ועדת הכספים אישרה (יום ג', 14.2.12) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת התיקון לחוק הבנקאות, שנועדה להסדיר את אופן השליטה של בנק ללא גרעין שליטה. הצורך בתיקון החוק הקיים נבע מכך שלראשונה, בעקבות מכירת בנק לאומי על-ידי המדינה, מתקיים מצב שבו בנק גדול נותר ללא גרעין שליטה. הדיונים בהצעת החוק נמשכו שנה שלמה, חלקם היו סוערים במיוחד, אך למרות זאת, הצעת החוק אושרה פה אחד.
החוק נועד לתכליות הבאות:
* יצירת איזון נכון בין מי שלא קיבל היתר מהנגיד לשליטה בבנק לבין הזכות המהותית למנות דירקטורים - שלגיטימית אך יש לה השלכות על השליטה בבנק;
* בדיקת יושרה ואיתנות פיננסית של מי שמבקש להפוך לבעל שליטה בבנק;
* מניעת מצב שלבעל מניות תהיה השפעה ישירה על עסקי התאגיד הבנקאי;
* קביעה מי יכול להציע דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה: מי שיש לו מעל 2.5% או קבוצה שבידיה מעל 2.5%. דירקטור שקול ל-יותר מ-6.5%;
* שיפור סדרי עבודת הוועדה הציבורית לאיתור דירקטורים: בחינת כשירות דירקטורים ומניעת ניגודי עניינים בבנק ללא גרעין שליטה;
* הגבלת כהונת דירקטור בבנק ללא גרעין שליטה לעד 9 שנים בלבד (מקסימום 3 קדנציות של 3 שנים);
* מניעת שליטת גורם ללא היתר הנגיד - לא רק בעל מניות אלא כל אדם, לרבות דירקטור;
* בדיקת כשירות נושאי משרה על-פי הסטנדרט הנהוג בעולם: Fit & Proper.
יש לציין, כי בטרם אישור הצעת החוק הוכנס שינוי מרכזי הקובע כי בעל מניות שלו היקף של 2.5% מהמניות ומעלה בבנק יוכל להציע 1.75 דירקטורים לוועדה לבחירת דירקטורים עם עיגול כלפי מעלה. כאמור, בחירת הדירקטורים תהיה בידי הוועדה בכפוף להנחיות החוק.
המתנגדים לחוק טענו: נועד להלאים את בנק לאומי
הצעת החוק, המכונה גם "תיקון לחוק מראני", על שם מנכ"ל האוצר לשעבר, נועדה להסדיר את אופן השליטה בבנק מסחרי ללא גרעין שליטה. בין השאר קובעת הצעת החוק את הרכבה ומשך כהונתה של ועדה ציבורית לבחירת דירקטורים בתאגיד בנקאי. ההצעה נועדה למנוע השפעה ישירה של בעלי שליטה בבנק על התנהלות דירקטורים מטעמם ולמעשה למנוע את הפיכת הדירקטורים ל"חותמות גומי".
כאמור, הצעת החוק עוררה ויכוחים עזים בין חברי הכנסת, בנק ישראל, החשבת הכללית באוצר ובעלי שליטה שונים בבנק לאומי כשבראשם בעל המניות הגדול ביותר שלמה אליהו וקבוצת אוצר ההתיישבות היהודית, שיוצגה על-ידי יו"ר הקבוצה, הח"כ לשעבר חגי מרום. עיקרי הטענות נגד הצעת החוק היו שהוא נועד למעשה להלאים את בנק לאומי לאחר מכירתו ולהחליש את כוחם של בעלי מניות חזקים במיוחד בו, כאליהו וקבוצת אוצר ההתיישבות.
במרבית הדיונים בהסדרת החוק השתתפו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והמפקח על הבנקים דוד זקן, נוכח חשיבותו כפי שהדבר התבטא בדבריהם. פישר דחה את הטענות בדבר הכוונה לפגוע בשלמה אליהו או במי מבעלי המניות בבנק לאומי. לדבריו, "החוק נועד להגביר את הפיקוח על בעלי השליטה בבנקים. הבנקים הם 'המוסדיים' הכי מסוכנים במשק, שכן קריסה של בנק גדול תסב למדינה נזק כלכלי אדיר בדמות הוצאות עתק, כך שיש לעשות הכל על-מנת למנוע מצב כזה. לכן יש צורך בפיקוח הדוק על ניהול הבנקים. כלכלות של מדינות שונות ספגו נזקים אדירים עקב קריסת בנקים וחובה עלינו לנקוט בצעדים מקדימים. יש למנוע אפשרות שמישהו או קבוצה יצליחו בפועל, לשלוט על בנק באמצעות הדירקטוריון שלו, מבלי לקבל היתר מנגיד בנק ישראל".
פישר ציין בעבר כי "הערך של בנק לאומי הוא 30% מהתמ"ג, ערך השוק של מניותיו בערך 17 מיליארד שקל וסך כל העסקות וההון כולל פיקדונות שבנק לאומי מתעסק עימו מגיע לכ-250 מיליארד שקל, כך שמי ששולט במניות יש לו מינוף אדיר וזו סכנה למדינה. זה לא דבר תיאורטי וצריך לפקח בקפדנות על מי ששולט בבנקים".
המפקח על הבנקים דוד זקן, אמר כי "לא קרה דבר בבנק לאומי אך אנחנו גם לא יכולים להמתין שיקרה משהו. ניתן לשלוט גם בשברירי אחוזים ולהפעיל אמצעי שליטה וזה דבר לא טוב".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה