הצעה: את האגרה יגבו החברות הרב-ערוציות

הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה (יום ב', 12.3.12) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתיקון חוק רשות השידור, שנועדה לקדם את הרפורמה ברשות. בפתח הישיבה, אישרה הוועדה את הבקשה של ח"כ אופיר אקוניס, לקבוע כי שניים מתוך 13 חברי מועצת רשות השידור יהיו נציגי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

אקוניס התייחס לסעיף הקובע כי שני נציגים של מועצת רשות השידור צריכים להיות ידועים בפעילותם בתחום החברתי. הוא הסביר כי ההגדרה הטובה יותר צריכה להיות שאחד הנציגים יבוא מהפריפריה החברתית, כגון: שכונות שיקום או שכונות בדרום תל אביב ופריפריה חברתית-כלכלית אחרת. הנציג השני, לפי הצעת ח"כ אקוניס, יבוא מהפריפריה הגיאוגרפית.

לאחר מכן, עברה הוועדה לדון במתווה החדש שהגישה לשכת ראש הממשלה בנושא מימון הרפורמה, שכולל מתן סמכות לשר הממונה על רשות השידור (כיום: בנימין נתניהו) לעצור את מתווה הפחתת האגרה ולהפחית את ההשקעה של רשות השידור ביצירה מקומית. ראש האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה, אמיר ברקן, הסביר כי עלות הרפורמה עומדת על כמיליארד שקל, כאשר המימון אמור היה להגיע ממענקים, מהתייעלות ומהעלאת האגרה אולם חברי הכנסת התנגדו למימון ולהעלאת האגרה. ברקן הוסיף כי בשל ההתנגדות להעלאת האגרה הוחלט על מתווה חלופי של מימון ממכירת נכסים, כאשר עד שהנכסים יימכרו האוצר יעביר לרשות הלוואת גישור של כ-400 מיליון שקלים. לדבריו, את מכירת הנכסים תבצע החשבת הכללית וההליך יארך בין 3 ל-5 שנים.

מימון מ"באנרים"

יו"ר איגוד המפיקים, אסף אמיר, התייחס לדברים ואמר כי 2.5 מיליארד שקלים יוצאו לטובת הרפורמה ובסוף מתוך זה כלום לא יצא להשקעה בתוכניות על המסך. ח"כ יריב לוין הוסיף וקרא לנציגי הממשלה להגיד בגלוי האם כוונתם בסופו של דבר לעצור את מתווה ההפחתה. דני זקן מוועד עובדי רשות השידור אמר כי ההצעה משאירה מעין שוֹט בידי ראש הממשלה, שיוכל להמשיך את ההפחתה אם לא ייחתם הסכם המימון לרפורמה. לדבריו, החטא הקדמון היה ההפחתה שהתחילה בשנת 2004 וגרעה 3 מיליארד שקל מרשות השידור. הוא הוסיף כי בישראל משלמים את הסכום הנמוך ביותר עבור אגרת הטלוויזיה ביחס למדינות אירופה.

היו"ר שאמה-הכהן אמר כי הדבר הנכון לעשות הוא להעמיק את הגבייה, באמצעות גבייה שיבצעו חברות הכבלים והלווין. לדבריו, כך ניתן יהיה לחסוך כסף רב בהוצאות גבייה וגם להפוך את הגבייה לדיפרנציאלית, כך שמי שמחזיק ממירים רבים ומקלטים רבים ישלם יותר ממי שיש לו רק ממיר אחד.

ח"כ אקוניס הוסיף וקרא להעמיק את הגבייה במגזר הלא-יהודי, שם לדבריו כ-75% מהאזרחים לא משלמים אגרה. ח"כ עפו אגברייה טען מנגד כי הציבור הערבי לא צופה בערוץ הראשון ואין לו ייצוג ברשות השידור. ירמי קדושי, מפיק ותסריטאי בהפקות המזרח, טען גם הוא כי הציבור המזרחי והפריפריאלי לא זוכה לייצוג ומעולם לא קיבל ביטוי ברשות השידור. ברקן התייחס לנושא ואמר כי הדברים הללו נמצאים בדיונים במשרד ראש הממשלה ואם יימצא פתרון שיעמיק את הגבייה ניתן יהיה לא להקפיא את הפחתת האגרה.

ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' שבה וקראה לסגור את רשות השידור ולפתוח אותה מחדש. לדבריה, הרפורמה בעוד שנתיים תהיה בדיוק באותו מקום שהיא עומדת בו כיום. "האוצר תמיד אמר שהרפורמה תלויה באגרה ועכשיו אומרים לנו שצריך לעצור את ההפחתה, למה שנצביע על זה בלי שנראה מתווה ברור", שאלה ח"כ שמאלוב ברקוביץ'. היא הציעה לא להפחית את האגרה השנה, לראות כיצד הרפורמה מתקדמת ואז להחליט לגבי שנה הבאה. ברקן השיב ואמר כי לפי ההצעה, אם הרפורמה לא תתקדם ההפחתה תישאר בתוקף.

יו"ר איגוד המפיקים אמיר התייחס לכך ואמר כי "אנחנו יודעים שהרפורמה מהודקת כך שבמקרה של הפחתת האגרה במשך שנה אחת כל העסק קורס. אם הרשות לא תעמוד ברפורמה הפחתת האגרה תביא אותה לקריסה - כך נוצר מצב ששמים לולאה על צוואר הרשות וחונקים כל שנה קצת. אם רוצים לחנוק את הרשות אז לא צריך לקרוא לזה רפורמה".

מפאת קוצר הזמן הוועדה טרם סיימה את הדיון בנושא, אולם ח"כ אלכס מילר הציע בתום הישיבה כי הוועדה תפקח על ההצעה לאפשר לראש הממשלה ולשר האוצר לעצור את מתווה הפחתת האגרה.