אל העללות-בעבודה! לא להעביר לתיקיה בבקשה

בתחילת שנת 2011 חיו בישראל 2,836,100 נשים בנות 15 ומעלה; מתוכן יותר מ-15.2% הן נשים בנות 65+, 7.6% בגיל 75+. אוכלוסיית הגברים עומדת על 2,701,700, כאשר חלקם של בני 65+ ו-75+ נמוך בהשוואה לנשים: 12.3% ו-5.5% בהתאמה.

עד גיל 36 מספר הזכרים עולה על מספר הנקבות. מגיל 37 יחס המינים מתהפך וקיים עודף של נשים על גברים. העודף גדל ביחס לגיל עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים: 83.4 לעומת 79.7 שנה בקרב הגברים. לפני כחמש שנים המגמה התהפכה מוקדם יותר וכבר בגיל 35 היה עודף של נשים.

כ-161,450 נשים ילדו במהלך שנת 2010. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.03, גבוה מהממוצע במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (1.74).

הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואים. בשנת 2010 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.2.

בשנת 2009 נרשמו 19,849 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון - 51.4% נתמכו בסעיף של היריון הנובע מיחסים אסורים או מחוץ למסגרת הנישואים.

48,997 נשים נישאו בשנת 2009; 43,955 מתוכן (כ-90%) נישאו לראשונה, הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 24.8. גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.7) ונוצריות (25.1) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (21.4) ודרוזיות (22.8).

היקף הגירושין בישראל גדל. בשנת 2009, 13,233 נשים התגרשו; הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על 38.0. מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, 7% התגרשו עד תום 8 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו כעבור שלושה עשורים, 13% התגרשו אחרי אותו מספר שנות נישואין.

בשנת 2011, כ-1,003 אלף נשים בגיל 15 ומעלה, שהן כ-37% מן הנשים היו אימהות לילדים עד גיל 17. 90% מאימהות אלה גידלו את ילדיהן עם בן זוג, היתר, כ-99 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות.

כ-9% מן הנשים גרות בגפן (כ-234 אלף נשים), בהשוואה ל-6% מהגברים. בגיל 65 ומעלה, אחוז הנשים הגרות לבד גדול פי 3 מן האחוז בקרב הגברים (35% לעומת 12%).

כ-17 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה

שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע בשנת 2011 ל-52.6% (48.2% ב-2001). בקרב הגברים השיעור היה 62.3% (60.7% ב-2001) .

אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי ממשיך לרדת והגיע בשנת 2011 ל-5.6%. בשנת 2011 אחוז הנשים הבלתי מועסקות שווה לאחוז הגברים הבלתי מועסקים.

66.4% מכלל המועסקות בשנת 2011 עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע), ו-33.6% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 87.2% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו-12.8% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 19.6% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 18.7% עשו זאת שלא מרצון.

כ-17 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2011. הן היוו 42.1% מכלל המתייאשים. לשם השוואה נציין כי בשנת 2001 היו כ-20 אלף מתייאשות שהיוו אז כ-49.5% מציבור המתייאשים.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות חד-הוריות היה ב-2011 74.6% - גבוה יותר מאשר השיעור בקרב אימהות נשואות - 69.6%; גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות - 7.5% לעומת 4.5% בהתאמה.

91.7% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 83.5% בקרב הגברים.

חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה בצורה ניכרת בין השנים 2010-1990: מ-39.7% ל-47.5% ובשנת 2011 לא חל שינוי. בולט במיוחד חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים שהמשיך לעלות בשנת 2011 והגיע ל-34.3% (16% ב-1990).

92.4 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2011, והן מהוות 34.1% מכלל המועסקים בתחום זה.

בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה כי בשנת 2011, כמו בשני העשורים האחרונים, כ-44% מהנשים היו מועסקות בשישה משלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך: "מטפלים", "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "עובדי מזכירות", "מוכרים זבנים ודוגמנים", "פקידים אחרים", ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות". בכל אחד ממשלחי היד הללו, למעט "מוכרים זבנים ודוגמנים", הנשים מהוות כ-70% או יותר מהמועסקים במשלח היד.

הסיכון לחיות בעוני גבוה בקרב נשים

ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר שכיר בשנת 2010 הייתה 9,720 שקל, והכנסתה של אישה שכירה - 6,386 שקל. כלומר, הכנסת אישה מהווה 66% מהכנסת גבר. בעשרים השנים האחרונות הצטמצם הפער בהכנסה החודשית בין המינים. בתחילת שנות התשעים הכנסת אישה שכירה היוותה 57% מהכנסת גבר ומ-2002 היחס גדל והיווה למעלה מ-60%.

חלק מהפער בין המינים בהכנסה החודשית נובע מהבדל בין תשומות העבודה של נשים וגברים. גברים שכירים עובדים בממוצע 45 שעות עבודה בשבוע ונשים שכירות - 36 שעות. בחישוב ההכנסה לשעת עבודה הצטמצם הפער בין המינים. ב-2010 הייתה ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של גבר שכיר 51.4 שקל ושל אישה שכירה 43 שקל, כלומר הכנסת אישה לשעת עבודה היוותה 84% מהכנסת גבר. עם השנים הצטמצם הפער בין גברים לנשים בהכנסה לשעה.

הסיכון לחיות בעוני: בישראל, כמו במדינות האיחוד האירופי, נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיות במשקי בית עניים. בשנת 2009, 26% מכלל הנשים בגילים 64-18 נמצאו בסיכון לעוני לעומת 25% מהגברים בגילים אלו.

הנשים מהוות רוב בכל התארים האקדמאים

שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים: ב-2010 הגיע שיעור מקבלי תעודת בגרות מבין תלמידי כיתות יב ל-61% מבין הבנות לעומת 50% מבין הבנים. גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות שהם המועמדים הפוטנציאליים ללימודים גבוהים, היה גבוה יותר בקרב הבנות והגיע ל-50% מבין הבנות לעומת 42% מבין הבנים.

שיעור נשירת הבנות ממערכת החינוך בכיתות ז-יב (1.8%) הוא בהיקף של פחות ממחצית שיעור נשירת הבנים (4.6%), וזאת הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי.

בשנת תשע"א למדו 298,098 סטודנטים בישראל, מתוכם 167,908 היו נשים (56.3%). לשם השוואה, בשנת תש"ל (1969/70) רוב הסטודנטים היו גברים, כאשר שיעור הנשים באותה השנה היה 43.3% . לעומת זאת, בשנת תש"ן (1989/90), הנשים היוו את הרוב (52.4%).

בתשע"א, בכל התארים הנשים היוו רוב (55.9% בקרב סטודנטים לתואר ראשון, 58.6% מהסטודנטים לתואר שני ו-52.4% מהסטודנטים לתואר שלישי).

רוב הסטודנטים באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה היו נשים (55% בקירוב), אך במכללות האקדמיות הן היו קצת מעל למחצית (50.5%). לעומת זאת, עיקר הסטודנטים במכללות אקדמיות לחינוך היו נשים (80.4%).

רוב הסטודנטים היהודים היו נשים (55.2%); בקרב הסטודנטים הערבים, שיעור הנשים היה גבוה יותר, כאשר שני שלישים מהם היו נשים (66.2%). בקרב סטודנטים ערבים, יש הבדלים בשיעור הנשים לפי דת. מעל לשני שלישים מהסטודנטים המוסלמים היו נשים (67.4%) ומעט מתחת לשני שלישים מקרב הנוצרים (64.3%). בקרב הדרוזים, הנשים גם היו הרוב, אם כי באופן מתון ביחס למוסלמים ולנוצרים - האחוז היחסי שלהן בקרב הדרוזים היה 61.1% .

בקרב סטודנטים שגרו ביישובים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה (אשכולות 8-10), הנשים היוו רוב ברור (53.6%). עם זאת שיעורן היה גבוה יותר בקרב סטודנטים שגרו ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה (אשכולות 1-3) והגיע ל-65.1%.

יישובי המגורים שבהם שיעור הנשים מקרב הסטודנטים היה הנמוך ביותר היו: קיבוץ סעד, מבוא חורון, יד בנימין, טלמון ונווה ירק. לעומת זאת, שיעור הנשים הגבוה ביותר (מעל 77%) היה ביישובים כפר חב"ד, טובא-זנגריה, ג'לג'וליה, משהד וכפר קאסם.

שיעור הנשים הגבוה ביותר בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, היו בתחומי הלימוד: חינוך והכשרה להוראה ומקצועות עזר רפואיים (מעל ל-80%). לעומת זאת, בתחומי הלימוד, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, כמו גם הנדסה ואדריכלות, האחוז היחסי של הנשים היה הנמוך ביותר (מתחת ל-31%).

בתחומי הלימוד של מדעי הטבע (המדעים הפיזיקאליים והמדעים הביולוגיים), ישנם הבדלים בשיעורי הנשים בין סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות לבין אלו שלמדו במכללות אקדמיות. באוניברסיטאות, מעל לשני שלישים מהסטודנטים שלמדו מדעים ביולוגיים היו נשים, אך במכללות אקדמיות הן היו רוב מתון (52.9%). בקרב סטודנטים הלומדים מדעים פיזיקאליים, הנשים היו מעל לשליש (35.9%), אך במכללות האקדמיות הן היו הרוב (53.6%). ההבדלים בשיעורי הנשים בין מכללות אקדמיות לבין אוניברסיטאות בתחומי מדעי הטבע נובעים מההבדלים המשמעותיים בשיעורי הנשים במקצועות הלימוד השונים המרכיבים את התחומים ומכך שהיצע המקצועות באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות שונה.

מקצועות הלימוד שבהם לנשים היה את הייצוג הגבוה ביותר (מעל ל-95%) הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, היו הפרעות בתקשורת וריפוי בעיסוק. רוב שכזה היה לנשים גם במקצוע המחול (במכללות האקדמיות) וגם במקצועות, אמנות יהודית, חינוך לשוני וחינוך מיוחד (באוניברסיטאות).

המקצועות בהם נשים היו הכי פחות מיוצגות (פחות מ-15%) באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות הן מקצועות ההנדסה הבאים: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת מערכות תקשורת והנדסת מכונות. בנוסף, נשים הכי פחות מיוצגות בהנדסת מחשבים-חשמל (באוניברסיטאות), וגם במקצועות: הנדסת איכות, הנדסת אלקטרוניקה והנדסה אזרחית (במכללות אקדמיות).

באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת חיפה, מעל ל-60% היו נשים (63.7% ו-61.9%, בהתאמה). באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב רוב הסטודנטים היו נשים (55.9% ו-55.4%, בהתאמה). לעומת זאת, באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב הן היו מעט מתחת למחצית (49.3%). נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא שבאוניברסיטה זו, רבים מהסטודנטים לומדים את מקצועות ההנדסה. הנשים היו הכי פחות מיוצגות בטכניון - מעט מעל לשליש מהסטודנטים היו נשים (34.2%). יש להניח שהסיבה לכך היא שהסטודנטים בטכניון לומדים בעיקר בתחום הנדסה ואדריכלות, כמו גם מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב.

ספורטאיות פעילות (ענפים אישיים):

בשנת תשס"ט (2008-2009) היו בענפי הספורט האישיים השונים 5,417 ספורטאיות פעילות. ספורטאיות אלה היו 40% מכלל הספורטאים הפעילים בשנה זו.

הענפים האישיים שבהם מספר הספורטאיות הפעילות הוא הגבוה ביותר הם התעמלות אמנותית (1,315 ספורטאיות, המהוות 24% מכלל הספורטאיות הפעילות), אתלטיקה (913 ספורטאיות המהוות 17%) וטניס (846 ספורטאיות המהוות 16%).

הענפים האישיים שבהם מספר הנשים גבוה יותר ממספר הגברים הם התעמלות אמנותית (100% נשים), שחייה אמנותית (100%), החלקה על הקרח (66%), אתלטיקה (58%), ורכיבה (57%).

נשים - 44% מכלל הנהגים

בשנת 2010 היו כשני מיליון גברים וכ-1.5 מיליון נשים בעלי רישיון נהיגה (נהגים). חלקן של הנשים עמד על 42%, כאשר באוכלוסיה היהודית נשים היוו 44% מכלל הנהגים ובאוכלוסיה הערבית - 33%.

בשנת 2010 היוו הנשים, כ-25% מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים (מסוג ת"ד) וכ-13% מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות. הנשים היוו כ-28% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים - שיעור הקטן באופן משמעותי מחלקן באוכלוסיה.

כ-11% מכלל בעלי רישיון נהיגה באופנוע הן נשים ו-2% מבעלי רישיון נהיגה במונית.

חלקן של הנשים בכלל אוכלוסיית הישראלים המורשים לנהוג היה 42%, אך לחובתן רק 22% מסך ההרשעות בעבירות נהיגה. חלקם של הגברים בכלל אוכלוסיית הישראלים המורשים לנהוג היה 58%, אך לחובתם 78% מסך ההרשעות בעבירות נהיגה.

העבירה השכיחה ביותר בקרב נהגות היא "אי-ציות לתמרור" (21%). בקרב נהגים - "אי-שימוש באביזרי בטיחות" (22%).

שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר בקרב הנשים

בשנת 2010 היו רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-705 אלף נשים, המהוות כ-54% מתוך סך הכול אוכלוסיית הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, אחוז הגבוה במקצת לפרופורציה שלהן באוכלוסיה הכללית (51%).

שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים (182 ל-1000 נשים לעומת 159 ל-1000 גברים), בכל קבוצות הגיל, למעט ילדים עד גיל 14.

* אחוז הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים גבוה פי 2 מאשר חלקן באוכלוסיה הכללית.

הנזקקות השכיחה ביותר (32%) בקרב כלל הנשים המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים, היא "אי-חברות" (הכוללת בין השאר "חינוך ובעיות התנהגות ילדים", "בעיות יחסים בין הורים וילדים" ו"בעיות אישיות"), הנזקקות השנייה בשכיחותה (24%) היא "זקנה" (הכוללת "זקן סיעודי" ו"בעיות הנובעות מזקנה") והשלישית בשכיחותה (22%) היא "עוני וקשיי הכנסה" (הכוללת "בעיות הנובעות מרמת הכנסה נמוכה" ו"חוסר הכנסה מעבודה"). כ-15% מהנשים הן בעלות נזקקות של "סיבות רפואיות ומגבלות" ו-4% הן בעלות נזקקות מסוג "אלימות".

ממצאים מתוך הסקר החברתי 2010 - בני 20 ומעלה

שביעות רצון מתחומים שונים

נשים מרוצות מחייהן בשיעור דומה לזה של גברים (89%). שביעות הרצון יורדת עם הגיל, מ-92% בקרב בנות 44-20, עד ל-79% בקרב בנות 65 ומעלה. השיעור עולה עם העלייה במידת הדתיות: בקרב היהודיות - 98% מהחרדיות, 92% מהדתיות ו- 88% מהחילוניות מרוצות מחייהן. בקרב הלא יהודיות: 97% מהדתיות מאד, 91% מהדתיות ו- 82% מהלא דתיות מרוצות מחייהן.

61% מהנשים מרוצות ממצבן הכלכלי, בדומה לשיעור בקרב הגברים. נשים מצפות פחות מגברים לשיפור במצבן הכלכלי בשנים הקרובות (46% לעומת 51% בהתאמה).

64% מהנשים מרוצות מאד מהקשר עם בני המשפחה (60% מהגברים).

נשים מרוצות מעבודתן יותר מגברים: 42% מהמועסקות מרוצות מאד מעבודתן (37% מהגברים המועסקים מרוצים מעבודתם). מאידך נשים מרוצות פחות מהכנסתן: 56% מהמועסקות מרוצות או מרוצות מאד מהכנסתן מעבודה, לעומת 62% מהגברים.

מצבים רגשיים ותחושת בדידות

- נשים מעידות יותר מגברים על תחושת לחץ (29% לעומת 19% בהתאמה) ועל תחושת דיכאון (11% לעומת 7%). מאידך גברים חשים מלאי מרץ יותר מנשים (49% לעומת 45% בהתאמה).

בריאות

- 48% מהנשים מעריכות את מצב בריאותן 'טוב מאד', 31% 'טוב' ו-21% 'לא כל כך טוב', או 'בכלל לא טוב'. שיעור המעריכות את מצב בריאותן כלא טוב עולה עם הגיל, ובגיל 75 ומעלה 70% מהנשים מעריכות את מצב בריאותן כלא טוב. בכל קבוצות הגיל, נשים מעריכות את מצב בריאותן באופן שלילי יותר מאשר גברים.

ל-5% מהנשים יש בעיה בריאותית או פיזית המפריעה להן בתפקוד יומיומי (21% בקרב הגברים). ל 17% מהנשים יש מוגבלות חמורה (לעומת 13% מהגברים). בכל קבוצות הגיל, שיעור הנשים עם מוגבלות חמורה גבוה יותר מהשיעור בקרב הגברים.

בעיות בשינה

- 18% מהנשים מתקשות לעיתים קרובות להירדם או לישון במשך הלילה (11% מהגברים). שיעור המתקשות להירדם עולה עם הגיל מ-12% בקרב בנות 44-20 עד ל-33% בקרב בנות 65 ומעלה. 22% מהנשים מרגישות עייפות רבה במשך היום (13% מהגברים). 14% מהנשים חשות שבעיות השינה פוגעות בתפקודן במשך היום. 30% מבנות 65 ומעלה מדווחות על כך.

משקל ודיאטה

- כשישית מהנשים (16%) נמצאת במצב של השמנה או השמנת יתר (בדומה לשיעור בקרב הגברים). בנוסף, 27% מהנשים נמצאות בעודף משקל (לעומת 40% מהגברים), כ-4% מהנשים הן במצב של תת- משקל, ולמעלה ממחצית הנשים - 53% הן במשקל תקין.

נשים מעוניינות לרדת במשקל יותר מאשר גברים (60% לעומת 47%). בקרב האוכלוסיה במשקל תקין, שיעור הנשים המעוניינות לרדת במשקל גבוה בהרבה מהשיעור בקרב גברים (47% לעומת 17% בהתאמה). 26% מהנשים נמצאות בדיאטה (17% מהגברים). בכל רמות המשקל, נשים נמצאות בדיאטה יותר מגברים.

פעילות גופנית

-
• 46% מהנשים עוסקות בפעילות גופנית לפחות פעם בשבוע (55% מהגברים). 28% מהנשים עוסקות בפעילות גופנית לפחות שלוש פעמים בשבוע (34% מהגברים). 19% מהנשים עוסקות בפעילות גופנית מאומצת (31% מהגברים).
• 41% מהנשים העוסקות בפעילות גופנית מעידות שהסיבה העיקרית לכך היא ההנאה וההרגשה הטובה שהפעילות גורמת (39% מהגברים). 34% מהנשים מציינות את התרומה לבריאות ולמניעת מחלות (45% מהגברים). נשים עוסקות בפעילות גופנית למטרת דיאטה או שמירה על המשקל, בשיעור הכפול מזה שבקרב גברים (22% לעומת 10% בהתאמה).

הרגלי תזונה
• 36% מהנשים בודקות לעיתים קרובות רכיבים או סימון תזונתי שעל אריזת מוצרי המזון (32% מהגברים). 31% מהנשים אינן בודקות אף פעם. 58% מהנשים נוהגות לאכול ארוחת בוקר 6-7 ימים בשבוע (53% מהגברים). 57% מהנשים נוהגות לאכול ארוחות מסודרות לעיתים קרובות. נשים מגדירות את עצמן כצמחוניות או טבעוניות פי ארבע יותר מאשר גברים (4% לעומת 1% בהתאמה).

עישון
• שיעור המעשנות בקרב הנשים נמוך יותר משיעור המעשנים בקרב גברים (17% לעומת 31% בהתאמה). בקרב המעשנים, נשים מעשנות פחות סיגריות ביום: 44% מהנשים המעשנות מעשנות מעל 10 סיגריות ביום, לעומת 65% מהגברים המעשנים. 40% מהנשים המעשנות התחילו לעשן לפני גיל 18 (50% מהגברים המעשנים). 20% מהנשים המעשנות מנסות להפסיק לעשן (23% מהגברים המעשנים). 41% מהמעשנות כלל לא ניסו להפסיק לעשן (35% מהמעשנים). 11% מהנשים עישנו בעבר ונגמלו (22% מהגברים). 41% מהנשים שנגמלו מעישון עשו זאת בשל חשש מנזק בריאותי ו- 24% בגלל בעיה בריאותית.
• שני שליש מהנשים נחשפו לעישון של אחרים (77% מהגברים). 34% נחשפו במידה רבה, או רבה מאד. 26% מהנשים נחשפו לעישון בבית, 30% מהנשים המועסקות נחשפו לעישון בעבודה ו-50% במקום אחר.

שימוש במחשב ובאינטרנט
• כשני שליש מהנשים משתמשות במחשב (68%) ובאינטרנט (64%) (74% ו- 71% מהגברים בהתאמה). נשים משתמשות באינטרנט לקניות ולתשלומים (25%) פחות מגברים (36%-38% בהתאמה, מהמשתמשים באינטרנט). מבין אלה שאינם משתמשים במחשב, 57% מהנשים השיבו שהסיבה לכך היא שהן אינן יודעות להשתמש במחשב (56% מהגברים). 59% השיבו שהן לא צריכות מחשב, או לא מעוניינות בו (64% מהגברים).
• 82% מהנשים חושבות שיש לחסום אתרים בעלי תוכן לא מוסרי או מסוכן (76% מהגברים). 71% מהנשים חושבות שהשימוש באינטרנט מהנה (75% מהגברים).
• 67% מהנשים חושבות שיש חשש בקניית מוצרים ושירותים באמצעות כרטיס אשראי דרך האינטרנט (65% מהגברים).