הרווח הנקי של הבנק הבינלאומי הראשון הסתכם ב-62 מיליון שקל ברבעון השני של 2003, לעומת הפסד של 76 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת רווח של 36 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2003.
רווח זה משקף תשואה נטו על ההון העצמי בשיעור של 7.6%, בחישוב שנתי, לעומת 4.4% ברבעון הראשון של השנה, ותשואה נטו בשיעור שלילי של 8.8% בתקופה המקבילה אשתקד.
בנטרול הפער בין מדד "בגין" למדד "ידוע", הגיעה התשואה נטו על ההון לשיעור של 4.9% ברבעון השני של 2003, בהשוואה לשיעור שלילי של 6.0% ברבעון המקביל אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח בסכום של 98 מיליון שקל לעומת הפסד של 147 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווח זה משקף תשואה נטו להון עצמי, בחישוב שנתי, בשיעור של 6.1% לעומת תשואות נטו בשיעור שלילי של 8.5% בתקופה המקבילה אשתקד, ו-1.9% בשנת 2002 כולה.
בנטרול השפעת פער המדדים, הגיעה התשואה נטו על ההון לשיעור של 5.3% במחצית הראשונה של 2003, בהשוואה לתשואה שלילית של 6.2% בתקופה המקבילה אשתקד.
השיפור הניכר ברווח הנקי במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מהגורמים הבאים:
1. ירידה בהפרשות לחובות מסופקים בסכום של 279 מיליון שקל. ניתן לראות שחלה ירידת מדרגה משמעותית ביחס בין ההפרשה לחובות מסופקים לתיק האשראי, מ-2.1% במחצית הראשונה של 2002 (על בסיס שנתי) ל-1% כיום. כמו כן, חלה ירידה מהותית בריכוזיות ההפרשות לחובות מסופקים.
2. גידול בסכום של 171 מיליון שקל ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים. גידול זה מוסבר, בעיקר, מרעשים חשבונאיים (כמו השפעת פער המדדים).
3. גידול בסכום של כ-30 מיליון שקל בסעיף ההכנסות האחרות שנובע מהמעבר מהפסד לרווח בגין היעודה לפיצויים.
4. קיטון בהפרשה למס בסך של כ-24 מיליון שקל, כתוצאה מקבלת שומות מס סופיות לשנים 1998-2000.
מנגד, השפיעו הגורמים הבאים על הקטנת הרווח הנקי:
1. ירידה בהכנסות מעמלות תפעוליות בסכום של 24 מיליון שקל. ירידה זו מוסברת בעיקר בשל חולשה יחסית שאפיינה את שוקי ההון והכספים ברבעון הראשון של 2003. חולשה זאת בולטת על רקע פעילות ערה שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד כתוצאה מהורדת הרבית החדה במשק בסוף שנת 2001.
2. גידול בהוצאות התפעוליות והאחרות בסך של 15 מיליון שקל - בעיקר כתוצאה מגידול בהוצאות בעלות אופי חד-פעמי.
בהיקף החובות הבעייתיים נרשם גידול של כ-3.2% לעומת הרבעון הראשון של השנה, שמוסבר בעיקר בגידול בהיקף החובות בהשגחה מיוחדת (הסיווג הנמוך של חובות בעייתיים).
יחס הלימות ההון גדל בהתמדה ובעקביות בשנה וחצי האחרונות, והגיע לשיעור של 10.5% - גבוה מיחס הלימות ההון המינימלי הנדרש על-ידי בנק ישראל (9%). יחס ההון הראשוני של הבנק לנכסי סיכון, שהינו מהגבוהים בקרב הבנקים הגדולים, מסביר 7% מהלימות ההון.
נמשכת מגמה של ירידה בסעיף האשראי כתוצאה ממדיניות אסטרטגית של הבנק לפעול בצורה זהירה יותר בניהול חשיפות לסיכוני אשראי, בשל ההאטה הכלכלית הנמשכת במשק. בתחום האשראי פועל הבנק, בצורה עקבית, בשני מישורים ברבעונים האחרונים: הקטנת ריכוזיות התיק; והגדלת המרווחים הפיננסים, כפועל יוצא מהעלייה בפרמיית הסיכון במשק.
גם בצד הפקדונות חלה ירידה ברמת הריכוזיות. בולט לטובה הגידול בפקדונות מובנים, שבהם מתמחה הבינלאומי, תוך הרחבת פקדונות התשתית שלו. ההשפעה החיובית של השיפור במרווח הפיננסי של הבנק הייתה גדולה יותר מהירידה בנפחי הפעילות המימונית.
הרווח הנקי, בנטרול השפעת הפער מדד "בגין" מדד "ידוע" הסתכם ב-86 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת הפסד של 105 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני, הסתכם הרווח (בנטרול השפעת פער המדדים) ב-40 מיליון שקל, לעומת הפסד של 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
התשואה נטו על ההון בנטרול השפעת הפער מדד "בגין" מדד "ידוע", עמדה במחצית הראשונה של שנת 2003 על שיעור של 5.3%, בחישוב שנתי, בהשוואה לתשואות שליליות של 6.2% בתקופה המקבילה אשתקד ו-2.1% בשנת 2002 כולה.
ברבעון השני של השנה עמדה התשואה נטו על ההון בנטרול השפעת הפער מדד "בגין" מדד "ידוע" על שיעור של 4.9% בחישוב שנתי, בהשוואה לשיעור של 5.8% ברבעון הראשון של השנה ולעומת שיעור שלילי של 6.0% בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעולות רגילות לפני מסים הסתכם ב-202 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2003 לעומת הפסד של 243 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני של 2003 הסתכם רווח זה ב-118 מיליון שקל, לעומת הפסד של 148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח למניה ל-1 שקל ערך נקוב של הון המניות הסתכם ב-19.5 שקל במחצית הראשונה של 2003, לעומת הפסד למניה של 29.5 שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני של השנה הסתכם רווח זה ב-12.4 שקל לעומת הפסד של 15.1 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ב-689 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה לעומת 518 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 33%. ברבעון השני של 2003 חל גידול של 85% בסעיף זה לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הרווח מפעולות מימון הושפע במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מהגורמים העיקריים הבאים:
א. קיטון של כ-10% בהיקפי הפעילות מעסקי מימון.
ב. הרווח בתיק ניירות ערך למסחר הסתכם ב-15 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2003 לעומת הפסדים בסכום של 23 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ג. במחצית הראשונה של שנת 2003 לא נרשמו רווחים או הפסדים ממימוש ניירות ערך זמינים למכירה, לעומת הפסדים נטו בסכום של 20 מיליון שקל, שנזקפו בתקופה המקבילה אשתקד. הפסדים אלה נבעו כתוצאה מירידת ערך פרמננטית של אגרות חוב וקוזזו בחלקם ברווחים ממימוש ניירות ערך זמינים למכירה.
ד. היבטים חשבונאיים ואחרים - הפער שנוצר בין עלית המדד "בגין" לבין עלית המדד "הידוע", שהשפיע על הגדלת הרווח מפעולות מימון במחצית הראשונה של שנת 2003 בסך של 16 מיליון ש"ח, לעומת הקטנה בסך של 47 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד;
השפעת פעולות חיסוי שביצע הבנק (בקשר להשקעות בחברות בנות בחו"ל), שתרמה כ-30 מיליון שקל לסעיף זה, לעומת ירידה של 31 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (השפעה זו קוזזה כנגד סעיף המסים על ההכנסה).
ה. הצגת פעילות הבנק במכשירים פיננסיים נגזרים (שמרביתם מסווגים כ"עסקות אחרות") על פי שוויים ההוגן ולא לפי עקרון הצבירה, תרמה 17 מיליון שקל להכנסות המימון במחצית הראשונה של 2003, לעומת הוצאות בסך 17 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
נטרולן של השפעות בעלות אופי חד-פעמי ו"רעשים חשבונאים" נוספים היה משקף יציבות יחסית ברווח המימוני. יציבות זו נובעת ממספר גורמים עיקריים: שיפור מהותי במרווחים הפיננסים, ומנגד, שחיקה בתשואת ההון הפעיל וירידה בנפחי הפעילות.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב-247 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת 526 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 53%. ירידה זו מוסברת בעיקר בהיקף הגבוה והחריג של הפרשות לחובות מסופקים במחצית הראשונה של 2002, שמרביתן יוחסו לענף התקשורת והנדל"ן. כמו כן, חלה ירידה משמעותית בריכוזיות ההפרשה לחובות מסופקים במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השני של 2003 הסתכמו ההפרשות לחובות מסופקים ב-146 מיליון שקל, ירידה של 34.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות מעמלות תפעוליות הסתכמו ב-314 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2003 לעומת 338 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 7.1%. עיקר הקיטון נובע מירידה בהכנסות מפעילות בניירות ערך, ומקיטון בהכנסות מעמלות שירות מערך התשלומים.
ברבעון השני של השנה הסתכמו ההכנסות מעמלות תפעוליות ב-163 מיליון שקל לעומת 151 מיליון שקל ברבעון הראשון, גידול של 7.9%, המוסבר ברובו בגידול שחל בהכנסות מפעילות בניירות ערך.
ההכנסות האחרות הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-71 מיליון שקל, לעומת 41 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 73.2%. ברבעון השני של השנה הסתכמו ההכנסות האחרות ב-46 מיליון שקל לעומת 25 מיליון שקל ברבעון הראשון, גידול של 84%, שנובע מהשיפור ברווחי היעודה לפיצויים.
ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-628 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2003 בהשוואה ל-613 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 2.4%.
ברבעון השני של השנה הסתכמו ההוצאות התפעוליות והאחרות ב-318 מיליון שקל לעומת 310 מיליון שקל ברבעון הראשון, גידול של 2.6%.
הוצאות השכר הסתכמו במחצית הראשונה של 2003 ב-387 מיליון שקל בהשוואה ל-390 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
התפתחויות בסעיפי המאזן
סה"כ המאזן ליום 30 ביוני 2003 הסתכם ב-65,171 מיליון שקל לעומת 65,213 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2002, ירידה של 0.1%.
האשראי לציבור הסתכם ב-30 ביוני 2003 ב-46,958 מיליון שקל לעומת 48,983 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2002, ירידה של 4.1%. הירידה בסעיף זה, מבטאת מדיניות זהירה בכל הקשור לפיתוח עסקי בתחום זה, על רקע ההאטה החריפה בפעילות הכלכלית במשק.
פקדונות הציבור הסתכמו ב-30 ביוני 2003 ב-55,637 מיליון שקל לעומת 56,009 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2002, ירידה של 0.7%. הירידה שחלה בפקדונות הציבור מתחילת השנה נובעת בעיקר מהשפעת הייסוף הריאלי על הפקדונות במט"ח וצמוד מט"ח.
ההון העצמי הסתכם ב-30 ביוני 2003 ב-3,485 מיליון שקל לעומת 3,283 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2002, גידול של 6.2%. הגידול בהון העצמי נובע בעיקר מהרווח הנקי בסכום של 98 מיליון שקל ומהגידול נטו בהתאמות בגין ניירות ערך זמינים למכירה לשווי ההוגן שלהם בסכום של 105 מיליון שקל.
יחס ההון לרכיבי סיכון עמד ב-30 ביוני 2003 על שיעור של 10.5% לעומת 9.8% ב-31 בדצמבר 2002. יחס זה גבוה מדרישות המינימום של בנק ישראל (9%). ההון הראשוני מסביר 7% מהלימות ההון של הבנק.
בתרומתן של חברות-הבת ובעיקר חברות-הבת בארץ, ניכר שיפור במחצית הראשונה של 2003 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השיפור ברווחיותן של חברות-הבת תרם כ-13 מיליון שקל לגידול ברווח הנקי במחצית הראשונה של 2003 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה