בנק מזרחי-טפחות יפצה לקוח בכ-20 מיליון שקל, בעקבות מעילת ענק של פקיד בכיר באחד מסניפי הבנק. כך קבע (23.2.12) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אהרון מקובר.
דוד רוט היה אחראי מערך ההשקעות בסניף בנק המזרחי בבני ברק, ובשנת 1999 התגלה שמאז 1993 מעל במיליוני שקלים בכספי לקוחות הבנק. רוט הודה ונדון ל-3.5 שנות מאסר. הבנק הגיע להסדרים עם כל הלקוחות שנפגעו מן המעילה, פרט לרופא ד"ר אפים לקח. הלה תבע מהבנק למעלה מ-100 מיליון שקל, בטענה לנזקים שנגרמו לו בעקבות המעילה.
תביעתו של לקח התחלקה למספר חלקים. הוא תבע את החזר הכספים שגנב ממנו רוט, טען שבעקבות המעילות נאלץ ליטול הלוואות ותבע להחזיר לו את הריביות בגינן, האשים את הבנק במכירה בהפסד של ניירות ערך מחשבונו, דרש לקבל בחזרה את כל העמלות ששילם בגין הפעולות האסורות שביצע רוט, ותבע גם פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו.
הבנק העלה גם הוא מספר טענות. בין היתר טען הבנק, כי לקח (שפעל גם בשמם של שניים מבני משפחתו) ידע על העברות הכספים מחשבונו אך לא אמר מאומה, ולכל הפחות - התרשל בצורה קיצונית בפיקוח על הנעשה בחשבון. עוד טען הבנק להתיישנות, וכן טען שלקח אינו יכול לזכור את אלפי הפעולות להן התייחסה תביעתו ולכן היא מבוססת במידה רבה על השערות.
"טענת הבנק - בלתי נסבלת"
מקובר קובע מספר עקרונות יסוד עליהם ביסס את פסק דינו. ראשית, "בנסיבות המקרה יש לחייב את הבנק בגין מעשיו של רוט. רוט כיהן בתפקיד בכיר בסניף - אחראי מערך ההשקעות, ופעולותיו נעשו במהלך עבודתו בבנק". שנית, "טענת הבנק שלקח לא יכול לתבוע חלק מכספים אלה בגלל חלוף הזמן, הינה בלתי נסבלת בנסיבות אלה. הבנק, שהוא אחראי לכספים של לקח שנמצאים אצלו, ובוודאי לכספים שנלקחו מלקח על-ידי עובד בכיר שכיר של הבנק, והוא אף אינו מתכחש לכך, חייב להחזיר ללקח את כל הכספים שאותו עובד של הבנק שלח ידו בהם והוציא מכיסו של לקח. הבנק הוא גם נאמן של לקח, וכאשר מדובר במעילה וגניבה בהיקף כה גדול, גם אם לא כל כך גדול כטענת הבנק, מן הראוי היה, לטעמי, שלא יעלה כלל טענת ההתיישנות. ודאי שלא טענת האשם התורם".
עוד עומד מקובר על כך שהבנק ביער לאחר שלוש שנים מסמכים שהיה חייב לשמור שבע שנים, ובמספר מקרים אף ביער אותם לאחר פרק זמן קצר יותר. הוא מוסיף: "אדם יכול לחשוש שקיים אי סדר בבנק ועדיין חששות כאלה לא יובילו אותו למחשבה שייתכן שיש מישהו בבנק שמועל וגונב כספים מחשבונות לקוחות. מחשבה כזו הינה רחוקה, ואי-אפשר לראות אדם שלא חשב כך כאחראי במידה כלשהי לנזקיו".
"סימן בדפי החשבונות פעולות כרצונו"
בפסק דינו, המשתרע על פני 293 עמודים, בחן מקובר אחת לאחת את כל הפעולות שלטענת לקח בוצעו בחשבונו שלא כדין. הוא קיבל את רוב חלקי התביעה הנוגעים להעברות כספים שבוצעו מן החשבון, כולל אלו שרוט לא הודה בביצוען. לעומת זאת, נדחו כל תביעותיו של לקח בנוגע להלוואות שנטל מהבנק לאחר שלא הוכח, שהוא נאלץ לעשות זאת בשל המעילה. מקובר קיבל את רוב תביעותיו של לקח בנוגע לנזקים שנגרמו לו בשל מכירות בהפסד של ניירות ערך בלא שנמצאה ראיה לכך שהוא הורה על כך.
הסכום הנומינלי בו חויב הבנק בגין הנזקים שנגרמו ללקח עומד על 8.4 מיליון שקל. בנוגע לשערוך הסכומים, קיבל מקובר את עמדת הבנק ודחה את דרישתו של לקח לתשלום של ריבית פריים פלוס 3.5%. הבנק ישחזר את החשבונות והפעולות שנעשו בשנים 1999-1993, ויזכה את לקח בריבית של פרייס מינוס 2%. לאחר מכן יזוכה לקח בהפרשי ריבית והצמדה כחוק מימי המשיכות ועד ליום הגשת התביעה לראשונה בשנת 2001, ומאז הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו-כן, יחזיר הבנק ללקח את כל העמלות, הריביות ודמי שמירת ניירות הערך בהם חייב אותו בגין הפעולות הפסולות.
מזרחי-טפחות חויב לשלם ללקח פיצוי של 500,000 שקל על עוגמת הנפש. בהקשר זה ציין מקובר מצד אחד את ההליך הארוך והמייגע שנאלץ לקח לעבור, ומצד שני העיר: "עולה הרושם שמה שעשה לקח לאחר שנודע לו על המעילה בחשבונות, הוא לסמן בדפי החשבונות פעולות כרצונו, בין משום שלא זכר אותן, בין משום שנראתה לו כפעולה מזויפת, גם אם לא הייתה כזו, ובין אם הובילה להפסדים כשהוא שכנע את עצמו שלא יתכן שהוא ביצע פעולה כזו". כמו-כן ישלם הבנק ללקח שכר טירחה בסך 500,000 שקל ויחזיר לו את הוצאותיו כנגד קבלות. רוט, שהלך לעולמו, חויב בתשלום כל הסכומים בהם חויב הבנק.
מקובר הורה לצדדים להגיש לו פסיקתא בתוך 30 יום, ואם לא יגיעו להסכמה - ימנה מומחה מטעם בית המשפט. לקח יוצג בידי עוה"ד הרצברג ודובינסקי, ומזרחי-טפחות - בידי עוה"ד ארצי וזלצמן ממשרד ש. הורוביץ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה