תרופות לאלצהיימר מזיקות יותר ממועילות

מחקר שנעשה לאחרונה הראה כי לתרופות לאלצהיימר, שעדיין נמצאות תחת ניסויים רפואיים, יש תופעות לוואי חמורות.

התרופות מיועדות למנוע את השפעתו של BACE1, האינזים אותו גילה במקור רוברט ואסר, על התפתחות מצבורי הפלאק הקשורים לאלצהיימר. ה-BACE1 משחרר פרוטאינים היוצרים את הפלאק, וגורמים למפתחי התרופות להאמין כי על-ידי חסימת האינזים ניתן יהיה להאט את התפתחות המחלה.

המחקר שבוצע בעכברים הראה כי התרופות פועלות כמו "חשמלאי גרוע", כלומר הנוירונים (תאי העצב) מחווטים בצורה לא נכונה וכך משתבשת היכולת שלהם לשלוח אותות למוח. BACE1 ממפה את מיקום ה"חוטים" המחברים את הנוירונים למוח ולשאר מערכת העצבים. במסגרת המחקר, BACE1 הוסר גנטית מהעכברים והחוקרים גילו כי מערכת חוש הריח של בעלי החיים חווטה בצורה לקויה. ה-BACE1 הוא גורם מפתח במערכת האקסונים (זיזים בסיב העצב היוצאים מן הנוירון ומעבירים אימפולסים מן התא).

כאשר האקסונים מחוברים בצורה לא נכונה, הבעיה תתבטא במוח או במערכת העצבים. ההיפוקמפוס, החלק שבמוח המעורב בזיכרון, עלול להיות רגיש לחוסמי BACE1 משום שאוכלוסיית הנוירונים נולדת שוב ושוב מחדש והכרחי שהנוירונים יגדלו אקסונים חדשים שיחברו אותם למטרות החדשות.

למרות זאת, חוסמי BECA1 יכולים להועיל במינון ספציפי שיפחית את הפלאק עמילואיד, אך לא גבוה מספיק כדי לשבש את חיווט תאי העצב במוח. הבנת התפקוד הנורמלי של BACE1 יכולה לעזר למנוע תופעות לוואי מזיקות מהתרופות.