"הרפורמה המוצעת בחוק התיכנון והבנייה היא לאמיתו של דבר רפורמה לעצירת הבנייה" - אומר יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, במכתב ששלח אתמול (11.3.12) לראש הממשלה, לשרים הנוגעים בדבר ולוועדת הפנים של הכנסת. מרכז השלטון המקומי דורש להקפיא את הליכי החקיקה, העומדים בפני סיום בקריאה שניה ושלישית בכנסת.
התנגדות מרכז השלטון המקומי תוכל להפוך את החוק, גם אם יאושר כמות שהוא, לאות מתה: כל תוכנית בנייה טעונה דיון ואישור, בשלב ראשון, בוועדה המקומית לבניין ערים, שהיא-היא מועצת העירייה או כל רשות מקומית אחרת. לכן, אם הרשות המקומית מתנגדת לחוק, או לתוכנית בנייה מסוימת, היא תוכל שלא לדון בתוכנית. יזמי התוכנית יאלצו לפנות לבית המשפט, הליך שיארך חודשים ושנים.
מרכז השלטון המקומי והיו"ר בוחבוט מונים שורת פגמים שמצאו בחוק המוצע, ושלא נפתרו למרות פניות חוזרות ונשנות לוועדת הפנים של הכנסת, שדנה חדשים רבים בהצעת החוק:
* יוקמו 16 ועדות תיכנון חדשות, אך אין תקציב כדי לממן את כח האדם הנוסף.
* הרפורמה גם מגדילה את סמכויות הועדות המקומיות הקיימות, אך אין תקציב להפעלתן במתכונת המוגדלת.
* הרפורמה מאפשרת לשר הפנים להוסיף חברים לועדות המקומיות, בתור "נציגי ציבור", למרות שלא נבחרו ע"י הציבור. הדבר יפגע בכוחן של הרשויות וגם בעקרונות דמוקרטיים.
* מעורבות משרדי הממשלה באישור תוכניות בנייה תביא, על-פי ניסיון העבר, לסחבת גדולה יותר עוד יותר ממה שקיים כיום.
* לפי החוק, יוקמו ועדות תיכנון לאומיות בנות 13 חברים, אך לרשות המקומית יהיה רק חבר אחד - עובדה שעליה מתריעים מהנדסי הרשויות. יהיו גם פגיעות נוספות בייצוג הרשויות בועדות התיכנון הארציות.
* החוק קובע כי הרשויות יקבלו 12% מעלית שווי הקרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, עקב אישור תוכנית בנייה חדשה. הרשויות דורשות פיצוי מוגדל של 20%, כדי שיוכלו לממן תשתיות ומבני ציבור על המגרשים.
בוחבוט: "זוהי רפורמה מסורבלת, מורכבת וביורוקרטית. הסירבול לא יאפשר לבנות דירות בדיור בר-השגה. כל בנית מרפסת תיצור בעיה. הרפורמה פוגעת בכוחו של הציבור, כי היא מקטינה את חחלקם של נבחרי הציבור בועדות, ומוסיפה "מומחים" שהם ממונים מטעם הממשלה. אני קורא לחברי הכנסת לאשר את ההסתיגויות שהוגשו להצעת החוק, לאחר פניות מרכז השלטון המקומי".
מצאו עוד פגמים
גם גופים אחרים מוצאים פגמים ברפורמה המוצעת:
* היטל השבחה על כל תוספת בנייה: על-פי החוק החדש, כל תוספת חדר לדירה, גם אם היא מותרת על-פי התב"ע הקיימת, תחייב את הדיירים לשלם היטל השבחה. כיום יש פטור מהיטל במקרים כאלו (לשכת שמאי המקרקעין).
* הפסקת תשלום פיצויים: הועדות לבניין ערים יוכלו להקפיא תביעות שהגישו בעלי נכסים לקבלת פיצוי בשל הירידה בערך דירותיהם, על-פי סעיף 197 לחוק הקיים (עו"ד עפר טויסטר). באחרונה, לדוגמא, נקבע כי מאות דיירים המתגוררים ליד נתיבי אילון דרום, בשטח בת ים, יקבלו פיצוי על ירידת ערך הדירות.
* פגיעה באזרח לטובת הממשלה: החוק נותן עדיפות לתוכניות בנייה שהוגשו ע"י משרדי ממשלה, על חשבון האזרח הקטן. היא גם מעבירה את הדיון ברוב ההתנגדויות לחוקר חיצוני, ולא לוועדה ציבורית (החברה להגנת הטבע).
* החוק מבטל את הוועדה לשמירת קרקע חקלאית (עמותת אדם, טבע ודין).
"החוק עושה סדר"
משרד הפנים וגורמים ממשלתיים אומרים בתגובה: החוק החדש מבקש לעשות סדר בנושאי התיכנון והבנייה, ולקצר הליכים. החוק הנוכחי מסורבל מאוד, ולהערכת הממשלה, החוק החדש יפשט את ההליכים. מובנת התנגדות הרשויות המקומיות לסעיפים הבאים להגביל את כוחן. הדבר נעשה הן לאור הסחבת שיש כיום בועדות המקומיות, והן לאור שורת מקרים שאירעו ברשויות מקומיות בשנים האחרונות, שהעלו חשדות - ואף יותר מכך - לפגיעה בטוהר המידות ולאישור תוכניות המיטיבות עם בעלי אינטרסים ברשות ומחוצה לה.
במשרד הפנים מזכירים כדוגמה אחרונה את טיוטת כתב האישום שהוגשה נגד ראש עירית רמת גן, צבי בר. על-פי הטיוטא, קידם בר אישור של תוכניות בנייה שונות, בתגובה לטובות הנאה שונות שקיבל. בר כופר בכל ואומר שידיו נקיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה