אין בהמלצות ועדת טרכטנברג כדי לפתור את בעיית הריכוזיות בשוק הגז הביתי, אשר גורמת לצרכנים לשלם כ-150 מיליון שקל עודפים בשנה. כך טוען (יום ב', 19.3.12) נייר עמדה של מכון ירושלים לחקר שווקים.
נייר עמדה ממליץ לפעול להגברת התחרותיות בשני מישורים מרכזיים: הגדלת היצע הגפ"מ כך שתתקיים אספקה של גז הזמינה בפני כל המתחרים, בהתאם לכמויות הנדרשות בעת רגיעה ובעת חירום. בהקשר זה בולט מקומו של הגז הטבעי, ופיתוחו כחלופה לגפ"מ גם ביחס לצרכנים הביתיים.
המכון סבור כי המונופול שיתקיים בתחום התשתיות של הגז הטבעי עלול להפחית את התחרות בתחום זה - בהינתן מחירים מפוקחים ואחידים, ולאור הבלעדיות הגיאוגרפית של כל חברה בעלת רישיון, בתוספת סוגיית קשרי הבעלות בין החברות. מנגד, ייתכן שעמידה על הפרדה בין מקטעי השיווק השונים תאפשר לספקי גז קטנים או חדשים להיכנס לשוק תוך צמצום התלות שלהם בבתי הזיקוק.
אמצעי נוסף להגדלת ההיצע טמון בהגדלת קיבולת האחסון של הגפ"מ והבטחת גישה חופשית למערך האחסון של הגפ"מ. הגדלת הקיבולת נחוצה לשם אחסון גפ"מ לעת חירום ולעתות מחסור על-מנת לאפשר רכישה של גז בעונות חלשות בהן מחיר הגז נמוך, כדי לאחסן אותו לקראת החורף.
אז למה אנחנו משלמים יותר?
* הקושי לעבור בין חברות גז.
* ספקי הגז הקטנים מתקשים להבטיח אספקת גז למעגל רחב של לקוחות בכל חודשי השנה. המחסור ניכר בחודשי החורף, בהם עולה הביקוש ל-70,000 טון בערך בשל השימוש הגובר בגפ"מ לצורכי חימום, לעומת כ-40,000 טון בחודשי הקיץ. החלוקה על-ידי בתי הזיקוק מתבססת על הנחיות ממשלתיות ומשמרת את נתחי השוק של החברות.
* חוסר חמור בכושר האחסון הכולל בארץ המספיק לצריכה של ימים ספורים בלבד, בייחוד בחודשי החורף, כאשר גובר הביקוש לגפ"מ. בהינתן קיבולת אחסון גדולה יותר, ניתן היה להגדיל את כמות הייבוא בחודשי הקיץ כאשר מחיר הגפ"מ בעולם יורד, ולאחסן עודפי גז בחודשי הקיץ לטובת חודשי החורף.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה