בית המשפט יעיין בחומר כדי לקבוע אם חל חיסיון עיתונאי

חסיון מקורות עיתונאיים אינו חל כלפי בית המשפט, הרשאי לדרוש מידע עיתונאי כדי להחליט האם החיסיון חל עליו. כך קובע (13.2.12) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

איתן בן-דוד הגיש תביעת לשון הרע בסך 500,000 שקל נגד הוצאת הארץ והעיתונאי עמירם כהן, בעקבות ידיעה עליו בדה-מרקר. במסגרת גילוי מסמכים מסרו הנתבעים, כי ברשותם קלטות עליהן חל החיסיון העיתונאי. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט שעליהם למסור את הקלטות לבית משפט השלום, הדן בתביעה, כדי שיאזין להן ויקבע האם החיסיון חל עליהן. על החלטה זו ערעורו הארץ וכהן לבית המשפט העליון.

הנדל דחה את הערעור, תוך שהוא דן באריכות בשאלת החיסיון העיתונאי. הוא מציין, כי מדובר בחיסיון שנוצר לא בחוק אלא על-ידי פסיקת בתי המשפט, וכי זהו חיסיון יחסי שניתן להסיגו לצורך השגת ערכים חשובים. הנדל אומר:

"חיסיון עיתונאי הינו חשוב ביותר, ולא בכדי הפסיקה יצרה את החיסיון חרף החשש שהדבר עלול לפגוע בחקר האמת. זאת על-מנת לאפשר עיתונות חופשית הנשענת על מקורות שיסכימו לחשוף את המידע לציבור במידה וחיסיונם יישמר. הצורך בשמירה על עיתונות חופשית הינו חלק מההגנה הרחבה שהמשפט נותן לחופש הביטוי שהינו חיוני במדינה דמוקרטית. על-מנת לקיים את חופש הביטוי נדרש שהציבור יזכה לקבלת מידע באמצעות כלי התקשורת והעיתונות. מימושה של זכות הציבור לדעת מותנה בכיבוד גישתם של עיתונאים למקורות המידע, כמתחייב מן ההכרה בחשיבות תפקידם כזרועו הארוכה של הציבור... מנגד, וזהו הצד השני של המטבע, החיסיון כשלעצמו לעיתים פוגע בחקר האמת, ועל כן נקבע שהחיסיון יחסי ולעיתים ייסוג מפני הצורך בגילוי האמת".

לעתים חובה על ביהמ"ש לעיין בחומר הסודי

בהסבירו כיצד יש לאזן בין שני ערכים אלו, אומר הנדל: "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלה של חיסיון עיתונאי ויצע איזון באופן האמור, חובה עליו, לעיתים, לעיין בחומר הסודי. זאת על-מנת לבחון האם הוא אכן מהותי למשפט, האם הוא אכן נדרש לשם עשיית צדק, והאם אכן חופש העיתונות דורש שבמקרה זה החיסיון יוענק למבקש, אם לאו, או שמא ניתן למצוא פתרון של גילוי חלקי שיאזן כראוי בין האינטרסים המתנגשים. זוהי מלאכה שיפוטית עדינה ורגישה שדורשת הפעלת שיקול דעת שיפוטי במובן הרחב. לעיתים כדי להפעיל שיקול דעת ראוי נוצר צורך שבית המשפט יעיין בחומר. זאת כדי לקבל החלטה מושכלת ומבוססת".

בעניין הנדון, אומר הנדל, גישתם של הארץ וכהן היא שדי בטענה שמדובר בחיסיון עיתונאי - כדי שבית המשפט לא יוכל כלל לעיין בו. "היעתרות לבקשה זו אינה מתיישבת עם מהות החיסיון בכלל והחיסיון העיתונאי בפרט. בל נשכח כי בית המשפט דן לעיתים בחסיונות הנוגעים לבטחון המדינה. לצרכי הכרעה נחשף בית המשפט אף לחומר רגיש ביותר", הוא קובע.

צילום: השופט הנדל. ביהמ"ש יבדוק את החומר [צילום: בוצ´צ´ו]