חוק היועמ"ש יפגע אנושות בעצמאותם

לקראת עלייתה מחר לדיון של הצעת חוק "יועץ משפטי למשרדי הממשלה" של ח"כ אורי מקלב בוועדת החוקה, פורסמה חוות דעת שנכתבה על-ידי פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והוגשה לחברי הוועדה, בה מביעים השניים הסתייגות כבדה מההצעה.

לדעת קרמניצר ופוקס, ההצעה, בניגוד למצב כיום, תאפשר לכל שר, לאחר היוועצות עם נציב שירות המדינה ובהסכמת הממשלה, לפטר את היועץ המשפטי במשרדו על-רקע "חילוקי דעות מהותיים וממושכים" בינו לבין היועץ. בנוסף, נקבעה תקופת כהונה מוגבלת של שש שנים ליועצים המשפטיים, שניתנת להארכה לתקופה נוספת.

"ההצעה מבטאת תפיסת תפקיד שגויה באשר למהות תפקידו של היועץ המשפטי במשרד הממשלתי", כותבים השניים בסקירת המכון לדמוקרטיה. "לפי תפיסה זו, היועץ הוא בראש ובראשונה עורך הדין של השר/מנכ"ל המשרד. ה'לקוח', לפי תפיסה זו, אינו הציבור, אלא השר והאינטרסים שלו. על כן, מותר לפטרו בעקבות 'חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין השר ליועץ המשפטי', וניתן גם להאריך את תוקף מינויו - במידה וקיימת 'שביעות רצון' מתפקידו".

לפי דוח הצוות הבין-משרדי בראשות עו"ד אהרן אברמוביץ' שהוגש בשנת 2008, תפקידו של היועץ המשפטי במשרד ממשלתי כפול: ראשית, עליו לעבד את מדיניות המשרד לשפה משפטית ושנית, עליו לשמור כי פעילות המשרד תיעשה במסגרת החוק וכללי המנהל התקין. "עצמאותו של היועץ נדרשת כדי שיוכל למלא את שני התפקידים גם יחד, אם כי, ברור כי היא חשובה במיוחד ביחס לתפקידו השני", נכתב בחוות הדעת. "תנאי הכרחי לעצמאות היועץ המשפטי הינו אי תלות בדרג הפוליטי. תנאי מסייע, אם כי לא הכרחי, הוא מניעת תמריצים שעלולים לפתות את היועמ"ש שלא למלא כהלכה את תפקידו בשמירה על הכפפת הפעילות השלטונית לחוק ולמנהל התקין, כאשר עמידה על-כך כרוכה בהתייצבות מול השר הממונה. מתן אפשרות למינוי לקדנציה נוספת, הוא דוגמה ברורה ליצירת תלות בדרג הפוליטי ולפגיעה בעצמאות הייעוץ המשפטי".

קרמניצר ופוקס טוענים כי התוצאה הישירה של אישור החוק תהיה יועצים משפטיים "נוחים" לשלטון, אך לא לציבור, ובעיקר לא לשמירה על שלטון החוק.