מליאת הכנסת אישרה אמש (ב', 20.2.12) בקריאה שנייה ושלישית את חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) של ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו). ההצעה, שנדונה בוועדת הכלכלה, אושרה בתמיכת תשעה ח"כים, ללא מתנגדים. החוק ייכנס לתוקפו בתום 60 ימים מיום פרסומו, והוא יחול על חוזי סוכנות חדשים, שנערכו ביום התחילה ואילך.
מטרתו של החוק היא להגן על זכויות הסוכן בחקיקה, על יסוד מתכונת ההגנה המקובלת במדינות מערב אירופה. כבר בשנת 1986, אימץ האיחוד האירופי חוק סוכנים המסדיר זכויות סוכנים ומחייב את כלל מדינות האיחוד לכלול במסגרת החקיקה הלאומית הגנה במתכונת הקבועה בו. כידוע, חלק ניכר מסחר החוץ של מדינת ישראל מבוצע באמצעות הסכמי סוכנות. שלא כמו במדינות האיחוד האירופי, מעמד הסוכן בישראל אינו מוסדר בחקיקה מיוחדת אלא נתון לתחולת עקרונות המשפט הכלליים. ייחוד מעמדו של הסוכן בא לידי ביטוי בכך שהסוכן, מחד-גיסא, עוסק ומשקיע את עיקר משאביו בפיתוח שוק ובבניית מוניטין עבור הספק, ומאידך-גיסא הוא נטול כל זכות בשוק ובמוניטין שבנה והשקעתו עומדת לזכות הספק בלבד.
כתוצאה מכך, סוכנים רבים נאלצים להתמודד עם הודעות מיידיות על ביטול הסכם, גם לאחר שנים של פעילות משותפת, כאשר עמל כפיהם יורד לטמיון באחת והם נותרים ללא כל פיצוי וללא כל מענה בחוק. מצב משפטי זה הוא בבחינת תמריץ שלילי לסוכנים לפיתוח השוק ובכך הוא פוגע אף בפיתוח המשק.
החוק יחול על ספקים שהם יצרני טובין או בעלי זכות להשתמש במוניטין ובסימני מסחר הקשורים לאותם טובין, למעט ספקים העוסקים בשיווק מקרקעין או במתן שירותים. הספקים שהחוק יחול עליהם מתקשרים לעיתים בחוזה סוכנות עם סוכנים מסחריים, ומעניקים להם במסגרת זו הרשאה מתמשכת לפעול בשמם לשם הרחבת פעילותם העסקית, בלי שמתקיימים בין הספק לסוכן המסחרי יחסי עובד ומעביד או קשרי שותפות. לפיכך, הסוכן המסחרי אינו מקבל שכר חודשי בעד עמלו, אלא תמורה אחרת המוסכמת בין הצדדים, שהיא במקרים רבים עמלה.
כמו-כן, בניגוד למפיץ הרוכש טובין מהספק ומוכר אותם בשמו-שלו, תוך הפקת רווח מהמכירה, הסוכן המסחרי פועל בשמו של הספק לשם שיווק הטובין ללקוחות של הספק, בין אם על-ידי איתור לקוחות חדשים ובין אם על-ידי התקשרות נוספת עם לקוחות קיימים. כלומר, הטובין שמשווק הספק אינם עוברים לבעלותו של הסוכן, אלא הוא פועל כדי למכרם ללקוחות של הספק, תוך שניתנת לו במקרים רבים הרשאה רחבה לבחור את הדרכים לשיווק הטובין ואת הלקוחות הפוטנציאליים שעמם ינהל משא-ומתן.
בהתאם למצב המשפטי שהיה קיים עד היום, חלות על חוזה סוכנות הוראות הדין הכללי, כמו דיני החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט, ובמקרים מסוימים גם הוראות חוק השליחות שנחקק ב-1965. מכאן, שעל-אף המאמצים והמשאבים הרבים שמשקיע לא אחת הסוכן המסחרי בפיתוח השוק עבור הספק ובקידום עסקיו, הוא עלול היה להימצא במצב שבו לא מוקנות לו זכויות מעבר לאלה המוקנות לפי הדין הכללי, לרבות בעת סיום החוזה עם הספק, אלא אם כן הוסדרו זכויות אלה במפורש באותו חוזה.
חובת נאמנות הדדית
החוק שהתקבל, קובע כי הצדדים לחוזה סוכנות יחויבו לפעול בנאמנות זה כלפי זה, כלומר תחול עליהם חובת אמון הדדית במהלך תקופת החוזה, מעבר לחובת תום הלב החלה עליהם לפי דיני החוזים.
בנוסף, מכיוון שדיני העבודה אינם חלים במערכת היחסים החוזית שבין הסוכן המסחרי לספק, ההצעה שאושרה קובעת הוראות לעניין סיום חוזה סוכנות, כדי להגן על זכויות הסוכן במספר נסיבות.
כך למשל, כל צד לחוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה יהיה רשאי לסיים את החוזה, בתוך זמן סביר ומראש, באמצעות בהודעה מוקדמת לצד השני, ובלבד שתקופת ההודעה המוקדמת לא תפחת מהתקופות המפורטות בהצעת החוק. מאחר שמדובר בתקופות מינימום, רשאים הצדדים לחוזה סוכנות לקבוע תקופות ארוכות יותר, ובלבד שתקופת ההודעה המוקדמת שתחול על הספק לא תהיה קצרה מהתקופה שתחול על הסוכן המסחרי. עוד נקבע, כי לאחר מסירת הודעה מוקדמת על סיום חוזה הסוכנות, יוכל הספק להורות לסוכן המסחרי להפסיק לפעול עבורו כסוכן לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת, ומשעשה כן - יחויב לשלם לו פיצוי בעד התקופה שלגביה ויתר על שירותיו כסוכן.
עוד נקבע, כי תוקנה לסוכן המסחרי זכאות לפיצוי בשל סיום חוזה סוכנות, במקרה שבו פעולות הסוכן הביאו להרחבת פעילותו העסקית של הספק. הזכאות תהיה מותנית בכך שחוזה הסוכנות היה בתוקף למשך שנה לפחות, וכן בכך שהסוכן המסחרי היה הגורם היעיל לגידול משמעותי בהיקף עסקיו של הספק עם לקוחות קיימים או להתקשרויות עם לקוחות חדשים, ושהגידול או ההתקשרויות כאמור הניבו פירות לספק גם לאחר סיום החוזה. הצעת החוק כוללת נוסחה לחישוב הפיצוי האמור, אך מאפשרת לבית המשפט לקבוע סכום אחר או אף לשלול את הזכאות לפיצוי, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן.
הוראות החוק יהיו קוגנטיות
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), שהציג את ההצעה במליאה, הסביר כי "אופן חישובם של דמי ההודעה המוקדמת יביא בחשבון את רווחי הסוכן המסחרי בתקופה שקדמה לסיום החוזה, כמפורט בהצעת החוק. ואולם, מאחר שאופן החישוב אינו צופה פני עתיד ולכן אינו מביא בחשבון, מטבע הדברים, שינויים שחלו בשוק או בענף שבו פעל הסוכן המסחרי לאחר סיום החוזה, מוצע לאפשר לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לקבוע כי הסוכן המסחרי יהיה זכאי לדמי הודעה מוקדמת בסכום שונה".
שאמה-הכהן אמר עוד כי "מאחר שתכליתה העיקרית של הצעת החוק היא להגן על זכויותיו של הסוכן המסחרי, החליטה ועדת הכלכלה לקבוע, בעת הכנת הצעת החוק לקריאות השנייה והשלישית, כי הוראות החוק המוצע יהיו קוגנטיות. משמעות הדבר היא שהצדדים לחוזה סוכנות לא יהיו רשאים לקבוע בחוזה הוראות שונות מאלה הקבועות בהצעת החוק, אלא אם כן מדובר בהוראה המיטיבה עם הסוכן המסחרי. אני סבור כי הוראה זו חיונית לשם הגשמת תכליתה העיקרית של הצעת החוק. כמו-כן, החליטה הוועדה לקבוע כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות הדין הכללי שחלו על חוזי הסוכנות עד היום".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה