עו"ד בומבך: שופטי תעבורה - בן חורג במשפט

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עו"ד אילן בומבך, פנה אל שר המשפטים יעקב נאמן, אל הנשיא הנבחר של בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס ואל שר התחבורה ישראל כץ בדרישה לקיים חשיבה מחודשת בכל הנוגע למינוי שופטי תעבורה לבתי המשפט המחוזיים.

לדבריו, מבדיקה שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי המערכת המשפטית אינה רואה לנכון לקדם שופטי תעבורה ולמנותם כשופטים מחוזיים. שופטי התעבורה מקודמים תחילה לתפקיד שופטי שלום מן המניין, ורק אז נבחנת האפשרות לקדמם הלאה. "בכל הכבוד, נראה לי שהגיעה העת לחשיבה מחודשת בעניין זה", ציין.

עו"ד בומבך הוסיף כי שופטי תעבורה צוברים במהלך כהונתם ידע משפטי וניסיון עשיר בתחומים רבים מעבר ל-ד' אמותיו של משפט התעבורה, באופן המאפשר להם לכהן בבוא היום כשופטים מחוזיים.

"בבית משפט לתעבורה עוסקים בנושאים רבים מעבר למקובל בבית משפט פלילי. בבתי משפט לתעבורה מתקיימות בתדירות גבוהה חקירות מומחים בעניינים מדעיים מסובכים, כגון מכשירים אלקטרוניים מתוחכמים למדידת מהירות, צילומים, בדיקות אלכוהול וסמים ועוד. לא רק זאת אלא שעקב שינויי החקיקה והשינויים בענישה, הרי ששופטי תעבורה מוסמכים לעיתים להטיל אף עונשים גבוהים מעבר למה שמוסמכים שופטי שלום רגילים", כתב. "דיני התעבורה הם חוקים ותקנות הנוגעים מאוד לחייו של כל אזרח. כמעט שאין אדם מן הישוב שאינו נפגש בהם בפועל מדי יום ביומו, והשפעתם על החיים (ועל המתים לצערנו) ברורה וידועה. חרף זאת, דיני התעבורה מהווים, משום-מה, "בן חורג" בענף המשפט הישראלי. מעולם לא קודם שופט תעבורה ישירות לבית המשפט המחוזי".

כפועל יוצא מכך ששופטי תעבורה אינם מקודמים לבתי משפט מחוזיים ניתן למצוא תיקי הריגה וערעורים שנידונים בפני שופטים שאינם בעלי ניסיון וידע בתעבורה.

"אכן, חזקה על כל שופט שישלוט בכל נושא הבא לפניו, אך ברור שהמצב היה שפיר יותר אילו היו שופטים בעלי התמחות וניסיון, ומספר התקלות הלא מועט היה מצטמצם משמעותית, וישנן הרבה תקלות. לטעמנו, גם אם שופט תעבורה יודע פחות בנושאים אחרים, מן הראוי שבכל בית משפט מחוזי יהיה לפחות שופט אחד שהתמחותו העיקרית היא בדיני תעבורה. נראה לנו, בכל הכבוד, כי מתוך כ-40 שופטי תעבורה מכהנים, יימצאו אלה שיוכלו להימנות על סגל שופטי בתי המשפט המחוזיים", כתב בומבך.

עוד הוסיף כי ברור מאליו ששופטים הרוצים להתקדם במערכת (ושאיפה זו היא טבעית) קולטים מייד תחושה זו. "אשר על כן, מלכתחילה הם יעדיפו להגיע ישירות לבית משפט השלום ולא לבית משפט לתעבורה. וגם אם הגיעו לבית המשפט לתעבורה, הם ינסו לעבור, מהר ככל האפשר, לבית משפט השלום, תוך תחושה שמדובר בברירת מחדל זמנית אליה הגיעו מחוסר ברירה", העריך.

לטענת בומבך, ברור גם שקשה לשדל את הטובים והיעילים להגיע לתחום משפטי שנחזה מראש ועל פניו כנחות יותר. "ישנם לצערנו לא מעטים שעקב כך סירבו מלכתחילה להגיע לבית המשפט לתעבורה", הוסיף.