לשכת התאום מציעה לחבריה לפתוח במרד נגד המדינה: לא מקיימים חוזים - אין מיסים

לשכת התאום תפעל, תוך בדיקה ממשית, להגשת תביעה נגד המדינה בדרך משפטית בגין אי תשלום חובות המדינה לספקיה מהמגזר העסקי. כך החליטו (יום א', 31.8.03) ראשי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים.

בישיבה השתתפו עודד טירה - יו"ר לשכת התאום ונשיא התאחדות התעשיינים; סם אולפינר - נשיא הקבלנים; זאב וינר - נשיא העצמאים; יוסי שוסטק - מנכ"ל לשכות המסחר; אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות המלונאים; צביה גילת - מנכ"לית התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה הזעירה ויורם בליזובסקי - מנכ"ל התאחדות התעשיינים.

הישיבה התכנסה על רקע חובות של משרדי הממשלה וגופים הנתמכים על-ידה, למגזר העסקי בהיקף של כ-2.5 מיליארדי ש"ח. מדובר בחובות שעברו את מועדי התשלום, מעוגנים בחוזה חתום אותו מפרים משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות.

כך למשל מע"צ חייבת כ-350 מיליון ש"ח למגזר העסקי; מערכת הבריאות חייבת כ-300 מליוני ש"ח, מערכת הביטחון חייבת כ-1.5 מיליארד ש"ח למגזר העסקי - כאשר מתוך זה התעשיה הצבאית בלבד חייבת כ-900 מליוני ש"ח לספקיה.

עוד הוחלט בישיבה, כי לשכת התאום תבקש מבית המשפט לאפשר לכל נושה של המדינה המחזיק בחוזה חתום והמדינה פיגרה בתשלום לאותו נושה, לקזז את סכומי החוב בתוספת ריבית פיגורים, מתשלומי המיסים המגיעים למדינה ולחברות הממשלתיות. זאת כשם שהמדינה מעקלת נכסים של אלה החייבים לה כספים ולא שילמו במועד.

לשכת התאום תציב באמצעות התביעה המשפטית משוואה פשוטה האומרת אין מקיימים חוזים - אין מיסים.

לשכת התאום הודיעה, כי קיים כבר מצב בפועל לפיו ספקים מהמגזר העסקי אינם משלמים למדינה ולרשויות - מע"מ ומיסים אחרים. זאת בשל מצוקת תזרים מזומנים, הנובעת מפיגורי המדינה בתשלומיה לספקים. לשכת התאום מדגישה כי היא עומדת מאחוריהם.

עוד הודיעה לשכת התאום כי קיים מצב אבסורדי לפיו ספקים נתבעים לשלם מע"מ על בסיס הכנסות שהמדינה אינה משלמת להם במועד.

לשכת התאום קוראת לחשב הכללי באוצר, לקחת אחריות לא לגלגל האחריות לפתתם של אחרים ולשנות את סדר העדיפויות בתשלומים לטובת המגזר העסקי.

בישיבה סוערת שהתקיימה הבוקר, אמר עודד טירה, כי מדובר בדוגמה אישית לקוייה של משרדי הממשלה עד כדי העברת איתותים לפיהם הכל מותר היום במשק. על הממשלה ובמיוחד על החשב הכללי להתעשת, לערוך שינויים בסדר העדיפויות ולהעדיף קודם כל את המגזר העסקי שאמור לייצר את הצמיחה ואת המקומות לשנים הבאות.

טירה טען, כי פגיעה היום במגזר העסקי ויצירת מוסר תשלומים לקוי על-ידי הריבון, גורמים נזק חמור לאלפי עסקים עד כדי סגירתם ונזק מורלי במשק, העובר את אחד המשברים הקשים שידע אי פעם.

סם אולפינר אמר, כי לחברי התאחדות הקבלנים חייבת המדינה כ-900 מליון ש"ח, מתוכם כ-200 מליון ש"ח חייבת מע"צ, 600 מליון ש"ח חייב משהב"ט, ו-80 מיליון ש"ח - הרשויות ומקומות אחרים.

הוא הביע תמיהה על דברי סגן החשב הכללי שהתבטא בוועדת הכספים של הכנסת ואמר כי חלק מהחוזים נחתמו ללא הרשאה על-ידי גורמים במערכת הממשלתית, ולדעתו טיעון זה אינו תופס. אולפינר הדגיש את הדמורליזציה שאי קיום החוזים גורם במשק. ולדעתו, יש בכך משום איתות לספקים וללקוחות אחרים במגזר העסקי.

אולפינר ציין, כי הבנקים אינם מתייחסים היום כבעבר להסכם עם המדינה, ומייחסים להם דרוג של 75% לעומת 100% בעבר.

זאב וינר ציין, כי העסקים הקטנים נפגעות פעמיים, פעם אחת ישירות ופעם אחת בעקיפין. ישירות - כאשר מדובר בספקים העובדים ישירות מול מערכת ממשלתית ובעקיפין - כאשר חברות קטנות המספקות לחברות גדולות שנפגעות ואינן משלמות לקטנות. לדבריו - 5,000 עסקים נמצאים במצוקה בגין חובות המדינה בהם: עבודות בנייה תשתית ופיתוח, חשמל, מוצרי מתכת, שמירה, נקיון והסעות, עבודות משרדיות וציוד משרדי, ציוד תעשייתי ומכונות, מחשוב, תוכנה וציוד היקפי, שירותי ייעוץ ומוצרי טקסטיל. וינר ביקש לפעול מול הבנקים שיקבלו את החוזים מול המדינה באופן מלא ולא 75%.

יוסי שוסטק - ציין, כי ישנן השלכות לגבי ספקים בחו"ל שלקוחותיהם קריא היבואנים בארץ, אינם מקבלים תשלומים מהמערכת הממשלתית ובכך גורמים לפיגורים של תשלומים לספקים בחו"ל. כתוצאה מכך, מחמירים הספקים בחו"ל את תנאי התשלום ליבואנים. דבר הגורם לאנדרלמוסיה בסחר החוץ של ישראל.

עוד אמר, כי ישנם מצבים בהם ספקים קובעים למי ישלמו ולמי לא.

משרד האוצר בתגובה: ההתחייבויות אינן בסמכויות המשרד

בתגובה להאשמות טוענים במשרד האוצר, כי התחייבויות של רשויות מקומיות, תאגידים ממשלתיים וחברות ממשלתיות אינן בסמכות משרד האוצר וכי רוב החובות מקורן בגופים אלה.

משרדי הממשלה מחויבים על-פי הנחיות חשב כללי, לשלם תשלומים לספקים עד 60 יום בגין מוצרים או שירותים שהתקבלו ושאין בגינם סכסוך משפטי או מסחרי.

ככלל משרדי הממשלה פועלים על-פי הנחייה שלא לעכב תשלומים לספקים וזאת בהתאם למגבלות התקציב ובהתאם לחוק התקציב, על-פי חוזה חתום כחוק על-ידי מורשה החתימה (החשב). משרדי הממשלה עמדו בהתחייבויותיהם לספקים ואין פיגור בתשלומים.

ואולם, במשרד הביטחון קיים פיגור תשלומים בסך של 500 מלש"ח לספקים, למרות שהחשכ"ל במשרד האוצר העביר למשרד את מנות המימון לשנת 2003, וזאת על-פי הסיכומים בין שני המשרדים.

העיכוב נובע מהתאמות תקציב הנדרשות בשל הקיצוץ בתקציב הביטחון מול ההתחייבויות לספקים. הובהר כי התשלומים בפיגור הינם לספקים גדולים בלבד, וכל הספקים שיתרת חובם מתחת למיליון ש"ח שולמה במלואה על-ידי מנת מימון מיוחדת שהועברה על-ידי משרד האוצר כבר בחודש שעבר. משרד האוצר יפעל להקדמת מנת מימון נוספת, על מנת להקל על בעיית התשלומים במשרד הביטחון.

ישנו עיכוב של כ-200 מלש"ח בהעברת התשלומים לספקי מע"צ בשל חריגה מהמסגרת התקציבית שאושרה לה. החריגה נובעת מהתחייבות מע"צ משנים קודמות להיקף פרוייקטים מעבר לתקציב השוטף ובשל התחייבויות שקיבלה ללא בקרה תקציבית ושלא על-ידי מורשה החתימה.

משרד האוצר פנה לוועדת הכספים בחודש שעבר לאשר הגדלת תקציב מע"צ ב-120 מלש"ח לטובת תשלום לספקים ובכוונת החשב הכללי לפעול להגדלת מנות המימון כך שישולמו כל חובות מע"צ בגין העבר, כנגד התחייבויות חתומות מראש.

יצוין כי החשב הכללי התריע (ראה הרצ"ב) בפני מנכ"לי המשרדים והספקים כי חוזים או הרחבות לחוזים שנחתמו שלא על-ידי מורשה החתימה לא יכובדו על-ידי המדינה.

החשב הכללי העביר את עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי (הרצ"ב) שבו קבע בית המשפט , כי התחייבות שאיננה חתומה כדין על-ידי מורשה החתימה אינה מהווה התחייבות כספית של המשרד. עוד קבע בית המשפט שחתימה מחייבת את אישור החשב ובאה להגביל את כוחם של "שולפי החלטות לחייב את ארנק המדינה".