הקפאת הליכים להוצאת הספרים החרדית פלדהיים

הוצאת הספרים החרדית פלדהיים נקלעה לחובות של 70 מיליון שקל, מסיבות שטרם הובררו. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, הקפיא (27.2.12) לחודש את ההליכים נגד ההוצאה ומינה את עו"ד יעקב שפיגלמן לנאמן. בדיון בבקשה נמסר, כי לפחות גורם אחד כבר מתעניין ברכישת פלדהיים.

מדובר בשתי חברות - המו"ל יעקב פלדהיים ורשת החנויות פלדהיים יודאיקה. ההוצאה, הקיימת מזה 70 שנה, היא בעלת הזכויות ב-2,000 כותרים, מעסיקה 30 עובדים וחובותיה מסתכמים ב-47 מיליון שקל. לרשת החנויות 16 סניפים, 50 עובדים וחובות של 15 מיליון שקל. בנוסף לכך, חייבות שתי החברות 8 מיליון שקל לבנקים.

בדיון בבקשת החברות להקפאת הליכים נחשפו פרטים על מקצת הנושים: 3 מיליון שקל לחברת יפה נוף, 2 מיליון שקל לבנק אוצר החייל, 3.2 מיליון שקל לבנק דיסקונט, 500,000 שקל לבנק הפועלים, 4.7 מיליון שקל לבנק מזרחי-טפחות, 2.4 מיליון שקל לבנק מרכנתיל, 1.6 מיליון שקל לרב ירחמיאל שטרסברג, 900,000 שקל לספרי הקריה.

אין הערת עסק חי בדוחות 2011

עו"ד אמיר דולב, המייצג עשרות ספקים של פלדהיים, הצביע בדיון על תמיהות קשות העולות מהתדרדרותה של פלדהיים. בין היתר ציין, כי בדוחות של שתי החברות לשנת 2011, שנחתמו רק לאחרונה, אין הערת עסק חי ולחברת יעקב פלדהיים אף נרשמו רווחים מצטברים. המאזנים של שתי החברות מצביעים על נכסים ב-36 מיליון שקל, ולדברי דולב הללו נעלמו בבקשה להקפאת הליכים. לעומת זאת, ההתחייבויות זינקו אשתקד ביותר מ-100% והגיעו ל-48 מיליון שקל, והחברות הציגו גרעון של 40 מיליון שקל בהון - לעומת עודף של 41,000 שקל בתחילת השנה.

דולב הוסיף: "יש לנו תעלומה איך נעלם רכוש ב-36 מיליון שקל. כל המחזור של החברה בשנת 2011 היה 28 מיליון שקל; איך אפשר להפסיד 41 מיליון שקל בשנה? אין לזה הסבר. אמרו: הוצאות מימון, מסתכלים על הדוח וההוצאות הם 4.5 מיליון שקל; איך זה עובר ל-40 מיליןו שקל?. גם בשורת הנכסים לא ברור לחלוטין מה קרה. החברות יצאו לדרך עם מלאי ל-1.1.11 של למעלה מ-15 מיליון שקל. כשאנחנו מחפשים נתון בבקשה, אומרים לנו שלחברות יש הערכת מלאי של 4 מיליון שקל. איפה המלאי? איך זה יכול להיות?"

מינץ הצטרף לתמיהות באומרו: "אין בבקשה תוכנית הבראה של ממש. יותר ממה שיש בה תוכנית הבראה, יש בה תוכנית להרוויח זמן. אותם בעלי המניות שהפעילו את החברות בעבר, ימשיכו לפי המוצע להפעיל אותן בעתיד. לא ברור כלל מה הביא לקריסתן הכלכלית של החברות. הטענה כאילו התחרות בשוק הספרים והמצב הכלכלי בארה"ב הם אלו שהובילו את החברות למצבן הכלכלי העגום דווקא כעת, היא טענה קלושה, שניתן לטעון אותה, כמעט בכל מצב ובכל תחום עסקי. נטענו גם טענות באשר להברחת נכסים והעברתם לאחרים באופן לא כשר, דבר המעמיד בספק את המניעים של בעלי המניות כיום ליזום את מהלך ההקפאה".

הבעלים לא ייהנו מהקפאת הליכים

על-פי הבקשה, שתי החברות יתייעלו ויצמצמו עלויות, יסיימו את 2012 ברווח של 2.5 מיליון שקל, וייהנו מהזרמה בסך מיליון שקל של קרוב משפחה של הבעלים. רוב הנושים התנגדו לבקשה, וכאמור גם מינץ סבר שהיא בעייתית, אך הוסיף:

"די נהיר כי במידה ולא יינתן צו הקפאה, ייסתם הגולל על פני פעילותן של שתי החברות, פשוטו כמשמעו. מפעל הספרים רב המוניטין ירד לטמיון. 80 העובדים יימצאו ללא פרנסה. מבול התביעות שהוגשו אך בימים האחרונים יוכיח שקיצן של החברות קרב ובא, ואני מניח כי עוד היד נטויה. בנסיבות אלו, על-פי המתווה שהוצע בבקשה, על-אף היותו תוכנית ארעית שבארעית, יש בה ליתן לנושים המובטחים הגנה הולמת והנושים הלא מובטחים לא יינזקו ממנה. בשקלול הכולל, איפוא, נראה לי כי יש לאפשר לחברות לאחוז בגלגל ההצלה האחרון המושט להן ולו לתקופה קצובה וקצרה ביותר".

עם זאת, מינץ סירב להקפיא את ההליכים גם נגד בעלי השליטה בפלדהיים, משום ש"אין הם נותנים תרומה כלשהי למהלך, ואם נלמד מהעבר הקרוב כישוריהם הניהוליים אינם כאלו שיתנו ערך מוסף משמעותי לנאמן שימונה בתקופת ההקפאה". הוא הורה לשפיגלמן להגיש דוח ראשוני ב-4.3.12 ואסר על תפיסת מלאי כפי שכבר החלו לעשות מקצת מן הנושים.