים בקושי במציאת מקום התמחות, ייתכן בהחלט כי קושי זה נובע מסיבה אחרת, כגון מספר מועט מדי של מקומות להתמחות, ולא ממשך הזמן להרשמה. מקובלת עלינו טענת המשיבים כי כשל השוק ששרר בשוק, פגע באופן מצרפי, במועמדים להתמחות וגם במאמנים, וחייב את הלשכה להסדיר את מועדי הראיונות בכללים. תיקון הכללים עשוי בהחלט להביא להתגברות על כשל השוק. נוכח כל האמור לעיל, נסכם ונאמר כי ראוי היה לשמור את הטענות בדבר פגיעה בחופש העיסוק ובכבוד האדם לעניינים יפים מאלה".

העותרות חויבו בתשלום הוצאות בסכום חריג של 60,000 שקל, תוך שנאור שבה ומציינת שניתנה להן ההזדמנות למשוך את עתירתן. המדינה יוצגה בידי עו"ד ענר הלמן, ולשכת עורכי הדין - בידי עו"ד צבי אגמון.