עונש של חמש שנות מאסר שנגזר על אדם שהתעלל בילדיה של אשתו, משקף את חומרת מעשיו - ואולי אף מקל יתר על המידה. כך אומר (יום א', 25.3.12) שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן.
המערער הורשע בעסקת טיעון בעבירות של התעללות על-ידי אחראי, תקיפת קטין על-ידי אחראי וגרימת חבלה של ממש (מספר רב של עבירות) וכליאת שווא (מספר רב של עבירות). הוא הודה בהפעלת אלימות קשה כלפי שניים מילדיה של אשתו מנישואיה הקודמים, שהיו קטינים באותה עת. הוא טען בערעורו, כי בית המשפט המחוזי בירושלים לא התחשב בכך שבברית המועצות - בה גדל - אמצעים אלו נחשבו לראויים, ולא התחשב בתהליך ההפנמה שעבר מאז מעצרו.
בדחותו את הערעור אומר ג'ובראן: "התעללות ארוכת שנים בילדים חסרי ישע פוגעת לא רק בגופם אלא גם מצלקת את נפשם. אף מבלי שהוגשו תסקירי קורבן, ניתן להניח במידה גבוהה של וודאות, כי מסכת של כליאות, הרעבה, השפלה ואלימות פיזית לאורך כשבע שנים פגעה פגיעה קשה בילדים אלו, פגיעה אותה ודאי ישאו עוד שנים רבות".
ג'ובראן מותח ביקורת על נסיונו של המערער להטיל את האחריות על הילדים עצמם: "ילדים הם ילדים. יש ילדים רגועים יותר ויש רגועים פחות. בכולם יש לנהוג באחריות, מתוך דאגה לכבודם ולשלומם". הוא גם דוחה את טענתו בדבר התרבות בה גדל, באומרו שספק אם מעשיו היו נחשבים כענישה ראויה בכל תרבות שהיא. "בדומה, אין כל שחר לטענתו כי ניתן למצוא תימוכין למעשיו במקורות ישראל ובמסורת החינוכית מבית מדרשו של יאנוש קורצ'ק", מוסיף ג'ובראן.
לבסוף הוא דוחה את הטענה לפיה מדובר באדם נורמטיבי שהתנדב בקהילה: "מדובר באדם שביצע שורה ארוכה ביותר של מעשי התעללות מסוגים שונים כנגד שניים מבני חסותו ולאורך זמן. אדם שעושה מעשים כאלו אינו יכול לטעון כי הוא אדם נורמטיבי, ואינו יכול להיתלות במעשיו מחוץ לביתו, טובים ויפים ככל שיהיו, בכדי להצדיק את מעשיו בתוך ביתו פנימה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה