תקציב 2004 יחייב, בנוסף לקיצוץ בתקציב הביטחון, גם את הקטנת גודלו של המגזר הציבורי. כל דרך אחרת, אם בהגדלת יעד הגירעון או הטלת מסים, יפגע בסיכויי הצמיחה. כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
בישראל מועסקים כיום לא יותר מ- 2.3 מיליון משרות, מתוכם 800,000 משרות במגזר הציבורי, 330,000 משרות בתעשייה ומיליון משרות במגזר המסחר והשירותים.
לין: "כל שני עובדים במגזר הפרטי 'נושאים על גבם' עובד במגזר הציבורי. זהו עול כבד מדי שאותו לא יכול המגזר הפרטי להמשיך ולשאת.
בין השנים 2001-2002 המגזר הציבורי גדל בעוד 50,000 משרות, כאשר באותה תקופה ממש, פחת המגזר הפרטי ב- 78,000 משרות. זוהי התפתחות חמורה המצעידה אותנו למתכונת של מדינות מפגרות".
מתוך 270 מיליארד שקלים תקציב המדינה לשנת 2003, לא פחות מ- 50 מיליארד שקל זרמו למימון הוצאות השכר. "אם נפחית מהתקציב 28% בגין תשלומי העברה ו- 33 אחוזים עבור החזר חובות, כל מה שנותר בתקציב הלאומי של מדינת ישראל למימון פעילות הוא לא יותר מ- 105 מיליארד ש"ח.
התוצאה היא שמתוך כלל תקציב הפעולות, 47% מיועדים למטרה אחת ויחידה - מימון שכרם של עובדי המדינה".
לין מדגיש בדבריו כי ישנם הרבה עובדים חיוניים בשירות המדינה, כמו כוחות הביטחון, אחיות, רופאים ובוודאי שגם הרבה עובדים חיוניים ומסורים אחרים. אולם אין זה סוד כי במרוצת השנים נוצרו רבדים רבים של ביורוקרטיה מיותרת וניפוח מנגנונים שאותם יש לצמצם.
לין מציע כי בנוסף להצעות קיצוץ שכבר הוגשו כמו הקמת רשות רגולטורית אחת ואיחוד מנגנוני הגבייה של רשויות המס, יש להמשיך בפירוק משרד הדתות, סגירת שירות התעסוקה, ביטול משרות של סגני ראשי ערים וצמצום שפע הסגנים במוסדות ממלכתיים כדוגמת המוסד לביטוח לאומי עוד ועוד.
כצעד משלים לקיצוצים, מציע לין לקבוע מדיניות לניוד עובדים ממקום עבודה אחד למשנהו בתוך המגזר הציבורי. במקביל יוקפאו כליל כל אפשרויות לקבלת עובדים מדינה חדשים למערכת לתקופה של 5 שנים.
"זהו מהלך בלתי נמנע נוכח השינויים שהתרחשו במשק בשנים האחרונות. המגזר הציבורי גדל באופן בלתי מרוסן, לעומת קיטון המגזר העסקי. הדבר יצר עומס חסר פרופורציות על כתפי העסקים במדינת ישראל, הנאלצים להתמודד עם חוסר היעילות של מגזר ציבורי עתיר שומנים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה